תוקף ביטול הסדר הפרשות לקרנות פנסיה למורים

יתרה מכך, החברה מפנה להוראותיו של הסכם קבוצי משנת 1999 (מספרו 7044/1999) עליו חתומות בין היתר לישכת המסחר תל אביב וההסתדרות (להלן – הסכם 99') וטוענת, שהוא מלמד, בין היתר "...כי הצדדים... סברו בשנת 99' כי ההסדר הפנסיוני אשר עוגן בהסכם הענפי אינו בתוקף עוד...". אלא שלדידנו הוראותיו של הסכם זה, כפשוטן, מורות ההיפך ולאורן אין לנו אלא לדחות את טענות החברה ביחס לבטלות ההסדר הקבוע בהסכם הענפי ונסביר טעמינו.

שאם לא כן, לא היו נזקקים להוראה בהסכם 99' לפיה ביטולה של הוראת סעיף יא' להסכם הענפי מותנה בכניסת הסכם 99' לתוקף ובחתימה על ההסדר הפנסיוני כמפורט בסעיף 15 לו. בשולי ענין זה נציין, בנוסף, כי לשון ההסכם הענפי אינה מחייבת הפקדה לקרנות הפנסיה הותיקות דוקא, אלא קובעת כי התשלומים יופרשו "לקרן מקפת או מבטחים או לכל קופת תגמולים מוכרת לכולל בנקים". נוסח זה שומט אף הוא את הקרקע תחת טענות החברה לפיהן משנת 1995 "ההסדר הקבוע בהסכם הענפי הפך לחסר אפשרות לבצוע ובהתאמה פקע". שיעור ההפרשות לתגמולים לו זכאים לכאורה עובדי החברה סעיף יא' להסכם הענפי קובע כך: " המעסיק יפריש וישלם מידי חודש בחודשו לזכותו של העובד 5% מהשכר החודשי שלו לקרן מקפת או מבטחים או לכל קופת תגמולים מוכרת כולל בנקים. המעסיק ינכה מדי חודש בחודשו 5% מהשכר הכולל של העובד המבוטח לקופת תגמולים כאמור לעיל." לטענת המבקשים, במסגרת צוי ההרחבה מיום 27.11.88 ו/או 25.6.89 [י"פ 3596, בעמ' 367 ו-3672, בעמ' 3411 בהתאמה (להלן – צו 88' וצו 89' בהתאמה] תוקנו שעורי הפרשות המעסיק לתגמולים הקבועים בהסכם הענפי והועמדו על 6% במקום 5%.

...

בייצוגם המשותף של חברי הקבוצה מצאנו אף מזור לניסיונו המצומצם יחסית, לכאורה, של ב"כ המבקשת בכל הנוגע לייצוג בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות במשפט העבודה ו/או בירורן (טענות החברה בהקשר זה לא הוכחשו או נסתרו).

אלא שפסק הדין בהליך המקביל ניתן ביום 30.8.20 ולא מצאנו כי המבקשת טענה מאז, בהליך הנוכחי, כי בוצעו בעניינה הפקדות בשיעור הנמוך מ-5% על ידי החברה.

סוף דבר הבקשות לאישור תובענה ייצוגית מתקבלות בחלקן, בתנאים המפורטים להלן: חברי הקבוצה: כמפורט לעיל; התובעים המייצגים: גב' שני ויסלבט מזרחי ומר מאיר ספיר; באי כוח המייצגים: עוה"ד משה וקרט ועוה"ד אריק שלו; עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה הייצוגית: אי ביצוע הפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי באיזה מששת חודשי העבודה הראשונים (מר ספיר); אי ביצוע הפקדות לתגמולים בגין מלוא השכר, לרבות העמלות במלואן, ולגבי התקופה שבין 2011-2013 – אי ביצוען גם בשיעורים המתחייבים מן ההסכם הענפי (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה עד לחודש דצמבר 2016 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב ההפקדות לפיצויי פיטורים מכוח הצו המשקי עד לחודש יולי 2017 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי).

בכל הנוגע לעידכון שעורי ההפרשות לקרנות הותיקות קבע סעיף 78יא לחוק הפיקוח על הביטוח, שניכנס לתוקף ביום 1.1.2004, כך: "לשעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית - שכיר לקרן ותיקה, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קבוצי, כפי שהיו ביום כ"ח בניסן התשס"ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), יווספו שיעורים כמפורט להלן: (1) לתשלומי העמית - השכיר - יווספו מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של 1/3 נקודת האחוז, ובשנת 2007 1/2 נקודת האחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב 1 ו - 1/2 נקודות האחוז משעור ההפרשה במועד הקובע; (2) להפרשות המעביד - יווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006 שיעור של 1/3 נקודת אחוז, ובשנת 2007 1/2 נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב 1 ו - 1/2 נקודות האחוז משעור ההפרשה במועד הקובע". בהתאם, החל משנת 2007, יהא שיעור ההפרשה הכולל - של המעסיק ושל העובד - לקרנות הפנסיה הותיקות גבוה ב - 3% משעור ההפרשה שנהג ביום 30.4.2003, ויעמוד על 20.5% מהשכר.

בעקבות פניות של הממונה על שוק ההון לקרנות הפנסיה בעיניין שעורי הפרשות המורים ומעסיקיהם, שלחה מבטחים הותיקה לאירגון המורים בחודש דצמבר 2003 מכתב, בו נאמר כך: "... הננו להפנות תשומת לבכם להעלאה בשיעור 1% שחלה בדמי הגמולים לפנסיה מקיפה בקרן הותיקה החל מתאריך 1.1.2004 בחלוקה הבאה: הנכוי מהעובד: 6.17%, הפרשת המעסיק 12.33%, סה"כ לפנסיה מקיפה 18.5%. החלוקה המקובלת המוכרת לכם לגבי מורים = 4% עובד (מורה), 13.5% מעסיק בוטלה מכוח הוראות נציבות מס הכנסה". במקרה שלפנינו, התובע היה עובד הוראה, גם ברשת אמי"ת וגם במכללה, ועל כן יש לבחון את עניינו בהתאם להילכת ביליג.

...

לסיכום לסיכום כלל האמור לעיל, אנו קובעים בזאת כי הוכח שהעירייה הפרישה עבור התובע בשנים 1990-1986 לקרן מבטחים הוותיקה, על חשבון פיצויי פיטורים, ובגין עבודתו של התובע במכללה, באמצעות העירייה.

אין בידינו לקבוע מהו הסכום המדויק שהתובע זכאי בגין האמור לעיל, שכן הצדדים, ולרבות התובע, לא העמידו בפנינו כל תשתית עובדתית ביחס לכך, באשר היא.

] על כן, אנו קובעים בזאת כי התובע יישא בהוצאות ובשכר טרחת בא-כוח המכללה, אולם זאת על הצד המופחת, ובסך של 5,000 ₪.

תקנון קרן הפנסיה ניתן לשינוי מעת לעת בהתאם לצרכיה המשתנים, כאשר זכותו של עמית לפנסיה מתגבשת במועד הפרישה לפנסיה ובהתאם להוראות תקנון הקרן באותו המועד (ע"א (ארצי) 4269/90 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בן ציון דברת, פ"ד מז (5) 147, (1993); בג"צ 7691/95 שגיא נ. ממשלת ישראל, פד"ע נב(5) 577 (1998); בג"צ 5060/96 קהלני נ. ראש ממשלת ישראל, פ"ד נד(3) 270 (2000)).

משמעות הוראות אלו הנה כי החל ממועד כניסתה לתוקף של תקנה 41 כו לתקנות קופות הגמל, פקע תוקפם המשפטי של הסכמים לבר תקנוניים אשר היקנו זכויות עודפות לחלק מעמיתי קרנות הפנסיה (ע"ע 701016/98 יהושע פאול נ' תנובה (15/10/2001); עניין אליאב; בג"צ אליאב; עניין פיורסט; ס"ק 7/03 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נ' מדינת ישראל (29/9/05) ע"ע 448/06 מקורות חברת מים בע"מ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים (21/11/06).

ביום 1/10/03 ניכנס לתוקף התקנון האחיד אשר החליף את תקנוני קרנות הפנסיה שבהסדר.

" בעיניין פיורסט נקבע כי מבטחים מחויבת לחשב את זכויותיהם הפנסיוניות של עמיתיה לפי הוראות תקנונה בעת פרישתם, מבלי להיתחשב בהסכמים לבר-תקנוניים לרבות ההסכם הקבוצי הכללי אליו הצטרפה דן במסגרת הסכם ההצטרפות: "המקור והמפתח לקיומו של שויון בקרן פנסיה הוא תקנות הקרן. לתקנות אלה מעמד של חוזה מחייב בין הקרן לבין כל אחד מחבריה. זכויות החבר נגזרות מהוראות התקנות ומכוחן בלבד וכל סטייה מהוראות התקנות היא לא רק בבחינת הפרת חוזה אלא גם – ובעיקר – מהוה פגיעה בעיקרון השויון המונח בבסיס השיטה. על רקע עקרונות אלה, קבע בית-הדין הארצי בפרשת אליאב האמורה כי הסדר חוזי שמכוחו מעניקה קרן פנסיה זכויות יתר לקבוצה מסוימת, נוגד את תקנת הציבור ואת עקרונות היסוד של קרן הפנסיה, הוא נערך בחוסר סמכות לפיכך הוא בטל". מן הכלל אל הפרט- שכר קובע- התובע החל לקבל קצבה החל מחודש 7/2006.

...

לאור האמור, הרי שטענותיו בעניין זה נדחות.

כמו כן, לאור קביעתנו כי לא נפל פגם בהתנהלותה של הנתבעת אשר פעלה לפי הוראות החוק והפסיקה בחישוב קצבתו של התובע וכי היא לא הפרה את חובותיה כלפי התובע, הרי שנדחות טענות התובע לעניין עשיית עושר ומצג שווא.

סוף דבר- תביעתו של התובע נדחית.

הצוו חל על מורים חדשים, שנקלטו למערכת החל מיום 1.6.02, ולא על מורים ותיקים שההסדר שנקבע בצו משנת 1966 נהג לגביהם וזו לשון הצוו: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק"), אני מודיע לאמור: כל אישור לפי סעיף 14 לחוק שניתן למעביד או לקבוצת מעבידים (להלן – "אישור פרטני") עד יום ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998), מועד פרסומו של האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופות ביטוח במקום פצויי פיטורים, בטל מיום כ"א בניסן התשס"ב (1 ביוני 2002) (להלן – "המועד הקובע"), לגבי כל עובד שעד למועד הקובע לא פעל המעביד בהתאם לאמור באישור הפרטני .

בעיניין ארגון המורים היתייחס כב' הנשיא (בדימוס) השופט סטיב אדלר לסוגיית שיעור ההפרשות של המורים לקרנות הפנסיה החדשות ואכן נקבע בפסק הדין כי הסדר ההפרשות של המורים לקרנות הפנסיה אינו חוקי ולפיכך ביטל ההסדר לאור שעורי ההפרשות שפורטו בתקנות קופות הגמל.

...

לפיכך, מסקנתנו היא כי בתביעתה הספציפית של התובעת החלוקה הטכנית שפורטה בדו"חות "מבטחים" בדבר חלוקת הפקדות המעביד בין תגמולים ופיצויים, גם אם נתקבלה בהסכמה לצדדים שבתיק ס"קכ (ארצי) 58210-05-10 אין בה כדי לשנות את תוכן אישור שר העבודה שחל על התובעת המתייחס לכלל הפקדות המעביד.

שינוי המצב ההסכמי הנ"ל בין הצדדים מצריך הסכמתם ולא הוכח כי הדבר נעשה עד כה. מכל שנאמר לעיל ובמצטבר, דין תביעות התובעת להידחות.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

הנשיא סטיב אדלר: מה דין הסדר ההפרשות לקרנות הפנסיה שנהג משך שנים לגבי אוכלוסיית המורים חברי המבקש (להלן: ארגון המורים או האירגון) ומעסיקיהם, בהתאם להסכמות קיבוציות משנת 1978, שלימים התברר שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות הדין? הליך זה עניינו בתוקף ביטול הסדר ההפרשות שבהסכם הקבוצי משנת 1978 באופן חד-צדדי על ידי המדינה, ותוצאתו.

...

טענות המדינה המדינה סבורה כי יש לדחות את עתירתו של הארגון.

בהתאם אנו קובעים, כי הפרשת המעסיקים לקרנות הפנסיה החדשות תפחת ב - 1% ותעמוד על 12.5%, כך שסך הפרשות העובדים ומעסיקיהם יוותרו 17.5%.

סוף דבר עתירת ארגון המורים מתקבלת חלקית, כדלקמן: [א] נדחית בקשת ארגון המורים למתן סעד הצהרתי לפיו המורים ומעסיקיהם רשאים להמשיך ולהפריש לקרנות הפנסיה תשלומים בניגוד לדין.

זאת, בכפוף לסייג האמור בסעיף 29 לפסק דין זה. [ג] אשר לקרנות פנסיה החדשות - עתירתו של ארגון המורים בכל הנוגע להפרשות המורים לקרנות הפנסיה החדשות מתקבלת חלקית בכך שאנו קובעים כזאת: [1] מכאן ולהבא - הפרשות המורים ומעסיקיהם לקרנות הפנסיה החדשות ישונו מכאן ולהבא (לאחר תקופת התארגנות בת חודשיים), באופן בו המורים יפרישו 1% נוסף משכרם לגמולים, כך שגמולי המורים יעמדו על שיעור 5% כדרישת התקנות.