תוקף עיקול נוכח רישום הערת אזהרה

כמו כן, טוענים המשיבים 2-5 כי לא ניתנה למערערים הבטחה מטעם בעלי הקרקע לפיה תרשם לטובתם הערת אזהרה, ויתרה מכך – כלל לא ברור מה היה תוקפה של הערת האזהרה נוכח העיקולים שנרשמו על זכויות אנור ונוכח טענת המערערים בעצמם לפיה הערת האזהרה הייתה צריכה להרשם עם השלמת הבנייה על ידי המערערים - דבר שלשיטת המשיבים 2-5 לא קרה מעולם.

...

לסיכום: בסופו של יום לאור הממצאים של בית משפט קמא נראה כי ליאור בעל עניין באנור/בעל מניות בעצמו באנור (גם אם לפרק זמן מסוים), מנסה להוציא את דירת הגג מנכסי אנור (בשיתוף פעולה עם יהושע שהיה בהליכי פשיטת רגל וספק אם היה רשאי, במועדים הרלבנטיים, לחתום בשם אנור ולחייבה) ולהשיג מעמד של נושה מובטח בדירת הגג, ללא הסכם מכר מחייב ובלא שהוכח שיש לו זכויות קנייניות בדירה ו/או נרשמה הערת אזהרה ו/או הוצגה אסמכתא כלשהי לגבי הסכם מכר מחייב, דיווחים על העסקה לרשויות המס וכו'.

לכן, יש לדחות את הערעור גם בנקודה זו, שכן בית המשפט קמא לא דחה את התביעה כנגד אנור.

התוצאה: לאור כל האמור לעיל, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערערים בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על סך 20,000 ₪ למשיבים 2-5 ו-20,000 ₪ למשיב 7.

יתרה מכך, המבקשים טוענים כי אפילו היה מדובר בתנאי מתלה, על פי ההלכה חוזה על תנאי מתלה הוא חוזה שלם ותקף לכל דבר ועניין, הניתן לרישום בגינו הערת אזהרה כדין (ע"א 4541/91 לובליאנקר נ' שר האוצר, פד"י מח(3) 397, 410).

לסיום, המבקשים טוענים כי טענות המשיבה נועדו לערער על תוקפה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת החברה, או לגרוע מתוקפה, אולם המשיבה מעולם לא נקטה בהליך מתאים כלשהוא כדי להשיג תוצאה זו. לשיטת המבקשים, המשיבה ידעה על קיומה של הערת האזהרה לטובת החברה לפחות מאז שרשמה את העיקול לזכותה בשנת 2012, ויש לדחות את טענותיה הן מהטעם שהליך זה אינו מתאים להן והן מהטעם שהן לוקות בשיהוי כבד.

...

שנית, אין בידי לקבל את הטענה כי עסקת המכר נעשתה כחוזה על תנאי או בתנאי מתלה, מאחר שטענה זו סותרת את לשונו הברורה של החוזה, כפי שטענו המבקשים.

בסופו של דבר, בהתאם לכל האמור לעיל, הנני מורה לרשם המקרקעין לבטל את העיקול שנרשם לטובת המשיבה בנכס ביום 26.6.12 עקב חוב במזונות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

הדברים נכונים ביתר שאת בעניינינו מאחר והעיקול הוטל לאחר רישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים, ה"מחסנת" אותה מפני עיקולים מאוחרים המוטלים על ידי נושי המוכר, בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

אין בכוחו של עיקול למרק את זכויותיו של החייב בנכס המעוקל ואם קודם לעיקול נעשתה עסקה תקפה בנכס, העיקול אינו יכול לבטל את תוצאותיה של העסקה.

...

לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש לפניי, הנני סבורה כי לא עלה בידי המבקשים להראות כי קיימת וודאות שכזו.

לאור האמור, משלא הובאה כל ראיה לכך ששווי הנכס ברחוב יעקב כהן עולה על 1.5 מיליון ₪, כי רובצת עליו הלוואת משכנתא בסך של כ-650,000 ₪ וכי מחצית מהזכויות בו הינן בבעלות גב' סיטבון, הרי שעריכת חשבון פשוט מביא למסקנה כי לא די בעיקול זכויותיו של דוד סיטבון בנכס ברחוב יעקב כהן – שכלל לא ניתן להעריך את שווי וסיכויי מימושו - על מנת לשמש בטוחה לתשלום החוב העומד היום על סך של כ-590,000 ₪.

לאור כל האמור, הנני מורה כל ביטול העיקול שהוטל על הדירה ברחוב שמעוני 6/3 באר שבע, הידועה כגוש 38074 חלקה 7 תת חלקה 3.

באשר לתמורה המגיעה למשיב בגין ביצוע העבודות, נקבע כי תמורה זו מסתכמת ב-850,200 ₪, וכן נקבע כי: "התמורה תשולם לקבלן על ידי המזמין לאחר סיום ביצוע העבודות וכאשר הבית יהיה ראוי למגורים. יובהר, כי התמורה תשולם לקבלן בפועל ממכירת הבית, והקבלן מסכים לסייע במכירת הנכס עבור המזמין". עוד הוסכם, כי המבקש מייפה את כוחו של המשיב לצורך רישום הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין של הנכס, בדבר התחייבותו של המזמין – המבקש, לשלם את סכום עבודות השפוץ על פי הסכם זה. עוד נקבע, שהמבקש יהא רשאי לבצע כל עסקה בנכס, לאחר מסירת הנכס לבא כוחו, כאשר התשלום הראשוני שיתקבל בתמורה למכירת הנכס יהיה לטובת הסרת הערת האזהרה על סכום השפוץ.

נוכח כל האמור לעיל, עותר ב"כ המבקש לכך, שבית משפט קמא יורה על הפרדת הכספים המגיעים לב"כ המבקש, לפי המחאות הזכות, ובנוסף להורות על שיחרור כל יתרת הכספים המגיעים למבקש בגין מכירת ביתו, וככל שיחליט בית המשפט על המשך תוקפו של צו העיקול (זולת הכספים המגיעים לב"כ המבקש לפי המחאות הזכות), עותר ב"כ המבקש לכך שהחזקת יתרת הכספים תיעשה על ידי ב"כ המבקש (עו"ד יוני שמיל) בחשבון נאמנות מיוחד עד למתן החלטה אחרת.

...

אין בידי לקבל את בקשתו זו של ב"כ המבקש.

בסיכום הדברים, סבורני, שלא נפל כל פגם בקביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא בהחלטתו מיום 31.1.2017, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה בזאת על דחיית בקשת רשות הערעור.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בגין בקשת רשות הערעור בסכום כולל של 2,500 ₪ (כולל מע"מ).

אמנם העיקולים לטובת הנתבעות נרשמו לאחר ההסכם, אך אלה נרשמו שעה שזכויותיו של הנתבע היו ללא הערת אזהרה והיו ברות עיקול; העלאת טענה לבטלות העיקולים עקב רשלנות של התובעת באי-רישום הערת אזהרה, מלמדת על חוסר תום לב של התובעת.

מכאן ברור, כי משזכה הנתבע 4 בתביעה הכספית שהגיש נגד הנתבע הפך העיקול הזמני שנירשם ביום 26.5.2005 לעיקול קבוע (תקנה 381) והוא ממשיך להתקיים עד לבצוע פסק הדין בהוצל"פ, קרי עד המועד שבו נפרע החוב בפועל במסגרת הליכי ההוצל"פ. מאחר וחובו של הנתבע בהוצל"פ טרם נפרע, ממשיך צו העיקול הנ"ל לעמוד בתוקפו.

...

אין בידי לקבל את טענתם של הנתבעים; ראשית, בעניין אברהם ציין הנשיא ברק את הדברים שלהלן: "12. פרשת אהרונוב לא נדרשה לשאלה זו. בנסיבות אותה פרשה לא היה מקום לצפות לרישום הערת אזהרה, שכן הזכות מן היושר נבעה מהסכם יחסי ממון בין בני-זוג, שלגביו אין ככלל מקום לדרוש הערת אזהרה משיקולי מדיניות כלליים". במקרה עסקינן, הזכות מן היושר של התובעת נבעה מהסכם ממון, כך שאין מקום לעמוד על הדרישה לרישומה של הערת אזהרה.

התוצאה לאור כל המקובץ לעיל, אני מחליט כדלהלן: לדחות את התביעה בנוגע לעיקול שהוטל ע"י הנתבע 4 ולחייב את התובעת לשלם לנתבע 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום כולל בסך 5,000 ₪ תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.

לקבל את התביעה ביחס ליתר הנתבעים ולקבוע, כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של זכויות הנתבע בדירה מושא התובענה מכוח הסכם הגירושין וכי זכותה זו גוברת על צווי העיקול שהוטלו על ידי הנתבעים, למעט הנתבע 4, ומשכך אני מורה על ביטולם.