אולם השאלה אינה אם היתה לצדדים ציפייה לחתימת הסכם פורמאלי, אלא אם היתה להם כוונה שבהיעדר הסכם פורמאלי לא יהיה תוקף משפטי מחייב לזכרון הדברים (ראו עניין בוטקובסקי).
אפשר שדברים אלה הם מעבר לידרוש, שכן משטען הנתבע, ש"נוסחת הקשר" האמורה הוספה לאחר חתימתו ושלא בנוכחותו כלל, אין הוא יכול לחסות תחת האמור בנוסחה זו.
אך גם לגופם של דברים, נוסחת הקשר, לפי לשונה נסיבותיה עריכתה, לאור עדותו המהימנה של התובע ובהיעדר עדות מהימנה של הנתבע, ולנוכח היתנהגותו המתחמקת ומשוללת תום לב של הנתבע לאחר החתימה – לא מבטאת הסתייגות ממעמדו המשפטי המחייב של זכרון הדברים, או העידר גמירות דעת ומסוימות.
...
סוף דבר
התחמקותו של הנתבע מהשלמת המכר, מלמדת שנדרשת אכיפה של זיכרון הדברים, קרי אכיפת המכר, כפי שהוסכם בין הצדדים.
במועד קיום ההסכם ישלם התובע לנתבע את מלוא התמורה בסך 1,500,000 ₪ (בניכוי סך 100 ₪, ששולם במועד החתימה כאמור – אם התובע יעמוד על כך), והנתבע ימסור לו במקביל את הדירה ואת הבעלות (אפשר בדרך של מסירת ייפוי כוח בלתי חוזר חתום על ידו כדין לעניין זה).
לאחר שנתתי דעתי למכלול ההליכים, ולקביעותי בעניין ההוצאות ואף לשווי הדירה, ישלם הנתבע לתובע סך של 40,000 ₪ כהוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד, וכן את מלוא האגרה ששולמה.
