מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוקף תניית ויתור על דיור חלוף בהסכמי מישכון דירת מגורים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה האם נתמלאו התנאים לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל על מנת להותיר את סעיף הפטור בחוזים על כנו כמצויין לעיל, על מנת שתניית הויתור על דיור חלוף לפי סעיף 38 תיהיה בתוקף, על בית המשפט להשתכנע, כי הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף על פי החוק ומשמעות הוויתור עליה.
בפסק דין פלקסר נקבע כי: "למעלה מן הצורך יצוין עוד כי בשל השוני בין שתי ההגנות, הדין החל בעיניין הגנת הדיור החלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל והוויתור עליה, אינו מתחייב ככל שעסקינן בהגנה לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ולוויתור עליה (ראו לעניין זה: עניין כובשי, פיסקה 20; דברי השופטת ד' דורנר בעיניין מיסטר מאני, 952 ובע"א 1679/01 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' שפייזמן, פ"ד נז(2) 145, 155-151 (2003); אך ראו דברי השופט א' א' לוי שם, 155)". מה נידרש מהבנק להוכיח בטענתו לתוקפה של תניית הפטור מההגנה לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר כב' השופטת קמא סברה שעל פי פסק דין פלקסר ההלכה היא שמספיק אזכור מפורש בהסכם המשכון של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וציון שהלווה מסכים שלא יהיה מוגן בהתאם להוראות הסעיף הספציפי.
אפתח בכך, שיש לזכור כי המערערת לקחה את ההלוואה לשם רכישת דירת המגורים; בעוד שכאשר מדובר בהסכם הבא למנוע פינוי, נרים גבה אם החייב יוותר על זכותו לדיירות מוגנת (אם כי אף היתנהלות מעין זו איננה בהכרח בלתי סבירה בנסיבות שונות) הרי כאשר מדובר בהסכם הראשון, ברור הוא כי כאשר עמדה לפני המערערת הברירה לקבל את ההלוואה המובטחת במשכנתא ולוותר על ההגנה או שלא לקבלה, היא העדיפה לוותר על ההגנה ולקבל את המשכנתא, בלעדיה לא הייתה יכולה לרכוש את הדירה.
...
אינני מקבלת טענה זו של הבנק.
הבנק לא הסכים להצעה זו. אם עמיתי להרכב יקבלו את עמדתי בפסק דיני זה, אני סבורה שיש מקום שכל הצדדים יחזרו לשולחן המשא ומתן על מנת להגיע להסדר הוגן וסביר.
אנו מחייבים את הבנק לשלם למערערת את הוצאותיה ושכ"ט עורך דינה בסכום כולל של 15,000 ₪, אולם סכום זה יקוזז אל מול החוב של המערערת בתשלומי המשכנתא במועד מתן פסק הדין.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

עוד טענה יתיר כי דין הבקשה לדיור חלוף להדחות בשל כך שאין זכות לדיור חלוף במציאות בה החייבת פינתה את הדירה באופן וולונטרי, זאת זמן רב לפני שהוגשה בקשתה, והן בשל כך שיתיר נהנית מסעיף הויתור על דיור חלוף שעוגן בהסכם המשכנתא בין החייבים לבין בנק לאומי.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתא או מימוש של מישכון, זולת אם נרשמה המשכנתא לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתא או בהסכם מישכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה. (ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה [.
בהסכם המשכנתא נכללה תניה מפורשת בדבר ויתור על דיור חלוף.
היא נסמכה גם, ובאורח מהותי, על הילכת בית-המשפט העליון בעיניין מיסטר מאני, בה נקבע כי כדי שוויתורו של חייב על דיור חלוף יהא בר-תוקף עליו להיות מפורש, וכי על חריג הויתור המפורש להיות דווקני וייעשה בו שימוש ביד קמוצה, בזהירות ודווקנות.
סעיף 38(ג)(2)(א) בחוק ההוצאה לפועל מורה: "שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באיזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". סעיף 38 בחוק שקדם לתיקון 29, על-פיו דנה כב' הרשמת בבקשה, לא קבע מה תהא תקופת הדיור החלוף, באופן שהוליד את העיסוק בנושא בעיניין נגולה.
...
איני מקבלת את טענת החייבת כי יתיר והמפרק חלקו בפני כב' הרשמת אך ורק על עצם זכותה לדיור חלוף אך לא טענו דבר לגבי כימות הזכות, אם ימצא שהיא קיימת.
במובן זה, אני מקבלת את הערעור שכנגד ודוחה את הערעור העיקרי.
