מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוקף תביעה מוסכמת לאחר פסול חוזי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת סולל בונה לפצוי המוסכם בסעיף 9 לחוזה, שכותרתו „פיצוי מוסכם“, נקבע כך: הוסכם בין הצדדים כי אם יאחר קבלן המשנה בגמר ביצוע של שלב או בגמר העבודה ומסירתה, יהיה חייב לשלם לסולל בונה % 1.00 מסכום החשבון המאושר המצטבר האחרון בגין כל שבוע או חלק משבוע של איחור, או סכום השווה לגובה הקנס בו תחוייב סולל בונה ע"י המזמין, לפי הגבוה יותר, וזאת כפצוי מוסכם ומוערך מראש, וזאת מבלי לפגוע בזכויות סולל בונה לפיצויים בגין נזקים שי[י]גרמו לסולל בונה בפועל.
] (עופר גרוסקופף „חוזה פסול“ דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 473, 496 [2003]) לתוצאה זו נגיע גם מנקודת מבט חברתית, שאף היא חשובה במערך השיקולים לקראת ההחלטה שלא לתת תוקף רטרואקטיבי לחוזה בתקופה שביצועו היה פסול ואסור: [.
בעניינינו היה במועד כריתתו של החוזה היתר לבניית הבניינים, אך לא הותר הקף הבנייה המורחב, אשר נבע מתיקון תקנות המרפסות, שניכנס לתוקף כמה שבועות לאחר שהחוזה נחתם.
...
בני צובארי, מנהל האזור מטעם סולל בונה, העיד כי סולל בונה יכלה להגיש את הבקשה להיתר הסופי רק לאחר שהסתיימו עבודות השלד (עמ' 123, שורות 12–14, 17–19; וראו סעיף 375 לתצהירו), אך לפי שבנסיבות המקרה עניין לנו בשינויים מהותיים בגודל השטחים המבונים, ובכללם הבלטתן של חזיתות הבניינים – אין בידי לקבל את עדותו.
הואיל ולא הייתה מניעה לתבוע את הסעד המבוקש בתובענה שהגישה לחאם; והואיל והיה עליה למצות את מלוא הסעד בהליך זה; והואיל ואין לאפשר לה להרבות בהליכים משפטיים – אני דוחה את הבקשה לפיצול הסעד.
תביעת לחאם לפיצוי בגין עיכובים (תקורות אתר, תקורות חברה וכיוצא באלה) נדחית, וכך גם תביעתה לפיצוי על אובדן רווח קבלני ועל אבדן רווח מהמרכז המסחרי.
תביעת סולל בונה לפיצוי המוסכם נדחית אף היא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

אף במקרה שבו בית המשפט נתן צו לקיום חוזה פסול, האפשרות לפסוק פיצויים בגין הפרתו אינה נקיה מספקות (שאלה זו הושארה בצריך עיון בעיניין זגורי, ובספרות הובעו לגביה דיעות שונות, וראו תאור הדברים אצל שלו וצמח בעמ' 680-679 וההפניות שם; עוד באשר לאפשרות לתבוע פיצוי או פיצוי מוסכם במקרה של חוזה בלתי חוקי, ראו גרוסקופף – חוזה פסול, עמ' 633-629; יצחק עמית "פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים" דין ודברים י 17, 25 (2018) שם הבעתי דעתי כי הדבר אינו אפשרי; אך ראו גם ע"א 4305/10 אילן נ' לוי, פסקה 38 (9.5.2012) שם הושארו הדברים בצריך עיון).
ספק איפוא אם במקרים של ביטול חוזה עקב פגם בכריתה, צפויה להתעורר בעיה בדמות תביעות השבה שתוגשנה בחלוף שנים ממועד כריתת החוזה, שהרי בהיעדר ביטול החוזה בתוך זמן סביר, החוזה עומד בתוקפו (וראו והשוו לע"א 4954/94 מינהל מקרקעי ישראל נ' מזרחי, פ"ד נא(1) 559, 571-570 (1997), שם נדונה תביעת פיצויים שהתבססה, בין היתר, על טענת המשיבים כי התקשרו בחוזה עקב הטעה מצד המערערים.
...
מצב דברים זה מוביל למסקנה כי התביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות החוזה מחמת אי-חוקיות – בעומדה לבדה – התיישנה.
לפיכך, המסקנה העולה מהדברים היא כי תביעת ההשבה של המערערת הוגשה בטרם חלוף תקופת ההתיישנות, ובנקודה זו דין הערעור להתקבל.
סוף דבר, שהערעור מתקבל, במובן זה שהחלטת בית משפט קמא לסלק על הסף את תביעת ההשבה שהגישה המערערת – מבוטלת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סופרקום הגישה לבית משפט זה בהליך שבכותרת, תובענה לסעד הצהרתי שלפיו אין תוקף להסכם בוררות שנחתם בין הצדדים, מכוח ס' 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (חוק הבוררות) וס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
לטענת סופרקום, הסתבר לה בדיעבד, כי ההסכם בין OTI למרוול - הוא ההסכם שמכוחו חייבת היא לכאורה בתשלום למרוול, לאחר שנכנסה בנעליה של OTI - הוא חוזה פסול שיש בו חשד לקשירת קשר לבצוע מעשה פלילי בין OTI לבין מרוול באופן העולה כדי עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולפי פקודת מס הכנסה.
היתנהל הליך בוררות קודם, גם הוא בפני כב' הבורר השופט בדימוס אבי זמיר, שבמסגרתו ניתן פסק בוררות מוסכם מאפריל 2016 שלפיו נקבע, בין היתר, כדלקמן: "סופרקום תשלם למרוול את כל התשלומים ש- OTI נידרשת או תדרש לשלם בעתיד למרוול כפועל יוצא או בקשר לפסק הבוררות בתביעת מרוול, לרבות כפועל יוצא מערעור על פסק הבוררות בתביעת מרוול (ככל שיוגש) ו/או כל הליך אחר (להלן: 'הליכים מול מרוול'), בכפוף לכך שלסופרקום תהיה האפשרות להיתגונן ולנהל, לפי שיקול דעתה הבלעדי, את כל ההליכים המשפטיים והאחרים בקשר עם ההליכים מול מרוול." (ס' 8(א)).
...
יחד עם זאת, כפי שנקבע בעניין רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה הנ"ל "גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין". מקובלת עליי טענת סופרקום, כי סכום הערובה להוצאות שהתבקש בסך שלא יפחת מ- 500,000 ₪, גבוה וחסר פרופורציה לנסיבות העניין.
בשים לב לטיבו של ההליך ולהיקפו הלכאורי, כמו גם לסכומים שנפסקו בהליכים אחרים בבקשות מסוג זה. סבורני כי סכום ההפקדה ההולם בנסיבות העניין עומד על סך של 50,000 ₪.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

ומהי נפקותה של הבטלות הנובעת מאי חוקיות החוזה? הסעדים המוענקים בעקבות ההכרה בבטלות החוזה קבועים בהוראת סעיף 31 לחוק החוזים אשר קובעת כדלקמן (ההדגשות אינן במקור – ס.ח'): "הוראות סעיפים 19 ו-21 (השבה לאחר ביטול, הערה שלי – ס.ח') יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החוב שכנגד, כולו או מקצתו" "מכאן, שהסעד הרגיל שייפסק בעקבות בטלותו של חוזה בלתי חוקי הוא סעד ההשבה. יחד עם זאת, החוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת לפטור מחובת ההשבה ואף להורות על קיום חיובים מכוח החוזה הבטל, באם קיים צד אחד את חיובו על פי החוזה. ואולם, חשוב לתחום את הגבול. הכלל הוא השבה והחריגים הנם פטור מהשבה או קיום... ... יצויין כי החריגים הנ"ל, המאפשרים לרכך את תוצאת בטלות ההסכם הפסול, אף עולים בקנה אחד עם התכלית המונחת בבסיס דוקטרינת הבטלות היחסית במשפט המנהלי" (ע"א 3005/11 קריסטל מוצרי צריכה בע"מ נ' עריית באר שבע (04.06.13)).
