תוקף כרטיסי טיסה לארצות הברית בתביעת פיצויים

עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע רכש כרטיס טיסה לטיסת הנתבעת מנמל התעופה באפלו ארה"ב לנתב"ג אשר כללה עצירת ביניים בניו ארק.

בכתב התביעה הפנה התובע למספר פסקי דין בהם נקבעה זכאות לפצוי על פי החוק במקרה של עיכוב במקטע הטיסה הראשון (שאינו בגדר טיסה שבוטלה) אשר גרם להחמצת המקטע השני ולעיכוב ביציאה מתחנת הביניים העולה על 8 שעות, תוך שנקבע כי יש לראות בכך "טיסה שבוטלה". הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מסיבות תפעוליות שלא תוכננו מראש הטיסה מבאפלו המריאה באיחור של 200 דקות ונחתה ביעד באיחור של 187 דקות, ומשכך לא עלה בידי התובע להגיע לטיסת ההמשך והוסדרה לו טיסה חלופית ביום למחרת.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת כהן ביום 2.7.18 הושגה בין הצדדים (הצד השלישי והתובעים) הסכמה לפיה פסק הדין יבוטל אך מתוך הסכום ששולם לתובעות יושב רק חלק, הסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

...

" כפי שנקבע בפסקי הדין השונים אליהם הפנה התובע ובפסקי דין נוספים [למשל: תא"מ (שלום, עכו) 1460-12-15 קורקוס נ' טורקיש איירליינס נתיבי אויר תורכיים, ת"ק 56351-01-26 נוימן נ' דיזינהאוז בע"מ ואח', ת"ק 8866-12-15 ליברמן נ' אליטליה קומפגניה איראה אס.פי. איי בע"מ] אני סבורה כי יש לראות באיחור במקטע הראשון שהוביל להחמצת הטיסה השניה וגרר עיכוב של למעלה מ-8 שעות כ"טיסה שבוטלה" ואין בעובדה שהטיסה במקטע הראשון התעכבה בפחות מ-8 שעות וטיסת ההמשך יצאה בזמן כדי לשלול את הזכאות לפיצוי מכוח החוק.

אשר לטענה כי התובע הוא שבחר את זמן הקישור מבין 7 אפשרויות לטיסה אשר עמדו בפניו, זמן הקישור המתוכנן בין נחיתת הטיסה במקטע הראשון לטיסת ההמשך עמד על 141 דקות ואני סבורה כי מדובר בפרק זמן ארוך דיו המביא בחשבון אפשרות לעיכוב כלשהו ואין בבחירה זו אשר הותירה בידי התובע משך זמן מספק, לטעמי, כדי להוות רשלנות מצדו.

סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה בסך 3,120 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 800 ₪.

התובעת 3 סובלת משיתוק בחצי גופה הימני ונקבע לה 60% נכות לצמיתות על ידי המל"ל. לאור מגבלותיה של התובעת 3, החליטו הוריה, התובעים 1 ו-2, לשוב עמה לארץ , אך בשלב זה נילקחו התובעים למרתף בנמל התעופה באנטליה, שם הוחזקו בתנאי מעצר במשך של יותר מ-17 שעות ולבסוף, כדי לחזור לארץ נאלצו התובעים לשלם סכום של $700 (דולר ארה"ב), עבור כרטיסי הטיסה חזרה לישראל.

בנוסף, עולה מעדותה של נציגת הנתבעת 2 כי המידע הרלוואנטי הכולל את הדרישה לדרכון בעל תוקף של 6 חודשים קדימה, היה אמור לעבור לתובעים דרך הנתבעת 1, אך האחרונה לא העבירה לתובעים מידע זה. באשר לטענת אשם תורם, סעיף 68(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע פיצויים מופחתים בשל אשם תורם, ראו: "68.(א)סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך היתחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק"..

התובעים עתרו לפצוי בגין נזקיהם הישירים על סך של 19,220 ₪ הכוללים את עלות חבילת הנופש בסך של 16,700 ₪ ואת עלות כרטיסי הטיסה שרכשו בשדה התעופה באנטליה לצורך חזרתם לארץ על סך של 700$.

...

על רקע האמור התובעים זכאים לפיצוי בגין נזק ממון ונזק לא ממוני בכפוף לחובתם להקטין את הנזק שנגרם להם (סעיפים 11, 13 ו-14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970), כל זאת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ו"בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

כאמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

כן אני מורה על דחייתה של ההודעה לצד שלישי שהוגשה ע"י הנתבעת 1 כנגד הנתבעת 2 ומורה על חיובה של הנתבעת 1 בהוצאות הנתבעת 2 בסך של 1,500 ₪.

טענות הצדדים אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע רכש כרטיס טיסה לנסיעה לארצות הברית דרך ספרד בטיסה של הנתבעת שיצאה מישראל ביום 13.4.15 בבוקר.

לגופם של דברים טענה הנתבעת כי סרובה לעלות את התובע לטיסה היה כדין באשר התובע התייצב לטיסה ללא אשרת כניסה תקפה לארצות הברית.

סעיף 5(ב) לחוק שירותי תעופה קובע כי: "(ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סרב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי". התובע תבע את תמורת כרטיס הטיסה החלופי ששולמה על-ידו, ולא תבע פיצוי לפי התוספת הראשונה לחוק, ובסך הכל העמיד את תביעתו על סך של 2,600 ₪.

...

מאחר והנתבעת הינה "מפעיל טיסה" כהגדרתו בחוק שירותי תעופה, אין בידי לקבל את הטענה כי מסמכי הנתבעת אינם נשמרים למשך תקופה העולה על שנתיים וכי בירור התובענה כיום יפגע בהגנתה.

אינני מקבלת את פרשנותה של הנתבעת ולפיה מעת שהתובע התייצב ללא מסמכי הנסיעה היא היתה רשאית למחקו מן הטיסה, וזאת ללא קשר לשאלה האם היה בידו לתקן את המחדל ולהתייצב במועד כאשר מלוא המסמכים הנדרשים בידיו.

במכלול האמור, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,000 ₪, שהם מחיר כרטיס הטיסה החלופי שנאלץ התובע לרכוש בתוספת הוצאות משפט ואגרת בית משפט.

טענות התביעה התובעות רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה לארה"ב במסגרתן היו אמורות לטוס ביום 31.3.2022 בשעה 07:50 מישראל לשדה תעופה בפריז, ומשם כעבור שעתיים, לניו יורק.

בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב - 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה" או "החוק") ובהתאם להוראות האמנה בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באויר שנעשתה במונטראול בשנת 1999 ואשר נכנסה לתוקף בישראל ביום 20.3.2011 (להלן: "אמנת מונטראול" או "האמנה"), אין להטיל כל אחריות על הנתבעת מאחר שבעניינינו אין המדובר בטיסה שהופעלה על ידי הנתבעת, והנתבעת אינה עונה על הגדרת "מפעיל טיסה" או "מארגן" כהגדרתו בחוק שירותי תעופה.

על פי חוק שירותי תעופה ואמנת מונטראול נוסע אינו זכאי לקבלת פיצויים בגין עוגמת נפש, ואין לזכות את התובעות בגין רכיב זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, ולאחר ששמעתי את הצדדים בעדותם בפניי, הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את התביעה בחלקה, וזאת מהנימוקים הבאים: המסגרת הנורמאטיבית חוק שירותי תעופה מסדיר את מערכת היחסים בין מפעיל טיסה ומארגנה לבין נוסע בטיסות שיוצאות מישראל או ניכנסות אליה.

...

סיכום הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות סך של 3,180 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין הטיסה שבוטלה בהתאם לקבוע בתוספת הראשונה לחוק.

כמו כן, תשלם הנתבעת לכל אחת מהתובעות סך של 1,500 ₪ בגין פיצוי לדוגמא.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעות סך של 9,360 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 700 ₪.

מבוא לפניי תביעה קטנה לפצוי בסך של 34,600 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעות בשל סרוב הנתבעת 1, חברת אייר קנדה, להטיסו בטיסה, שרכש הוא באמצעות הנתבעת 2, חברת יונייטד איירליינס, בטענה כי זה לא החזיק ברשותו מיסמכי נסיעה נאותים.

לפיכך, השאלה המצריכה הכרעה במסגרת פסק זה הנה: האם סירובן של מי מהנתבעות להטיס את התובע חזרה לארץ בשל היותו בעל דרכון פולני בלבד וללא דרכון ישראלי בתוקף, ולמרות קיומה של הוראת שעה שהתירה לישראלים לצאת את הארץ תוך כדי שימוש בדרכונים זרים, היתה מוצדקת בנסיבות העניין? עובדות וטענות הצדדים התובע רכש טיסות הלוך וחזור מישראל לארה"ב, לו ולבתו הקטינה, שתוכננו להיות מופעלות על ידי חברת אייר קנדה.

כן הנני מחייב את אייר קנדה בפצוי התובע בסך כולל של 12,380 ₪, ולפי בחירתו – בהשבת התמורה בגין 2 כרטיסי הטיסה לחזרה ארצה מארה"ב כפי ששולם בעדם על ידי התובע או ב- 2 כרטיסי טיסה חלופיים מוושינגטון לישראל.

...

דיון והכרעה לאחר שמיעת עמדות וטענות בעלי הדין ועיון במסמכיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבעת 1, אייר קנדה, ולהידחות כנגד הנתבעת 2, יונייטד איירליינס, כפי שיפורט להלן.

סיכום לאור האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה כנגד אייר קנדה, ובנסיבות אלו דוחה אותה כנגד יונייטד איירליינס בשל הנימוקים שפורטו לעיל.

כן הנני מחייב את אייר קנדה בפיצוי התובע בסך כולל של 12,380 ₪, ולפי בחירתו – בהשבת התמורה בגין 2 כרטיסי הטיסה לחזרה ארצה מארה"ב כפי ששולם בעדם על ידי התובע או ב- 2 כרטיסי טיסה חלופיים מוושינגטון לישראל.