מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוקפו המשפטי של זיכרון דברים כחוזה מחייב

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

המבחנים לבחינת תוקפו ומעמדו של זיכרון דברים – אם השתכלל לכלל חוזה מחייב או שמא אינו אלא שלב ביניים במשא ומתן – נקבעו ע"י הנשיא ברק בע"א 152/77 רבינאי נ' מן שקד בע"מ, פד"י ל"ג (2) 281, 287 כדלהלן: "...בחינתו של זיכרון הדברים עצמו חייבת לשים דגש על שני עניינים: היסודות שהצדדים קבעו בזיכרון הדברים עצמו, ו"נוסחת הקשר" שנקבעה בזיכרון הדברים – בינו לבין החוזה הפורמאלי שייחתם בעתיד.
. המבחן השני לתוקפו המשפטי של זיכרון הדברים הוא בקיום הסכמה בגופו של זיכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העיסקה.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע: "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להיתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה..." בע"א 158/77 חוה רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפרוק) (פורסם בנבו) (להלן: "עניין רבינאי"), דן בית המשפט בתוקפו של זיכרון דברים, ובין היתר, קבע (שם, פסקה 5): "עקרונית ניתן להשקיף על זיכרון דברים משתי נקודות מבט: בהתאם לנקודת המבט האחת, עריכת זיכרון הדברים היא שלב אחד מבין שלבי המשא והמתן, שלבים שתחילתם בטרם נעשה זיכרון הדברים, המשכם הוא במעשה זיכרון הדברים, וסיומם לאחר עריכת זיכרון הדברים, עם כריתתו של החוזה המחייב. בהתאם לנקודת מבט זו, עריכת זיכרון הדברים כשלב ביניים במשא ובמתן לא באה אלא כדי להעלות על הכתב את שהצדדים כבר הסכימו ביניהם, מתוך הבנה כי הסכמה זו אין בה גמירת הדעת הסופית לשכלולו של המשא והמתן בין הצדדים...
בהתאם למבחן שני זה, בהיעדר הסכם בזיכרון הדברים עצמו של התנאים המהותיים של העסקה לא נוצר קשר משפטי מחייב, שכן ההסכם אליו הגיעו הצדדים נעדר אותה מידת ודאות מינימאלית הדרושה לקיומו של חוזה בר ביצוע (ע"א 651/72 פסטרנק נ' חברת יוסף לוי פתח-תקווה בע"מ, פ"ד כח(1) 617".
...
משלא עשה כן, יש בכך כדי לתמוך במסקנה שבפגישה האמורה לא נכרת ההסכם הנטען.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 34,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

אשר למבחן השני לתוקפו המשפטי של זכרון הדברים, שעניינו הסכמה על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה, כבר עמדנו על כך שזכרון הדברים מפורט ומסוים די צורכו, וכי תוכנו מכיל את הפרטים המהותיים הדרושים ליצירת הוודאות לקיומו של הסכם בר ביצוע.
פרק ב' - כשרות משפטית וגמירות דעת על פני הדברים, בהתאם לאמור לעיל, נוסח זכרון הדברים, כמו גם היתנהגות הצדדים עובר לחתימה ובמהלכה, מלמדים מבחינת מראית עין חיצונית על קיומה של כוונה ליצור קשר חוזי מחייב בין הצדדים עם חתימתם על זכרון הדברים.
...
במובן זה, חרף 'עצימת העיניים' מצד התובעים באשר למצבו של הנתבע, סבורני כי בנסיבות העניין השתת הוצאות לחובתם לא תאזן נכוחה בין תורת ההכרה שנגלתה בפניהם לבין תורת הרצון שהתפרשה בדיעבד.
חרף זאת, ולמרות שחלפה התקופה לפי נהלי רמ"י, לא מצאנו כי רמ"י מימשה עמדתה בתגובה, ואף ביקשה לא להצטרף כבעלת דין בתיק זה (ס' 25 לתגובתה).
אין הדבר גוזר מסקנה לפיה יש מקום להורות על אכיפת זיכרון הדברים, שכן, מערך היחסים שבין רמ"י לבין הנתבע אינו מקרין על מערך היחסים החוזי שבין התובעים לבין הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