אני מקבלת אפוא את הערעור שכנגד בחלקו ופוסקת לחייבת, כדמי דיור חלוף, סך 72,000 ₪ אשר יועבר לידיה מתוך הסכום שהופקד בתיק הפירוק, זאת תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין למפרק.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לעניין זה נקבע בע"א 9120/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נגד אברהם פלקסר (מיום 15.9.11) (להלן: "הילכת בנק לאומי"), "כארבע שנים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין בעיניין מיסטר מאני, נחקק תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל במסגרתו תוקן סעיף 38 לחוק, וכעולה מדברי ההסבר להצעת החוק תיקון הסעיף נועד להיתמודד עם התופעה לפיה בנקים למשכנתאות כללו בחוזי הלוואה, כדבר שבשיגרה, סעיפים המתנים על הגנת הדיור החלוף באופן העלול להותיר את החייבים ובני משפחתם ללא קורת גג (ראו: הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006, ה"ח הממשלה 16, 99; וראו גם דברי כב' השופטת ד' דורנר בעיניין מיסטר מאני, 953). על-מנת להגשים מטרה זו, בוטלה האפשרות שהייתה קבועה כאמור בסיפא של סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, להתנות באופן גורף על זכויותיו של החייב לפי סעיף 38 לחוק, לרבות על הזכות לדיור חלוף. יחד עם זאת, ניתן על-פי התיקון להתנות על הזכות לסידור חלוף באופן מידתי ובתנאים הקבועים בסעיף 38(ג)(2) לחוק, לפיהם שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באיזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עימו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ורשם ההוצאה לפועל רשאי בנסיבות מיוחדות להאריך תקופה זו. כל זאת בתנאי שהובהרה לחייב "משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו". בעניינינו אין תחולה להוראת התיקון נוכח הוראות סעיפים 55- 56 לתיקון 29 לעניין תחילתו של החוק, וכן "תחולה והוראות מעבר" בהם נקבע כך, "55. (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פירסומו (להלן- יום התחילה).
. (ד)הוראת סעיף 38(ג) לחוק העקרי, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה יחולו רק על הסכמי משכנתה ועל הסכמי מישכון שנכרתו מיום התחילה ואילך; ואולם לעניין הסכמי מישכון או הסכמי משכנתה שנכרתו לפני יום התחילה, יקראו את סעיף 38(ג) כנוסחו ערב יום התחילה כאילו בסופו נאמר "לעניין סעיף זה, לא יראו כאילו פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המישכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה אם הוכח לרשם ההוצאה לפועל, כי לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור עליה". [חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) התשס"ט- 2008, ס"ח 2188].
בעיניין בנק לאומי הנ"ל נפסק בקשר לכך- "נוכח ההלכה שנקבעה בעיניין מיסטר מאני ונוכח התיקון לסעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל עליו עמדתי לעיל, תניות הוויתור על הזכות לדיור חלוף המופיעות בהסכם ההלוואה ובשטר המשכנתא שנחתמו במקרה שלפנינו בין הבנק למשיב, תהיינה תקפות רק אם הובהרה למשיב זכות זו ומשמעות הוויתור עליה (לעניין זה ראו דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות כרך שני 730(1)-730(2) (מהדורה שביעית, עידכון מס' 2, 2011)). הרציונל של דרישה זו, ככל שבמוסדות בנקאיים עסקינן, יסודו בחובות הגילוי והנאמנות החלות על מוסדות אלה כלפי לקוחות ומקבלי שירות כמי שעיסוקם השוטף הנו במתן הלוואות ואשראים וכמי שמנסחים דבר יום ביומו הסכמי הלוואה ושטרי משכנתא. במסגרת חובות הגילוי החלות עליו מחויב הבנק להבהיר ללווה את קיומה של הגנת הדיור החלוף ואת נפקות הוויתור עליה (לעניין חובת הגילוי המוגברת המוטלת על הבנקים ראו: ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573, 597-595 (1994); עניין מיסטר מאני, 947; רע"א 4373/05 אבן-חיים נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 15.11.2007); ע"א 8611/06 בנק הפועלים בע"מ נ' מרטין, פסקות 34-33 (טרם פורסם, 2.3.2011); סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981; ריקרדו בן-אוליאל "משכנתא בנקאית בכלל ומשכנתא על בית מגורים בפרט - סקירה ביקורתית" דין ודברים ה 119, 156-149 (2010))".
...
לסיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי.
עתירת המבקש למתן פסק דין הצהרתי כי המשכנתא שנרשמה לטובת המשיב על ביתו המצוי בכפר ירכא והידוע כחלקה 29 בגוש 18899 הנה חסרת תוקף ודינה בטלות- נדחית.
יחד עם זאת מתקבלת עתירתו ונקבע כי ככל שהבנק ימצא לנכון לפנותו הוא זכאי לסידור חלוף מכוח הוראת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מכיוון שהבנק לא הבהיר למבקשת את זכויותיה מכוח החוקים האמורים, היא לא ידעה ולא הבינה את משמעות ההתניות בהסכם ההלוואה ובשטר המשכנתה, ומשכך הרי שאין כל תוקף לסעיפים בהסכם ההלוואה ובשטר המשכנתה לפיהם המבקשת לכאורה ויתרה על זכויותיה כאמור, ועל בית המשפט להכריז על בטלותם.
במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תוקן הסעיף כך שבוטלה האפשרות שהייתה קבועה בסעיף 38(ג) לחוק להתנות באופן גורף על זכותו של החייב לדיור חלוף לפי הסעיף, ונקבע כי ניתן להתנות על הזכות לסידור חלוף באופן מידתי ובתנאים שנקבעו בסעיף, לפיהם שווי הסידור החלוף יהיה בסכום שמאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באיזור מגוריו התואמת את צרכי החייב ובני משפחתו הגרים עימו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים (כאשר רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך תקופה זו בנסיבות מיוחדות).
בעיניין בנק דיסקונט הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי "המחוקק בסעיף 56(ד) לתיקון 29 דרש לוודא כי הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הוויתור עליה. המחוקק לא ביקש לירמוז לחייב על זכותו ועל משמעות הוויתור עליה. הוא גם לא ביקש רק 'לומר' לו על זכותו. הוא ביקש להבהיר לו את זכותו. רוצה לומר, להסביר לו מה היא זכותו... הבנק חייב להבהיר לחייב שקיימת לו זכות, את תוכנה ואת משמעות הוויתור עליה", וזאת יש לעשות תחת ההנחה כי הממשכן אינו בקיא ברזי הדין, כך שעליו להבין מנוסח התניה כי קיימת לו מכוח החוק זכות לדיור חלוף וכי הוא מוותר עליה בהסכמתו לתניה זו. כאמור, בעניינינו, אין צורך להדרש לשאלה אם עמד הבנק בחובתו כפי שנקבעה בפסיקה הדנה בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, להסביר לגייסי את משמעותם המלאה של סעיפי הויתור על הזכות לסידור חלוף, שכן המשיבים למעשה הסכימו להכפיף את פינוי הדירה לתשלום סידור חלוף בהקף הקבוע בהסדר שנקבע בסעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל לאחר תיקון 29, כפי שאושר בשעתו גם ע"י רשמת ההוצאה לפועל (במאמר מוסגר יוער, כי הוראות סעיף 38 לחוק ביחס לשווי הדיור החלוף אינן חלות במישרין על ענייננו, אך כאמור שווי הדיור החלוף כפי שהוצע ע"י המשיבים, אושר ע"י רשמת ההוצאה לפועל, ובמסגרת הליך זה לא חלקה המבקשת על הקפו).
לאור האמור, אני דוחה את טענות המבקשת כי יש להכפיף את זכותם של המשיבים למימוש המשכנתה לזכותה להשאר בדירה כדיירת מוגנת, שעה שיש ליתן תוקף מלא לוויתורה על זכות זו. סוף דבר, אני דוחה את התביעה וקובעת, כי כפוף לתשלום הסכום שנקבע כשווי הדיור החלוף, בהתאם להחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 22.6.2014, יהיו המשיבים רשאים להמשיך בהליכי מימוש המשכנתה ולפנות את הדירה.
...
הנה כי כן, ולסיכום האמור עד כה, ההלכה הפסוקה הבחינה הבחן היטב בין תחולת ההגנות הקבועות בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ובסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, וקבעה, כי את האחרונה יש לפרש בצמצום, ואין מקום להחיל עליה את הדרישות הדווקניות שנקבעו בפסיקה לצורך ויתור על הגנת הדיור החלוף.
יתר על כן. לאחר שגייסי לא שילמו את חובם והמשיבים ביקשו לממש את הדירה, מספר פעמים, לבקשת המבקשת, נערכו הסדרים שונים בינה לבין המשיבים לצורך הסדרת החוב אשר בסופו של דבר לא צלחו.
לאור האמור, אני דוחה את טענות המבקשת כי יש להכפיף את זכותם של המשיבים למימוש המשכנתה לזכותה להישאר בדירה כדיירת מוגנת, שעה שיש ליתן תוקף מלא לוויתורה על זכות זו. סוף דבר, אני דוחה את התביעה וקובעת, כי כפוף לתשלום הסכום שנקבע כשווי הדיור החלוף, בהתאם להחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 22.6.2014, יהיו המשיבים רשאים להמשיך בהליכי מימוש המשכנתה ולפנות את הדירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

(ג) (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה, או מימוש של מישכון; (2) על אף האמור בפיסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המישכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה: שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באיזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; .
שכן, מקום בו נכללת בשטר המשכנתא תניית ויתור על זכות לדיירות מוגנת, לא יהיה בעל המקרקעין זכאי לדיירות מוגנת לתקופה כלשהיא.
דא עקא, שחוק התגמולים בוטל במסגרת תיקון 21 לחוק הביטוח הלאומי, התשל"ו - 1976 (להלן - "חוק הביטוח הלאומי"), אשר ניכנס לתוקפו לפני שנים רבות.
...
סיכום מכל המקובץ עולה, כי הנני מורה על פסילת שאלות מס' 24 ו - 33 בחלק הדיוני.
העתירה בעניין נאור נדחית.
העתירה בעניין יונס נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו