באשר לתמורה המגיעה למשיב בגין ביצוע העבודות, נקבע כי תמורה זו מסתכמת ב-850,200 ₪, וכן נקבע כי:
"התמורה תשולם לקבלן על ידי המזמין לאחר סיום ביצוע העבודות וכאשר הבית יהיה ראוי למגורים. יובהר, כי התמורה תשולם לקבלן בפועל ממכירת הבית, והקבלן מסכים לסייע במכירת הנכס עבור המזמין".
עוד הוסכם, כי המבקש מייפה את כוחו של המשיב לצורך רישום הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין של הנכס, בדבר התחייבותו של המזמין – המבקש, לשלם את סכום עבודות השפוץ על פי הסכם זה.
עוד נקבע, שהמבקש יהא רשאי לבצע כל עסקה בנכס, לאחר מסירת הנכס לבא כוחו, כאשר התשלום הראשוני שיתקבל בתמורה למכירת הנכס יהיה לטובת הסרת הערת האזהרה על סכום השפוץ.
נוכח כל האמור לעיל, עותר ב"כ המבקש לכך, שבית משפט קמא יורה על הפרדת הכספים המגיעים לב"כ המבקש, לפי המחאות הזכות, ובנוסף להורות על שיחרור כל יתרת הכספים המגיעים למבקש בגין מכירת ביתו, וככל שיחליט בית המשפט על המשך תוקפו של צו העיקול (זולת הכספים המגיעים לב"כ המבקש לפי המחאות הזכות), עותר ב"כ המבקש לכך שהחזקת יתרת הכספים תיעשה על ידי ב"כ המבקש (עו"ד יוני שמיל) בחשבון נאמנות מיוחד עד למתן החלטה אחרת.
...
אין בידי לקבל את בקשתו זו של ב"כ המבקש.
בסיכום הדברים, סבורני, שלא נפל כל פגם בקביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא בהחלטתו מיום 31.1.2017, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה בזאת על דחיית בקשת רשות הערעור.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בגין בקשת רשות הערעור בסכום כולל של 2,500 ₪ (כולל מע"מ).