למעשה, התובעים טוענים, כי אותו זכרון דברים מהוה הסכם בעל תוקף משפטי מחייב, מאחר והוא מקיים את יסוד המסוימות וגמירות הדעת ולחילופין, מהוה חוזה לטובת צד שלישי בהתאם לסעיף 34 לחוק החוזים (סעיף 15 לסיכומי התובעים).
מעמדו המשפטי של הסכם חלוקת השטחים מאחר והגעתי למסקנה, כי במסגרת זכרון הדברים לא הועברו לבעלות הערייה חלקות 100 ו-123 וכי חרף זאת, הערייה נקשרה עם אבן עזרא בהסכם חילופי שטחים, במסגרתו היא התחייבה להעניק לו את זכויות הבעלות בחלקות 100 ו-123 בתמורה לזכויותיו בחלקה 3 – אזי, מקובלת עליי טענת רמ"י, כי בעת הסכם חילופי השטחים, פעלה הערייה בחוסר סמכות.
...
סוף דבר דין התביעה נגד הנתבעת 1 (העירייה) להתקבל.
דין התביעה נגד הנתבעות 3-2 (רמ"י וקק"ל) להידחות.
התובעים זכאים לסעד החלופי לו עתרו (בסעיף 14.2 לכתב התביעה) ואני מורה לעירייה לרכוש מאת רמ"י וקק"ל עבור התובעים זכויות חכירה מהוונות בחלקות 100 וכן ב- 509 חלקים בחלקה 123, בין על יסוד הצעת רמ"י מיום 11.7.17 (נסח 25 לתביעה) ובין על יסוד הסכמה אחרת אליה תגיע העיריה עם רמ"י וקק"ל. העירייה תישא בתשלום המגיע לרמ"י ולקק"ל בגין הרכישה כאמור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אולם השאלה אינה אם היתה לצדדים ציפייה לחתימת הסכם פורמאלי, אלא אם היתה להם כוונה שבהיעדר הסכם פורמאלי לא יהיה תוקף משפטי מחייב לזכרון הדברים (ראו עניין בוטקובסקי).
אפשר שדברים אלה הם מעבר לידרוש, שכן משטען הנתבע, ש"נוסחת הקשר" האמורה הוספה לאחר חתימתו ושלא בנוכחותו כלל, אין הוא יכול לחסות תחת האמור בנוסחה זו. אך גם לגופם של דברים, נוסחת הקשר, לפי לשונה נסיבותיה עריכתה, לאור עדותו המהימנה של התובע ובהיעדר עדות מהימנה של הנתבע, ולנוכח היתנהגותו המתחמקת ומשוללת תום לב של הנתבע לאחר החתימה – לא מבטאת הסתייגות ממעמדו המשפטי המחייב של זכרון הדברים, או העידר גמירות דעת ומסוימות.
...
סוף דבר התחמקותו של הנתבע מהשלמת המכר, מלמדת שנדרשת אכיפה של זיכרון הדברים, קרי אכיפת המכר, כפי שהוסכם בין הצדדים.
במועד קיום ההסכם ישלם התובע לנתבע את מלוא התמורה בסך 1,500,000 ₪ (בניכוי סך 100 ₪, ששולם במועד החתימה כאמור – אם התובע יעמוד על כך), והנתבע ימסור לו במקביל את הדירה ואת הבעלות (אפשר בדרך של מסירת ייפוי כוח בלתי חוזר חתום על ידו כדין לעניין זה).
לאחר שנתתי דעתי למכלול ההליכים, ולקביעותי בעניין ההוצאות ואף לשווי הדירה, ישלם הנתבע לתובע סך של 40,000 ₪ כהוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד, וכן את מלוא האגרה ששולמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו