כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוקפו המשפטי של זיכרון דברים כהסכם מכר מחייב

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

המבחנים לבחינת תוקפו ומעמדו של זיכרון דברים – אם השתכלל לכלל חוזה מחייב או שמא אינו אלא שלב ביניים במשא ומתן – נקבעו ע"י הנשיא ברק בע"א 152/77 רבינאי נ' מן שקד בע"מ, פד"י ל"ג (2) 281, 287 כדלהלן: "...בחינתו של זיכרון הדברים עצמו חייבת לשים דגש על שני עניינים: היסודות שהצדדים קבעו בזיכרון הדברים עצמו, ו"נוסחת הקשר" שנקבעה בזיכרון הדברים – בינו לבין החוזה הפורמאלי שייחתם בעתיד.
. המבחן השני לתוקפו המשפטי של זיכרון הדברים הוא בקיום הסכמה בגופו של זיכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העיסקה.
" במקרה דנן, זיכרון הדברים בא מכח אותם המבחנים בגידרו של הסכם מחייב שנכרת בין הצדדים וזאת בהנתן ההסכמה המפורשת בכתב הכלולה בו לעניין הפרטים המהותיים והחיוניים של עיסקת מכירת הדירה שבנידון.
...
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

זכרון הדברים – האם הסכם מחייב? לטענת התובע, זכרון הדברים הוא הסכם מחייב ועל כן לאור חזרת הנתבעים מההסכמה למכור לו את המשק, הוא זכאי לפצוי המוסכם.
בסעיף 23 לפסק הדין נקבע: "צא ולמד, שאין בית המשפט יכול להשלים את שהחסירו הצדדים, אבל רשאי הוא להעניק תוקף מסוים להתחייבותו של גרשט. צו המניעה הקבוע המבוקש הנו צוIN PERSONAM המופנה כלפי גרשט מכוח התחייבותו החוזית כלפי מזרחי ואין בכוחו כדי להכריע באשר לסוגיה הקניינית." כלומר, ניתן בהקבלה לומר כי הסוגיה הקניינית איננה טעונה הכרעה בהליך זה באשר לא נתבע סעד של אכיפת זכרון הדברים וניתן לבחון את ההיתחייבות החוזית לשלם פיצויים מוסכמים במקרה של הפרת זכרון הדברים.
אין ממש אף בטענת הנתבעים שאילו ידעו על חריגות הבנייה היו מכניסים לזכרון הדברים פסקה בעיניין מכירה AS IS. לנוכח העובדה כי זכרון הדברים נכתב על ידי הצדדים ללא ייעוץ משפטי, סביר יותר כי הנתבעים לא היו ערים לצורך לכתוב זאת (כפי שהתובע לא ידע לידרוש שיציינו העדרן של חריגות בנייה) ואין הדבר תומך בגירסת הנתבעים.
...
סוף דבר העולה מן המקובץ, כי התביעה מתקבלת.
אני קובעת כי הנתבעים הפרו את זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים ועל כן התובע זכאי לפיצויים המוסכמים שנקבעו בו. הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט שהן אגרת בית המשפט ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע תשלום כל מחצית של האגרה ועד למועד התשלום בפועל וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 12,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 5.10.16 שלחו התובעים, באמצעות בא כוחם, מכתב לנתבע, ובו טענו כי זכרון הדברים בטל וחסר תוקף משפטי, וכי הם מבקשים להשיב לנתבע את הסכום ששילם.
הנתבע טען בכתב ההגנה, כי זכרון הדברים (שלא צורף לכתב התביעה, מתוך מגמה להסתיר את העובדות, לטענתו) מגלם, למעשה, הסכם מחייב, שכן הוא כולל את כל הפרטים הנחוצים על מנת לקבוע גמירות דעת ומסוימות: הוא מיפרט את הממכר, מיפרט את התמורה, מתייחס לנושא המיסוי, מיפרט הסכמות בעיניין מועד פינוי הבית, וכולל הסכמה לחתימת הסכם בתוך פרק זמן מוגדר.
לטענת הנתבע, לבית משפט זה הסמכות לידון גם בתביעה שכנגד, וזאת משני טעמים: ראשית, משום שמדובר בתביעה ובתביעה שכנגד שנושאן אחד – שאלת תוקפו המחייב של זכרון הדברים; ושנית, משום שממילא בית משפט השלום הוא המוסמך לידון בתביעה לאכיפת הסכם לרכישת זכויות אובליגאטוריות, ואילו במקרה הנידון אין מדובר בהסכם לרכישת זכויות קנייניות, אלא זכויות אובליגאטוריות בלבד, במקרקעין שאינם מוסדרים (נחלה חקלאית), וכאשר שווי הזכויות (2 מיליון ₪) בתחום סמכותו של בית משפט השלום.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי בית משפט זה מוסמך לדון בתביעה שכנגד.
ראשית, אני מקבלת את טענת הנתבע, כי מדובר בשתי תביעות שנושאן אחד.
סוף דבר, אני קובעת כי לבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה ובתביעה שכנגד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

להוכחת הדברים צירף הודעות ווטספ ששלח ל"יוסי השכן" מיום 13.2.22, ובהן נכתב "אני דברתי עם עורכת הדין שלי, הזכרון דברים הוא חוזה מחייב,", וכן "אני מבקש ממך ומעורך דינך להעביר לי חוזה טיוטה לגבי המכירה שאעביר לעורך דין שלי" (נספח ד'; ההודעות מופיעות לאחר ההודעה עם צלום זכרון הדברים).
אולם השאלה אינה אם היתה לצדדים ציפייה לחתימת הסכם פורמאלי, אלא אם היתה להם כוונה שבהיעדר הסכם פורמאלי לא יהיה תוקף משפטי מחייב לזכרון הדברים (ראו עניין בוטקובסקי).
אפשר שדברים אלה הם מעבר לידרוש, שכן משטען הנתבע, ש"נוסחת הקשר" האמורה הוספה לאחר חתימתו ושלא בנוכחותו כלל, אין הוא יכול לחסות תחת האמור בנוסחה זו. אך גם לגופם של דברים, נוסחת הקשר, לפי לשונה נסיבותיה עריכתה, לאור עדותו המהימנה של התובע ובהיעדר עדות מהימנה של הנתבע, ולנוכח היתנהגותו המתחמקת ומשוללת תום לב של הנתבע לאחר החתימה – לא מבטאת הסתייגות ממעמדו המשפטי המחייב של זכרון הדברים, או העידר גמירות דעת ומסוימות.
...
סוף דבר התחמקותו של הנתבע מהשלמת המכר, מלמדת שנדרשת אכיפה של זיכרון הדברים, קרי אכיפת המכר, כפי שהוסכם בין הצדדים.
במועד קיום ההסכם ישלם התובע לנתבע את מלוא התמורה בסך 1,500,000 ₪ (בניכוי סך 100 ₪, ששולם במועד החתימה כאמור – אם התובע יעמוד על כך), והנתבע ימסור לו במקביל את הדירה ואת הבעלות (אפשר בדרך של מסירת ייפוי כוח בלתי חוזר חתום על ידו כדין לעניין זה).
לאחר שנתתי דעתי למכלול ההליכים, ולקביעותי בעניין ההוצאות ואף לשווי הדירה, ישלם הנתבע לתובע סך של 40,000 ₪ כהוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד, וכן את מלוא האגרה ששולמה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית גרסאות הצדדים וטענותיהם תמצית גרסת התובע וטענותיו זכרון הדברים הוא הסכם מכר מחייב לכל דבר ועניין, מצויים בו כל הפרטים החיוניים לקיומה של עסקת מכר מקרקעין, והוא מעיד על גמירות דעת הצדדים להיתקשר בהסכם בר תוקף.
הפסיקה בעיניין תוקפו של זכרון דברים רבה, היא משקפת גישות שונות, לעיתים מודגש יותר הפן המהותי, לעיתים יש עדיפות לפן הפורמלי.
טעם שני – זכרון הדברים נעדר גמירות דעת ומסוימות כדי שחוזה בין צדדים ייחשב לחוזה בעל תוקף משפטי מחייב, עליו למלא אחר שתי דרישות הכרחיות: גמירות דעת ומסוימות.
...
דין תביעה זו להידחות ולו מהטעם שסעד זה לא התבקש בכתב התביעה.
אני מקבלת את טענת אמין.
תוצאה נוכח מסקנתי לא מצאתי צורך להידרש לטענות נוספות שעלו, כגון הטענות הקשורות ברכישת המקרקעין על ידי התובע בנאמנות עבור שתי חברות שאינן צד להליך זה. התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו