תוקף ייפוי כוח לאחר אי-ידיעת מצב השולח

הנתבע הבהיר כי התובעת יכולה לפתוח תיק בביטוח לאומי בעצמה, והציע לייצגה לשם כך, אך דרש שהתובעת תגיע למשרדו לשם חתימה על ייפוי כוח ומילוי טפסים באופן מוסדר, אולם זו לא עשתה כן. בחודש מאי 2015, משטרם פתחה התובעת תיק במוסד לביטוח לאומי, בהיותו בדרכו למשרדי מס הכנסה, ומתוך רצון טוב, מילא עם התובעת טופס פתיחת תיק, החתים אותה ולבקשתה שיגר אותו בפקס ממשרדו למשרדי המוסד לביטוח לאומי.

כך, ככל שהיה ברור לנתבע כי אם התובעת לא מגיעה למשרדו על מנת לחתום על ייפוי כוח, כי אז כפי הנראה החליטה לייצג את עצמה ולכן עליה לדאוג לעצמה ואין זה עוד מעניינו של הנתבע, הרי שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם עדותו לפיה מעת לעת בדק עם התובעת ועם רן מה מצב פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי.

מדוע ממשיך הנתבע לחקור ולשאול בדבר ככל שאין המדובר בחלק מהשרות, וההתעניינות היזומה אינה מתיישבת עם גרסה זו. יתר על כן, בחודש מאי 2015, חודשים רבים לאחר שהתובעת לעמדת הנתבע חדלה מהגשת הדיווח למוסד לביטוח לאומי, לוקח הנתבע על עצמו לבצע את חלק השרות שלא ניתן עד כה, ומחתים את התובעת על מה שצריך, מלבד ייפוי כוח.

הגם שמדובר במי שהיתה קודם לכן עובדת שכירה, אין חולק כי הצטרפה לעסקו של בן זוגה כעצמאית וכפי עדותה היתה מודעת לחובתה לשלם דמי ביטוח לאומי בתוקף מעמדה החדש.

סברתם הנטענת של התובעת ובן זוגה כי בשל עליה בסכום לתשלום כל העניין מטופל, הנה סברה שלא הוכחה די צורכה משלא הוצגו החיובים לכל אורך התקופה, אלא חיוב אחד בלבד, לא ניתן לדעת מה היה גובה החיובים שלאחריו ואף לא ניתן לשלול את האפשרות כי החיוב נבע מתנודות בחיובים החודשיים בשל שינויים בנתוני השכר הקונקרטיים לכל חודשיים חיוב.

...

לאור כל האמור, במכלול הנסיבות מצאתי לייחס לתובעת אחריות תורמת ממשית להתרחשות הנזק וזאת בשיעור של 50%.

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, ישלם הנתבע לתובעת סך של 15,631 ₪, הנושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ביום 3.8.16 ועד למועד התשלום בפועל.

כן, ישלם הנתבע הוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪ (זאת בהינתן התוצאה המתקבלת ומכלול הנסיבות, בהן הוראות החלטתי מיום 26.3.19 בהתייחס להשלמת הראיות המאוחרת מטעם התובעת).

אי ידיעת התובעת באשר לנסיבות החתימה על יפוי הכח שנחתם על ידי המנוח אינה פוטרת את התובעת לכבד את חתימת המנוח לאחר שנכנסה בנעליו, כיורשת.

אפשרויות ביטול השליחות נקבעו בסעיף 14 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 שלשונו היא: "(א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או – אם היה תאגיד – בפירוקו.

אמנם, ייתכן מצב שבו ייפוי-הכוח, על-פי תוכנו, ישלב בתוכו את ההיתחייבות החוזית של עושה המסמך להקנות זכות לאחר, ובאותה נשימה יסמיך את השלוח לבצע את הזכות שניתנה כך בדרך של הרשאה בלתי חוזרת.

בהקשר לענין זה נפסק ב-ע"א 9042/12 עפו אבו עיסא נ' סלמאן סולימאן סרחאן, בפיסקה 12 (04.05.2015)‏‏: "מכל מקום, הלכה עמנו כי יפוי כוח בלתי חוזר הוא טפל לעסקה, נילווה לזכות העיקרית-מהותית ו"אינו אלא מכשיר לבצוע העיסקה. כאשר אין העיסקה מצמיחה זכות, לא יהא בייפוי-הכוח כדי להוסיף לה תוקף" אשר על כן, יש לשחרר את התובעת מהתחייבות זו, הנני קובעת שיפוי הכח עליו חתם המנוח מבוטל ואין לעשות בו כל שימוש.

...

לא צוינו שמות הדיירים שחתמו, לא צורפה כל הוכחה לכך שחתמו 14 דיירים על כן אין בידי לקבל עדות זו. מכל מקום סע' 62(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מורה כי אין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירת הנתבעים בהיעדר הסכמת כל בעלי הדירות.

בהקשר לענין זה נפסק ב-ע"א 9042/12 עפו אבו עיסא נ' סלמאן סולימאן סרחאן, בפסקה 12 (04.05.2015)‏‏: "מכל מקום, הלכה עמנו כי יפוי כוח בלתי חוזר הוא טפל לעסקה, נלווה לזכות העיקרית-מהותית ו"אינו אלא מכשיר לביצוע העיסקה. כאשר אין העיסקה מצמיחה זכות, לא יהא בייפוי-הכוח כדי להוסיף לה תוקף" אשר על כן, יש לשחרר את התובעת מהתחייבות זו, הנני קובעת שיפוי הכח עליו חתם המנוח מבוטל ואין לעשות בו כל שימוש.

סוף דבר: התביעה לפסק דין הצהרתי המצהיר שיפוי הכח עליו חתם המנוח בטל, מתקבלת הנתבעים 2-1 ישלמו לתובעת הוצאות התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.

ראו, בין היתר, המכתב מיום 14.1.2010, בו הבהירה התובעת למר ביאלוסטוצקי כי היא חותמת על "הסכם המחאת זכויות בתוספת ייפוי כוח בגין הזכויות אשר ייכנסו לתוקף אך ורק לאחר העברת הסכומים האמורים במכתבי המצורף למכתב זה כנספח ה ולחשבוני המפורט לעיל" (ההדגשה במקור).

אכן, ייתכן שהתובעת יכולה הייתה לצפות שזה המצב, אך מהראיות עולה שהתובעת לא צפתה זאת בפועל ולא הסכימה להסרת השעבודים.

לפיכך, אני קובעת כממצא שבעובדה כי במועד הסרת השעבודים והעברת התשלום לחברת רד גרין התובעת לא ידעה ולא הסכימה לכך שהשעבודים יוסרו מהמקרקעין מבלי שישולם לה מלוא חובה.

ואכן, משדר הדוא"ל ששלחה התובעת למר ביאלוסטוצקי ביום שני, 20.9.2010, היינו ימים בודדים לאחר משלוח כתב וויתור הנ"ל, עולה שהתובעת ידעה היטב כי הערות האזהרה והמשכנתא הוסרו לרגל עסקת המכר עם מר כהן.

...

הוויתור שהתובעת וויתרה המסקנה לפיה דין התביעה להידחות נובעת גם מהוויתור שוויתרה התובעת על תביעותיה כלפי הנתבע.

לפיכך, משלא הוכחה בפניי כל גרסה הסותרת את האמור בכתב הוויתור כפשוטו, אני קובעת כי התובעת וויתרה כדין ביום 16.9.2010 וויתור מלא על תביעותיה כלפי הנתבע, לרבות התביעה הנוכחית, והיא לא הצביעה על כל עילה שבדין לחזרה מוויתורה זה. על כן, נוכח אשמה התורם המכריע של התובעת ונוכח הוויתור שוויתרה, דין תביעת התובעת להידחות.

התוצאה התביעה נדחית בזאת.

צא וראה, כי על פי נספח ג' לתצהיר עדות ראשית של הנתבע מצוין במכתב מרואה החשבון ומיופה כוחם של היורשים (בעלי הנכס) שהוא הסכים "להאריך את תקופת השכירות ואת תוקפו של החוזה שנחתם ביום 9 במאי 2007 עד ליום 31 בדצמבר 2020, במחיר של 14,000 ₪ כולל מע"מ...כל שאר תנאי החוזה יישארו ללא שינוי" – מה שמלמד כי אין בו כדי להועיל לנתבע משהחוזה נחתם בשנת 2007 ובוצעה הארכה קדימה ולא מצוין כי החוזה הוארך מידי שנה על ידי בנו אלא כמיקשה אחת.

ומדוע נזכרה לשלוח חוקר לבית העסק רק אחרי שהבן הגיע בסוף שנת 2017, אם לטענתה לא שילם קודם לכן ואין מדובר בצעד שהוא בגדר הפתעה עבורה? מקום בו התובעת נוכחת כי לא משולם לה והיא אכן פועלת נגד בנו של הנתבע מתוך הנחה כי הוא המחזיק משהוא הצרכן הרשום, היה עליה לברר מיהו המחזיק הנוסף לכאורה עוד קודם לכן עת היא עצמה מבהירה כי בנגוד לטענת הנתבע אין עליה למצות הליכים נגד בנו של הנתבע ורק לאחר מכן מול הנתבע ולכן היא תרמה לשינוי לרעה מצד הנתבע עת החוב תופח ולא אפשרה לו בזמן אמת להקטין את הנזק, משיודע כי בנו בחובות אולם לא יודע בהכרח כי הבן לא משלם דוקא את חוב הארנונה ושהבן "מעדיף" נושים מסוימים מתוך חשש מהשוק האפור כפי שהעיד שנעזר בחשבון הבנק של אביו כדי "להציל את עורו", כלשונו, מאנשים כאלו לעומת גוף שילטוני שהדרך לאכוף את אי התשלום היא רק על ידי הטלת הגבלות, הלכה למעשה.

האב מימן את פתיחת העסק (משעולה כי הסכום הוא 170 אלף דולר לערך ושעבד את ביתו והעניק כחצי מליון ₪ לטובת העסק) והבן לא הוכיח כי הוא עצמו מימן את החלק הארי כפי שטען בעדותו ואין לכך כל תימוכין עת לא רק שבמכתב מטעם בא כוחו מיום 5.11.2017 הוא מצהיר כי בוצעה לו חקירת יכולת עוד בשנת 2009 (תוך שמדגיש זאת) בו הוגדר מצבו "הכלכלי הקשה" "לאחר שהוכח כי למרשי אין יכולת כלכלית להחזרים גבוהים יותר" משל 250 ₪ בחודש ומשכך לא ברור כיצד היה ברשותו סכום למימון העקרי של העסק.

כאמור, השינוי מחזיק נעשה ללא ידיעתו של הנתבע ולא הוצג כל מכתב שנשלח ולו לנכס עצמו כהמצאה של הרשות כדין בדבר הודעה על שינוי מחזיק (להבדיל מהודעות תשלום ובכל מקרה המצאה לבן אינה המצאה לאב והטענה שהאב ייפה את כוחו של הבן להפעיל את העסק כטענה שהבן מורשה לקבל מסמכים עבור האב אין לקבלה עת לא הוצג ייפוי כוח כללי אלא דובר על ייפוי כוח בחשבון הבנק ומכל מקום לא נטען בכתב התביעה ובתצהיר כי ההמצאה לבן כמורשה היא המצאה לאב אלא נטען לכל אורך הדרך כי הייתה המצאה כדין לאב עד שבית המשפט פסק אחרת ומשכך זו הרחבת חזית) ולו הערייה הייתה מודיעה בזמן אמת כי אז ניתן היה לחייב מאותה תקופה של שינוי המחזיק.

...

על כן, אני קובעת כי בהתאם לרישומי העירייה שהוצגו, יש לקבל את התביעה בנוגע לנכס של 102 מ"ר ו-15 מ"ר החל מחודש יולי 2018.

יוער, כי לו בעניין חישובי הריבית במהלך השגה וערר תוך מיצוי מנהלי מעוכבים הריבית וההצמדה על להכרעה הסופית ומשם נמדדים עד התשלום הסופי (להבדיל ממקום בו נדחית ההשגה, נקודת חישוב הריבית וההצמדה היא מיום דרישת התשלום רטרואקטיבית), כי אז הייתה תחולה בהתאמה משנמנעה מהנתבע זכות ההשגה והערר המנהלית אלא רק דרך בית המשפט (ואף לא הוצעה לו הארכת מועד או עיכוב הליכים).

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2000 ₪ הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7000 ₪ (סכום שנקבע על בסיס מספר הישיבות בתיק, רמת ההכנה הנדרשת, היות ההליך בסדר דין מהיר עת מדובר בארבע תובענות שאוחדו אולם תחת הסכום הכולל של אלו שהתקבלו בסופו של יום והופחת בשל התנהלות הרשות כפי שהביע בית המשפט את מורת רוחו ובכל מקרה לא פחות משכה"ט המינימלי בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בדומה לכך יפוי הכוח לעמי, הנחזה להיות מתאריך 23.11.2006, אינו אלא מיסמך מזוייף נוכח מצב בריאותו הרעוע של מריני שמנע ממנו לחתום עליו.

תוקפו של יפוי כוח למריני הוא כהוראת סעיף 14 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן-"חוק השליחות") הקובע: "(א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או – אם היה תאגיד – בפירוקו.

עמי הכחיש כי אביו סבל מסרטן והעיד כי בעת אישפוזו תקף אותו חיידק והאב, הלך לבית עולמו בתאריך 31.12.2006 (עמ' 13 שורה 31 עד עמ' 14 שורה 9), קרי: בחלוף מעל חודש ימים ממועד החתימה על יפוי הכוח לבנו, עמי.

משלא הוגש כראיה תצהירו הקודם של עמי שהוגש במסגרת הליך אחר, כלליות ההצהרה לכאורה על מכר של מלוא המקרקעין ללא זהויים וללא ראיה למקור הידיעה של עמי על מכירת כל מקרקעיו לא נסתר תוקפה של ההעברה של המקרקעין במתנה ממריני לעמי על פי יפוי הכוח הנוטריוני.

...

לפיכך, נדחית הטענה של הנתבע, שהועלתה לראשונה בסכומים ובהרחבת חזית מכתב ההגנה, להתקשרות בהסכם המכר עם התובע במועד מוקדם להסכם המכר עם מוסא, שמוסכם כי בוטל.

טענות הנתבע לזכויותיו במקרקעין דינן להידחות משהושלמו הליכי הסדר המקרקעין ללא רישום של הזכויות של יאסין; חלימה וסורייה עליהן מבסס הנתבע את זכויותיו ומבלי שמי מהם ו/או מי מטעמם ואף לא הנתבע עצמו, ביקש מפקיד ההסדר לתקן את הרישום על פי העילות הקבועות בפקודת ההסדר (כמובא בפסקאות 25-29).

לפיכך, אני מורה לכונסי הנכסים להעביר לתובע את חלקו בתמורה שהתקבלה מהמכר לחברת נעם השבת בע"מ לפי חלקו של התובע בשיעור של 47/150 מהמקרקעין שנמכרו על ידם.