תוקף הסדר פשרה בפשיטת רגל כלפי נושים

בפסק הדין אושר הסדר פשרה בין הצדדים.

אשר על כן סבורה המערערת, כי הנאמן טעה בכך שקבע כי תביעת החוב בתיק הפש"ר תחומה לגובה הסכום בפתיחת תיק ההוצל"פ. טוענת היא כי על פי פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה בת.א. 88654/96, שווי חובו של החייב כלפיה הוא כשווי מכר הנכס במלואו כעולה גם משטר המשכנתא שלצורך ממושה ניפתח תיק ההוצל"פ. כפועל יוצא, טוענת המערערת כי מלוא סכום המימוש של הנכס אמור להיזקף לזכותה במסגרת תביעת החוב שהגישה ולא רק מחצית הסכום כפי שקבע הנאמן.

בנסיבות אלה סבר הנאמן, כי לא די בהסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין בת.א. 88654/96, על מנת לבסס את תביעת החוב, שכן בהסכם זה לא ננקב סכום חד משמעי.

היא לא צירפה אסמכתות מספקות וטענתה כי היא זכאית להפרע כל סכום שיתקבל כתוצאה ממימוש המקרקעין, ללא קשר עם גובה החוב האמתי והנכון של החייב כלפי הנושה, חותרת תחת עקרון השויון בין נושה לחייב ואף עלולה להיות מסוכנת על דרך פתיחת פתח לחייבים להבריח נכסים מנושיהם ע"י שיעבודם בסכום שאינו קצוב.

מקובל עלי כי השעור הקבוע בסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 תואם את הוראות סעיף 134(א) לפקודת פשיטת רגל התש"ם-1980, והוא שיעור הריבית הנכון אותו יש להחיל בעניינינו.

...

אולם, מקובלת עלי עמדתו של הנאמן, כי הצהרה זו של המערערת מהווה אינדיקציה לגובה הסכום כפי שהוערך על ידה באותה עת ומכאן יש לגזור את סכום החוב הרלוונטי לאותה עת. בהעדר נתונים אובייקטיבים אחרים שיוכיחו את סכום החוב האמיתי, הצהרת המערערת על גובה חוב של 200,000 ₪ בפתיחת תיק ההוצל"פ, היא המשקפת נכונה את האופן בו ראתה המערערת את החוב באותה שעה, בבחינת הודאת בעל דין.

משכך, לא ראיתי לנכון להתערב בקביעות הנאמן ואני מאשרת את פסיקתו בתביעת החוב.

סיכום: מן המקובץ לעיל נדחית העש"א. אני מאשרת את הכרעת הנאמן בתביעת החוב של הנושה פולירון, כמות שהוכרעה.

יעידו על כך המכתבים ששלחה המבקשת למס שבח אשר צורפו על ידי החייב לתיק בית המשפט (במסגרת בקשות אחרות שהתנהלו במקביל) וכן, המו"מ שניהלה המבקשת על מנת להגיע להסדר עם גרושת החייב, שהוסתר מבית המשפט.

. בחתימתה על הסכם זה מוותרת הגב' בראי על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה ו/או זכות קזוז ו/או עכבון ו/או כל זכות אחרת ע"פ הדין כלפי הנושה המובטח ו/או כונס הנכסים ו/או הנאמן ו/או הכנ"ר. קיימה גב' בראי הוראות הסכם זה במלואן ובמועדן .

" בסעיף 16 להסכם הפשרה נקבע, איפוא, כי אלה תוצאות הסכם הפשרה והתשלום על פיו: - "הערת אזהרה של הגב' בראי בנכס תעמוד בעינה בכפוף להוראות הסכם זה"; - "לא יהיו לנאמן ... טענות כנגד גב' בראי בעיניין הסכם המכר שכרתה עם החייב"; - הגב' בראי "תוכל להעביר את הזכויות בנכס על שמה בהתאם לדין"; - והנאמן ידאג "להסרת העיקולים הרובצים לזכות הנושים בתיק פשיטת הרגל". נקבע במפורש, כי עם ביצוע התשלום יוסרו טענות הנאמן כנגד תוקף הסכם המכר, ויבוטלו ע"י הנאמן אך ורק העיקולים הרובצים לזכות הנושים בתיק פשיטת הרגל, כאשר הערת האזהרה לפי הסכם המכר שנרשמה לטובת המבקשת תיוותר על כנה והיא תוכל להעביר את הזכויות על שמה בכפוף לדין.

...

התייחסות לטענות נוספות של המבקשת אני דוחה את טענת המבקשת, כי היה על הנאמן והכנ"ר לדאוג לכך שיופיע בהסכם הפשרה סעיף שלפיו המבקשת רוכשת את הנכס לפי סעיף 34א לחוק המכר.

המבקשת ידעה גם כי הגרושה טוענת למחצית הזכויות בנכס וכאמור, נראה על פניו, כי במסגרת הסכם הפשרה עם הנאמן נטלה המבקשת סיכון כי בסופו של דבר, לא יהא בידה לרכוש את מלוא הזכויות הרשומות על שם החייב בנכס.

עוד ובהמשך למאפייניו המיוחדים של עיקול זה כפי שציינתי לעיל (ראו סעיף 37 לעיל), מתעוררת גם השאלה אם אין מדובר בעיקול שאינו משמש ערובה לחיוב כספי, כלשון הסיפא לסעיף 34א לחוק המכר, שאז אין תחולה לסעיף זה. סוף דבר: לנוכח כל האמור אני דוחה את בקשת המבקשת לעיכוב חלוקת הדיבידנדים לנושים עד להכרעה בטענותיה של הגרושה בקשר עם זכויותיה בנכס.

עסקינן בבקשה למתן הוראות שהגישו החייבים, אשר מעוררת שאלה בדבר תוקף המחאת זכות עליה חתמו, עובר לפתיחת הליך פשיטת הרגל, לטובת שניים מנושיהם - שחר אברהם ועופר רביב (להלן: הנושים הנמחים).

באשר לבקשת החייבים לזקוף את כספי התביעה על חשבון הסכומים שנקבע שעליהם לשלם כתנאי להפטרם, הנאמן טוען כי בנסיבות בהן החייבים לא גילו קודם לכן את דבר קיומה של אותה תביעה כספית שניהלו במקביל להליכי הפש"ר, יש להורות להם תחילה למסור לנאמן את המסמכים הרלוואנטיים ובכלל זה את כתבי בי-הדין שהוגשו באותה תביעה, את הסכם הפשרה ואת פסק הדין, כשלאחר מכן יגיש הנאמן עמדתו המשלימה בעיניין זה. דיון והכרעה ראשית, יש לדחות את טענת החייבים ולפיה אין מדובר בהמחאת זכות כדין, הואיל והיא ניתנה שעה שלא עמד כל חוב של החייבים כלפי הנושים הנמחים, שכן החתימה על הערבות לפרעון חובות החייבים כלפי הבנק, וממילא התשלום על פי אותה ערבות לבנק, נעשו רק לאחר חתימת כתב המחאת הזכות.

מכל מקום ולגופו של עניין, בנסיבות בהן צוין בכתב המחאת הזכות, ברחל בתך הקטנה, כי החייבים נדרשים לאותה ערבות במסגרת הסדר חוב בסך של 150,000 ₪ עם הבנק, יש לראות בנושים הנמחים כמי שידעו כי החייבים מצויים בקשיים כלכליים, דבר שלא נסתר על ידם בהליך דנן ומשכך, ממילא אין לראות בהמחאת הזכות משום הענקה בתום לב. על יסוד האמור לעיל, הריני מורה כדלקמן: א. כתב המחאת הזכות בטל כלפי הנאמן.

...

מעיון בנוסח כתב המחאת הזכות, סבורני כי מדובר בהמחאה ספציפית ומפורטת דיה, הן על פי כותרתה ("כתב המחאת זכויות ספציפית") והן על פי תוכנה - המחאה של זכויות על פי תביעה מסויימת ובודדה, אשר פורטה באופן מדויק בכתב המחאת הזכות, כולל מס' התיק, שם הנתבעת (עיריית קריית שמונה), סכום התביעה ופרטי עורכי הדין המייצגים את החייבים שם. יצוין כי פרשנות כזו, הרואה בזכויות על פי תביעה ככאלה העונות לדרישה של "חוזים שפורטו בהמחאה" שבסעיף 97(ב) לפקודה, ננקטה כבר בפסיקה (ראה: פש"ר (מחוזי ת"א) 2178/04 בנק לאומי לישראל נ' עו"ד חנית נוב (12.2.2007)).

מקור חוב זה הוא בפסק דין, אשר נתן תוקף להסכם פשרה שנכרת בין החייב ובין הנושה, במסגרתו חוייב החייב בסכום האמור על ידי בית משפט השלום בכפר סבא בת"א 5197-03-11.

ההסדר קיבל תוקף של החלטה לאחר שניתנה הסכמת החייב, גרושת החייב, המנהלת המיוחדת והנושה.

הבסיס לדרישת תום הלב בפשיטת רגל ובמיוחד של חייב עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת היתנהלותו של החייב בשלב הדרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק.

...

לשיטת הנושה, מאחר והחוב כלפיה נוצר עקב מעשה מרמה והונאה, יש לדחות את בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל, שכן מטרתו היא ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל.

נוסף על כך, טוען החייב שלהבנתו יכול היה, נוכח לקותו, שלא להיות מורשע בדין, אך הוא בחר ליטול אחריות על מעשיו ולשאת בעונש הנלווה.

טענות החייב כי לו היה מנהל את ההליך הפלילי הוא לא היה מורשע, עקב מצבו הנפשי, ראוי היה שלא להעלותן מלכתחילה.

לאחר הגשת התביעה במקורית התעוררה סוגיית הסמכות העניינית לידון בה. מדינה, אשר הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף, טענה כי התובענה ראויה להתברר בהליך פשיטת הרגל של נתן, מכיוון שהמשיבים הם נושיו, אשר תבעו את מלוא חוב ההלוואה כחוב בן תביעה באותו הליך.

לפיכך נקבע, כי אין באפשרות צד שלישי כלשהוא, ובכלל זה נושי החייב נתן, לחייב את מדינה (גרושתו) במחצית חוב החייב מכוח חוק יחסי ממון והסדר איזון המשאבים הקבוע בו. אם רצו המשיבים לתבוע מחצית מחוב ההלוואה ממדינה מכוח הסדר איזון המשאבים שבחוק, היה עליהם להגיש את תביעתם בבית משפט לעינייני מישפחה.

בכל אופן חוב זה בא לקיצו עם גיבוש הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין בין חדד לנהריה על הים (ונתבע נוסף שאינו נתן) בסכום של 12 מליון ₪ שהושג במסגרת ת"א (חי') 13617-05-17.

לנוכח אפשרות טענת הנושה לשיתוף בן זוג בחובות בין הזוג האחר, כעולה מענין פיקהולץ, מתעוררת השאלה מהו המועד שבו החל מרוץ ההתיישנות של הנושה כלפי בן הזוג האחר.

...

סוף דבר עילות התביעה של התובעים מכוח טענות הכוונה הקונקרטית לשיתוף בחובות ו/או בנכסים ספציפיים דינן להידחות מטעמי התיישנות.

דינן של עילות אלה להידחות אף לגופן, בהעדר הוכחת כוונה קונקרטית מפורשת או משתמעת לשיתוף בחובות כאמור, מצידה של מדינה לחובותיו של נתן כלפי התובעים.

עילות התביעה האחרות של התובעים, שהן עשיית עושר ועוולת התרמית, דינן להידחות לגופן, כמפורט בהרחבה לעיל.