תוקף כתב ויתור על הגשת תביעה

את בחינת תוקפו של הסכם סיום עבודה, בין שהוא מכונה הסכם פרישה או כתב ויתור, יש לערוך בשני רבדים: הרובד החוזי-פרשני, בו נבחנת השאלה אם עילת תביעה מסוימת נתפסת ברשתו של הויתור על הגשת תביעות, כך שהגשתה מהוה הפרתו.

...

בית הדין האזורי קיבל באופן עקרוני את התחשיב שערך המערער, אולם דחה את תביעתו לאור הסכם ההיפרדות, כפי שנפרט להלן: לעניין תחשיב פדיון החופשה, קבע בית הדין האזורי כך: "בחינת ממוצע העמלות ששולמו לתובע בשנת העבודה האחרונה מעלה שהעמלה האחרונה ששולמה לו היא בסכום גבוה משמעותית מעמלות ששולמו לו בחודשים אחרים באותה שנה. עם זאת, מקובלת עלינו טענת התובע כי עבודתו על עסקאות אלה והבשלתן היו ידועות לשני הצדדים ודחיית מועד ניתוק יחסי העבודה נעשה, בין השאר, על מנת לאפשר לתובע את קבלת אותן עמלות (סעיף 19 לסיכומי התשובה).

מסקנה זו מושתתת על התניית הזכאות למענק באי הגשת תביעות, כעולה מסעיפים 6-9 להסכם, תוך התחייבות המערער להחזיר את המענק אם יפר את ההסכם כאמור בסעיף 9 להסכם.

כאמור בשאלה זו פנים ולכאן ולכאן, ולא מצאנו למצות את ההכרעה בה שעה שממילא לא עומדת לעובד זכאות על פי דין להפרשי פדיון חופשה, כעולה מהניתוח לעיל.

סוף דבר – הערעור נדחה.

על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין יתן תוקף לכתב ויתור במשורה, נוכח הפערים שבכח המיקוח בין העובד למעסיק (ע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב ענבר - מדינת ישראל-הממונה על חוק עבודת נשים, 8.2.11; דב"ע נד/3-229 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - נעים, פד"ע לג 260 (1998); דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - לוסקי,  פד"ע לג 241 (1999), להלן - עניין לוסקי).

אשר-על-כן הצהיר כל אחד מן המערערים בכתב הקבלה והסילוק, כי "אין לו טענות, דרישות או תביעות נוספות מן הבנק בגין עבודתו בו בין מכוח החוק ו/או הסכמים קבוציים ו/או מכוח כל הסכם אחר, וכי קיבל את מלוא הסכומים המגיעים לו והוא מוותר על כל תביעה או טענה מכל סוג וענין". כמובן שהחתימה על כתב הקבלה והסילוק אינה מונעת פנייה לערכאות על-פי זכות היסוד לתבוע בבית-משפט, אולם משנקבע במקרה שלפנינו בפסק האיזורי, כי הסכם הפרישה הנו עיסקת חבילה של תנאי פרישה מרצון – אין לפתוח ולהתיר אותה עיסקה כשהעובד מבקש להוסיף עליה סכומים כשם שאין להתירה לאור טענת המעביד כי הפרתו של העובד אותה עיסקה מצדיקה ביטולה (דב"ע נה3-154/ אלקטרה תעשיות (1979) בע"מ – גורין  [1], בעמ' 390-389).

בדב"ע נה/ 164 – 3 אלקטרה תעשיות (1970) בע"מ- גורין, פד"ע כט 385 (1996), נדונה סוגיית נפקותו של כתב ויתור והשאלה אם במקרה בו עובד הגיש תביעה כנגד המעסיק, חרף התחייבותו בכתב וויתור שלא לעשות כן, זכאי המעסיק לסעד של השבת הסכומים אותם העובד קיבל במסגרת כתב הויתור (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "כאמור, עיקר המחלוקת הוא בשאלה האם קמה למערערת זכות להשבה, לאור טענתה כי העובד הפר את ההסכם בהגישו התביעה לבית הדין.

...

בהתאם לאמור לעיל, התביעה לתשלום הפרשי פדיון חופשה נדחית.

גם מבלי להיכנס לפרשנות הסכם ההיפרדות ולשאלה מהם המצבים בהם יראו את התובע כמי שהפר את הוראותיו ועליו להשיב המענק (סעיף 10.12 לסיכומי התובע; עדות התובע בעמוד 8, שורה 23, עד עמוד 9, שורה 9), יש לדחות את התביעה שכנגד, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר – התביעה נדחית.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי עם התפטרותו של התובע, הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לויתור על הגשת תביעה לרבות בגין "שעות נוספות", הנתבעת הסכימה לשלם לתובע הן את פצויי הפיטורים שלא היה זכאי להם (בסך 27,219 ₪) והן את ההפרש לקופת גמל בגובה 2.3% (בסך 24,586 ₪).

על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין יתן תוקף לכתב ויתור במשורה, נוכח הפערים שבכוח המיקוח בין העובד למעסיק (ע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב ענבר - מדינת ישראל-הממונה על חוק עבודת נשים, 8.2.11; דב"ע נד/3-229 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - נעים, פד"ע לג 260 (1998); דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - לוסקי, פד"ע לג 241 (1999), להלן - עניין לוסקי).

בעיניין גורין (דב"ע נה/ 164 – 3 אלקטרה תעשיות (1970) בע"מ- גורין, פד"ע כט 385 (1996)), נדונה סוגיית נפקותו של כתב ויתור והשאלה, האם במקרה בו עובד הגיש תביעה כנגד המעסיק, חרף התחייבותו, בכתב וויתור, שלא לעשות כן, זכאי המעסיק לסעד של השבת הסכומים אותם העובד קיבל במסגרת כתב הויתור.

...

בנסיבות עניינו של התובע, לא מצאנו שהחתימה על כתב הוויתור מונעת מהמשך בירור תביעתו של התובע.

סוף דבר – התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, ועל הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות בסך 165,943 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.2015 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל.

ב. התביעה שכנגד נדחית.

עוד נקבע בפסיקה כי יש לבחון אם מדובר בפשרה אותנטית או בויתור: "...בהתאם להלכה שנתגבשה במשפט העבודה עובד אינו יכול לוותר על זכות שמוקנית לו מכוח משפט העבודה המגן, לרבות במסגרת כתב ויתור (ראו חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - ישראל נעים, פד"ע לג 260; פארן - אי.סי.אי טלקום, (7.2.11), סעיף 22(. משמע, אין בכוחו של הויתור – להבדיל מהפשרה האותנטית בה נדון להלן - להקים מחסום מפני תובענה ביחס להפרש, ככל שקיים, בין גובה הזכות המהותית על פי דין (שמקורה בהסכם קבוצי או צו הרחבה) לבין הסכום ששולם בפועל לרבות במסגרת כתב הויתור ברכיב הפרישי פנסיה. פשרה אותנטית משמעה קניית סיכון בהנתן מחלוקת משפטית או עובדתית ממשית וכנה לגבי עצם הזכאות או היקפה; ואילו, הויתור מאופיין בהיעדר מחלוקת ממשית על הזכאות והיקפה, קרי בודאות הזכאות. מקום בו המדובר בפשרה אותנטית, ובפרט כאשר ארגון העובדים צד לה, ניתן בנסיבות מתאימות ליתן לפשרה תוקף משפטי (דב"ע (ארצי) לח/3-59 סילשי - דורון, פד"ע י 32). משמעות מתן התוקף לפשרה אותנטית היא כי ההסכם שנערך מהוה מיצוי הזכות, בראי חילוקי הדיעות הממשיים ביחס לעצם הזכאות או היקפה, ואין מקום לחיוב נוסף. ואילו, ככל שיסתבר כי המדובר בויתור על זכאות שוודאותה אינה מוטלת בספק אזי אין המדובר בפשרה אותנטית, אלא בויתור על זכות מוקנית קוגנטית, וככזה הוא יהא חסר תוקף משפטי, ולא יהא בכוחו לחסום את העובד מלממש יתרת זכאותו.

נקבע כי בהסכם נכלל סעיף וויתור (שזהה לזה נשוא ההליך שלפנינו) ולכן יש הצדקה לסלק את התביעה על הסף מטעמי ויתור מניעות, והתיישנות (התביעה הוגשה לאחר כ-7 שנים).

...

דין יתר טענות המשיב להידחות.

לסיכום הבקשה לסילוק על הסף של התביעה בשל מניעות וויתור מתקבלת.

דין התביעה להידחות.

ביום 04/04/2016 נחתם הסכם סיום העסקה בין התובע לנתבעת, במסגרתו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע תשלומים שונים, מנגד התחייב התובע כי הסכומים שקבל יהוו סילוק סופי ומוחלט של כל זכויותיו, תביעותיו ודרישותיו, בגין כל תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה, וכי הוא מוותר על כל טענה או דרישה כלפי הנתבעת בגין תקופת עבודתו אצלה (להלן- כתב ויתור וסלוק/ הסכם סיום העסקה).

לפיכך, אין בידינו ליתן תוקף למסמך עליו חתם התובע, ככל שהוא נועד להצביע על קבלת זכויות יתר ומנגד ויתור על זכותו להגיש תביעה כנגד הנתבעת לשם עמידה על זכויותיו בגין תקופת עבודתו וסיומה.

...

לפיכך, אנו קובעים כי יש לקזז סך של 4,308 ₪ מכל סכום שנפסק לטובת התובע בפסק דין זה בגין רכיב זה. נסיעות טוענת הנתבעת, כי בין החודשים 1/2015 ועד 3/2016 במשך 15 חודשים (ולא 18 כפי שטענה הנתבעת) שולם לתובע דמי נסיעות בסך 1,342 ₪ בטעות, למרות שקיבל רכב מהחברה , לטענתה במשך כל החודשים הללו נהנה התובע מהטעות ולא אמר דבר, לפיכך לטענתה עומדת לה זכות הקיזוז מכל סכום שיפסק לזכותו, בסך של 24,156 ₪ (על פי חישוב 15 חודשים X 1342 ₪ = 20,130 ₪ ).

סוף דבר אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, נמצאנו למדים, כי בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, וסיומה, הנתבעת נותרה חייבת לתובע את הסכומים מטה:          א. 105,208 ₪ - בגין הפרש פיצויי פיטורים.

לאור האמור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 46,056 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: בנסיבות העניין, בהתחשב בכך, שתביעת התובע התקבלה בחלקה, ובכך שטענת הקיזוז של הנתבעת גם כן התקבלה בחלקה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של  3,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.