תוקף הלוואה חוץ בנקאית ללא הסכם כתוב

הראיה לכך התאריך הנקוב במסמך, חודש יולי 2011 קודם למועד מתן ההלואה דנן שנעשתה בהסכם בעל פה בשלהי שנת 2012 ואף סכום ההלוואה הנקוב במסמך 56,280 ₪ איננו תואם את סכום ההלוואה 45,000 ₪ (ש' 7-8 ע' 9 לפרוטו').

לכן גם סכום ההלוואה האמור בהסכם אינו משקף את המציאות ולא ניתן להסתמך עליו.

אם אכן חל החוק והוראותיו הופרו מה משמעות הדבר לעניין תוקפו של הסכם ההלוואה.

לא בכדי הטיל המחוקק חובות שונים על המלווה החוץ בנקאי, לרבות עריכת חוזה ההלוואה בכתב (סעיף 2 לחוק); החובה לגלות ללווה גילוי מלא של כל פרטי ההלוואה (סעיף 3 לחוק); קביעת עלות אשראי מירבית (סעיף 5 לחוק); הגבלת ריבית הפיגורים (סעיף 6 לחוק); פקוח על הקדמת מועד הפירעון (סעיף 7 לחוק), ועוד.

...

בהתאם לסמכותי על פי סעיף 9 לחוק, מצאתי כי בנסיבות המקרה, ראוי לבחור בתוצאה לפיה נוכח בטלות הסכם ההלוואה, יש להורות על ביטול הריבית על ההלוואה לגמרי והשבה הדדית של יתרת הקרן בלבד וכך אני מורה.

(ש' 11-16 ע' 11 לפרוטו') כמו כן, אני מקבל את טענתו של סיסו כי פדרו לא סיפק הסבר מניח את הדעת לכך שלא הקפיד לפרוע את כל תשלומי ההלוואה על ידי הפקדתם בחשבון הבנק שלו.

טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב אני מקבל את טענתו של סיסו כי טענותיו של פדרו לענין פירעון מלוא הקרן ואף מעבר לכך, הן בגדר טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב (המחאה) שלא ניתן לקבלן בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמנית.

לעניין זה ראו את דברי המלומד קדמי בספרו "על הראיות" חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת (תשס"ד - 2003) בעמוד 1321: "טענה נגד המסמך לאמור שהמסמך אינו נכון או אינו מלא, לרבות טענה על מה שנאמר לפני או בזמן עריכת המסמך, שהרי גם טענות אלה באות לסתור או להשלים את תוכן המסמך עצמו. טענות נגד מסמך מתאפיינות איפוא בכך שהן מערערות על תוכנו של המסמך בזמן עשייתו; שעיקרן בכך שהתוכן אינו מבטא את מה שהוסכם בין הצדדים עובר לעשיית המסמך... טענות אלו, הן הטענות שאין להוכיחם בעדות בעל פה, אלא – במסמך אחר או בהודאתו או בספריו של היריב". סוף דבר לאור העובדה כי הנתבע-פדרו לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי פרע את יתרת החוב בגין קרן ההלוואה, אני מורה לב"כ התובע להגיש ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק דין זה, בקשה להקטנת קרן החוב בתיק ההוצל"פ מס' 521836-02-15 כך שתעמוד ע"ס של 25,450 ש"ח נכון ליום פתיחת תיק ההוצל"פ. בתוך 10 ימים ממועד עדכון החוב בתיק ההוצל"פ תמציא ב"כ התובע לב"כ הנתבע תדפיס של יתרת החוב העדכנית בתיק ההוצל"פ, ההליכים בתיק כנגד הנתבע יעוכבו למשך 15 ימים ממועד המצאת התדפיס האמור, כדי לאפשר לנתבע להסדיר את חובו.

בנסיבות אלו, אני מורה גם על ביטול חיוב התובע בהוצאות הנתבע בגין בירור בקשה מס' 2 בתיק.

בחודש דצמבר 2018, בסמוך לאחר דחיית בקשתם בהליך המקביל לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, פנו המבקשים בהמרצה נשוא הליך זה (להלן: "התביעה"), בה ביקשו שבית המשפט יצהיר כי "הסכם הלוואה ומשכון" שנחתם בין הצדדים, הנו בטל או שהמבקשים זכאים לבטלו, לאור פגמים שנפלו בו, ולהצהיר כי המישכון שהוטל על הנחלה ונרשם ברשם המשכונות בטל וחסר תוקף.

· הפרת חובת הגילוי; המבקשים מפנים להוראת סע' 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק ההלוואות") לפיו על המלווה לעמוד בעת היתקשרות בהסכם למתן הלוואה בגילוי: שיעור הריבית ביחס לסכום ההלוואה, חישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה, תקופת ההלוואה וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם ושיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית.

אשר לסעד שנתבקש בתביעה הראשונה נכתב "מתבקש בית המשפט הנכבד להצהיר, כי הסכם ההלוואה שנחתם בין המבקשים למשיבה..., הנו בטל, או שהמבקשים זכאים לבטלו וכן בטל הוא אף לגבי הערבים". הכותרת בתביעה כאן "מהות התביעה: הצהרתית – ביטול הסכם הלוואה, ביטול המישכון, צו עשה, מתן הוראות". והסעדים שנתבקשו בהליך כאן הם הצהרה שהסכם הלוואה ומשכון הנו בטל או שהמבקשים זכאים לבטלו ולהצהיר כי המישכון שנירשם בטל אף הוא.

עינינו הרואות כי אין בסיס איתן לטענותיהם של המבקשים, לפחות בכל הנוגע לליבת הסכם ההלוואה, וגם אם תתקבלנה כל טענותיהם בהליך העקרי, הרי שההסכם לא ייעלם מהעולם.

...

לאור כל האמור, אין הצדקה להורות על עיכוב ההליכים בתיק המימוש.

עם זאת, בשים לב לכך שהמבקשים מתגוררים בנחלה ובעורכי איזון בין זכויות הצדדים, אני מורה על עיכוב ההליכים כנגד הפקדה כספית, בקופת בית המשפט, בסכום של שני מיליון שקל.

לאור התנהלותם של המבקשים ובשים לב לתוצאה אליה הגעתי, אני מורה על חיוב המבקשים בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד, בסכום של 10,000 ₪.

משנקבע כאמור לעיל כי עסקינן בהלוואה חוץ בנקאית שניתנה על דרך עסוקו של סעדה הרי שיש להחיל על ההלוואה את הוראות החוק הרלוואנטיות ובכללן חובת עריכת מיסמך בכתב מכח ס' 2 לחוק, חובת הגילוי בחוזה של כל פרטי ההלוואה כמפורט בס' 3 לחוק וכן חובת המלווה – סעדה, לצרף לכתב התביעה או לבקשה לבצוע שטר את העתק חוזה ההלוואה ולפרט במסגרתה בין היתר את מלוא הפרטים שבס' 3 לחוק כמו גם פירוט התשלומים ששילם הלווה, יתרת החוב במועד הגשת התובענה, התשלומים שבפיגור וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם וזאת מכח ס' 8 לחוק.

במקרה דנן לא מדובר בנסיבות בהן העובדות היו מסוכמות, לא הייתה מחלוקת על מתן ההלוואה בהתאם לנקוב בחוזה ההלוואה או שסכום ההלוואה לא היה שנוי במחלוקת.

" (סעיף 35 לפסק הדין) כך הדבר גם בעניינינו, שעה שראובן טוען בתוקף, מראשית הדרך, כי שילם זה מכבר אף מעבר לסכום ההלוואה ולריבית המותרת, כי שילם כספים רבים בגין הלוואה זו וכי על כן הלכה למעשה אינו חייב לסעדה דבר.

...

מעבר לנדרש יצוין כי משאין חולק שהתובע איננו אוחז כשורה, שעה שהוא תובע פירעון השיקים לאחר חילולם (ר' סעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש]), הרי שככל שאכן כשלה העסקה המובטחת בין ראובן לבין בן ישי, נפגם קניינו של סעדה בשיקים ודין התביעה השטרית להידחות גם מסיבה זו (ר' סעיף 29(ב) לפקודה).

מכל המקובץ – התביעות נדחות.

התובע ישלם הוצאות הנתבעים בסך 7,000 ₪.

לטענתה, חוות הדעת החשבונאית מטעם הנתבעים מוכיחה כי הנתבעים אינם חבים לתובע, וכי התובע הוא זה אשר חייב להם סך של 855,652 ש"ח. עוד בהתאם לחוות הדעת מטעם הנתבעים, התובע חייב כספים בגין ריביות גבוהות וחריגות שגבה בנגוד להסכמי ההלוואות ובנגוד לחוק הריבית תשי"ז-1977, צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המאקסימאלי) תש"ל-1970, וחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993.

לכן, על החוב הנתבע חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, כפי שהיה בתוקף במועד מתן ההלוואות, והתובע לא קיים את הוראות סעיפים 3ב.(2)-(11) ו- 8(ב) לחוק זה. התובע לא הוכיח חוב בגין השיק נושא התביעה בת"א 62690-02-16, שסכומו 183,000 ש"ח, למעט 43,000 ש"ח. חתימת נתבעת 2 (תפארת שלאם), על כתב הערבות נושא התביעה בת"א 25167-02-16 זוייפה, ושמה ומספר תעודת הזהות שלה נכתבו תחת לחץ.

...

דין הטענה להידחות גם מטעמי ויתור הנתבעים על טענות לעניין הריבית וגם מטעמי אי תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993.

סוף דבר התביעה בת"א 25167-02-16 נדחית.

התביעה בת"א 62690-02-16 מתקבלת חלקית.

על פי עדותו: "הדיבורים היו עם אדיב, היא (הנתבעת, ד.ע.) היתה לידו. אני לא יכול לפנות לאשה ישירות. סה"כ אמרתי לה שהחוב של אביה הוא בערך 280,000 ₪ בערך והיא ערבה על זה והיא אמרה לי שהיא יודעת. כתוב שהסכם ההלוואה והתצהיר הוא על שניהם. למטה כתבתי שהיא עדה, זה לא אומר שהיא לא צד להסכם. היא חתמה על ההסכם והיא ידעה על מה. היא גם שאלה אותי כמה אבא שלה חייב ואמרתי לה בערך. אמרתי לה שזה נמצא בהוצל"פ" (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 21-25).

גם אם לא היה מקום להגיע למסקנה האמורה, נוכח הודאת הנתבעת בחתימתה על שטר החוב, הרי שהיה מקום לדחות את התביעה, בשל אי-קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אשר היה בתוקף בעת חתימת השטר.

אף שאין מחלוקת כי עסקת היסוד שבזיקה אליה נחתם השטר היא עסקת הלוואה חוץ בנקאית, הרי שהתובע לא הוכיח את תנאי ההלוואה ולא הוכיח אף פרט מפרטיה, בנגוד להוראות החוק, הדורשות עריכת הסכמי הלוואה בכתב, ודורשות מהתובע להוכיח את פרטי ההלוואה, את קיום חובת הגילוי, ואת עמידת ההלוואה במיגבלות הריבית הקבועות בחוק.

...

גם אם לא היה מקום להגיע למסקנה האמורה, נוכח הודאת הנתבעת בחתימתה על שטר החוב, הרי שהיה מקום לדחות את התביעה, בשל אי-קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אשר היה בתוקף בעת חתימת השטר.

הפרת הוראות החוק במקרה הנוכחי היא בוטה, ומצדיקה דחיית התביעה מטעם זה. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

בשים לב לסכום התביעה, למספר הדיונים שהתקיימו בתיק, ולאחר שלקחתי בחשבון גם חיובים קודמים בהוצאות (החלטה מיום 4.3.20 ומיום 4.11.20), ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.