אני סבור כי במקרה שלפנינו המחדל של הנתבעת אינו מתבטא בכך שהיא לא וידאה כי במועד פניית התובע אליה היה לרישיון הנהיגה האמריקאי אותו החזיק תוקף בישראל, אלא בכך שהנתבעת לא העמידה את התובע על מורכבות הדין בישראל בכל הנוגע להכרה ברישיונות נהיגה זרים, כפי שמורכבות זו באה לידי ביטוי בהוראות תקנות 567 ו-567א לתקנות התעבורה".
אם כן, לאור העובדה כי חלה חובת גילוי מוגברת על המבטח, אין הוא יכול להסתפק בתנייה הקובעת שרישיון בר-תוקף הנו תנאי בסיסי לתוקפה של הפוליסה, ולכל הפחות עליה לידע ולהדגיש בפני המבוטח כי הדין הישראלי באשר לשימוש ברכב בהתבסס על רישיון נהיגה זר הנו מורכב ובאחריותו לוודא כי הוא עומד בתנאי החוק, גם אם לא לנקוט צעדים אקטיביים לבירור מצב רישיונו לאשורו, ומשלא עשתה כן – יהיה זה חסר תום לב מצידה לטעון כעת כנגד תוקפה של הפוליסה".
...
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סכום של 5,112 ₪ עבור הסכומים שהתובע כבר שילם למר קוזניצוב, בניכוי השתתפות עצמית בסך 1,464 ₪, דהיינו 3,648 ₪.
בנוסף, הנתבעת תשלם את הסכום הנקוב בכל קבלה אחרת החתומה על-ידי מר קוזניצוב בתוך שבועיים מהמועד שבו התובע יציג לה קבלה כאמור, והכל עד לסך כולל של 13,872 ₪ (סכום הנזק בניכוי ההשתתפות העצמית).
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 1,500 ₪ בתוך 30 יום.