מתן הוראה לתובע להשיב את כספי הפיצויים שקבל מן הנתבעת בגין ההפקעה בהתאם להסכמת הצדדים לאחר הליכים מורכבים וממושכים, לרבות עריכת שומת פיצויים על ידי שמאי מוסכם, אינה צודקת בנסיבות העניין ומשמעה כי התובע יהיה רשאי לחדש את תביעתו לקבלת פיצוי בגין המקרקעין שהופקעו, ולכך אין לתת יד. 7.5 שנים התנהגה הנתבעת באופן שאין בו כפירה בתוקפו של ההסכם.
...
דינן של יתר העילות החוזיות לביטול ההסכם שהעלתה הנתבעת, להידחות.
דין התביעה העיקרית – להתקבל בחלקה.
דין בקשות התובע להורות לנתבעת לבנות גדר מבטון בהתאם לתכנית המוצעת ולחייבה בדמי שימוש ביתרת השטח (257 מ"ר), להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

נטען, כי התובעת מעולם לא קיבלה העתק מהפוליסה ועל כן, חייבת הנתבעת לשלם את סכום התביעה מכח הפוליסה התקנית בהתאם לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.
חשוב לצין, כי בכתב ההגנה לא הייתה כל היתייחסות לנטען בסעיף 9 לכתב התביעה ולמסמך שצרפה התובעת מטעם משרד התחבורה שלפיו, נכון לתאריך 22.9.19 רישיונו של מר בסאם לא היה חייב בפסילה.
עוד הצהירה התובעת, כי בנה סאהר לא מסר לה מכתב או מעטפה בעיניין פסילת רישיון הנהיגה בשל נקוד וכי בעלה ידע על הפסילה רק לאחר התאונה ומסוכן הביטוח ומשכך, פנה בעלה למשרד הרשוי והתברר כי נפלה טעות בעיניין הרישום והיא תוקנה.
בהמשך הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לחקירת נותן תעודת עובד הציבור מטעם משרד הרשוי ובדיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 8.12.22 דחיתי את הבקשה כך שלא שוכנעתי כי יש בעדותה של חותמת התעודה כדי להבהיר מעבר למצוין במסכי משרד הרשוי אשר הוגשו מטעם הצדדים.
לאחר התאונה, נבדק רכב התובעת על ידי שמאי ולאחריה, נעשתה בדיקה לרישיון הנהיגה של הנהג והתברר, כי רישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף במועד התאונה.
...
למעלה מן הצורך, ואף שקבעתי כי לא הוכח בפני מהו תוכן ההודעה שנשלחה למר בסאם בחודש 07/19 אציין, כי הן על פי הפסיקה והן על פי פקודת הראיות ותקנות התעבורה, לא הוכח כי מר בסאם קיבל את ההודעה או כי ידע עליה וזאת מכח תצהירו ועדותו של בנו סאהר כפי שפורטה לעיל ואשר קבעתי כי הינה מקובלת עלי.
עוד אציין, כי לא שוכנעתי בנסיבות העניין כי זכאית התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש כך שלא הוכחו בפניי נזקים שנגרמו לתובעת או את אי יכולתה לרכוש רכב חלופי כפי שטענה כתוצאה מדחיית תביעתה על ידי הנתבעת.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני קובעת, כי דין התביעה להתקבל בחלקה והנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את שווי הרכב כפי שנקבע בחוות הדעת השמאית מיום 6.8.19 בסך של 70,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה החל מאותו מועד ועד למועד התשלום המלא בפועל; הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו