לטענת אנדרי הנתבע תקף אותו; ואילו לטענת הנתבע, מאחר שאנדרי ביצע הסגת גבול, הנתבע ליווה אותו "בצורה אסרטיבית" אל מחוץ לשער המושכר, ללא כל תקיפה.
מהמקובץ עולה כי אוסף ההפרות לכאורה שנטענו, לוקה בקשיים, וכי מכל מקום, דרישת התובעת לבצע תיקון מיידי של כל ההפרות בתוך 14 ימים, תוך כריכת דרישות שבודאי אינן מוצדקות כגון דרישת השבה של 22,000 ₪, ביחד עם דרישות אחרות שלכל היותר היו טעונות בדיקה, לא נעשתה בתום לב. לכך יש להוסיף, כי אין מחלוקת שהתובע ביצע איטום הגג ביום 3.2.16, ולעניין זה צורפה על ידו חשבונית וכתב אחריות ל – 5 שנים, נספח 6 לתצהיר עדות הנתבע.
ברם, מכתב הביטול הראשון ששלחה התובעת ביום 14.6.17, מפר חובה זו. המכתב מטיל את כל האשם לכל הליקויים על המשכיר, מבלי להתייחס כלל לאפשרות שמקורם בשימוש העיסקי במושכר ובאחריות השוכר; ואף מבלי להציע לערוך בירור מקצועי של מקור האחריות לליקויים ולברר כיצד ניתן לתקן ועל מי לשאת בעלות.
...
לאחר שבחנתי את מכלול הטענות והראיות שהוגשו ביחס לציוד, להלן הכרעתי:
מקרר אמקור: הנתבע טען לראשונה בחקירה כי בנכס ישנם שני מקררים וכי שניהם שלו, ומעבר לכך התובעת לא נחקרה על כך בחקירה נגדית.
לפיכך נדחה גם רכיב זה.
סיכומו של דבר, בפרק הציוד נפסק לזכות התובעת פיצוי בסך 2,000 ₪.
סוף דבר
עיקרה של התביעה, שהוגשה על סך של כ- 380,000 ₪, ובהמשך צומצמה ל- 180,000 ₪, נדחה.
