מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוצאות חתימה על ערבות בלתי מוגבלת בבנק סעיף 14(ב) לחוק הערבות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7594/16 ע"א 8332/16 ע"א 859/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון המערער ב-ע"א 7594/16, ע"א 8332/16 ו-ע"א 859/17: עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד נ ג ד המשיב 1 ב-ע"א 7594/16 וב- ע"א 859/17: בנק מזרחי טפחות בע"מ המשיב 1 ב-ע"א 8332/16: בנק דיסקונט בע"מ המשיב 2 ב-ע"א 7594/16, ע"א 8332/16 ו-ע"א 859/17: הכונס הרישמי בתפקידו כמפרק ערעור על שלוש החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד' מינץ): פסק דין מיום 29.6.2016 ב-פר"ק 16739-08-14; פסק דין מיום 21.7.2016 ב-פר"ק 1549-01-14; החלטה מיום 11.12.2016 ב-פר"ק 16739-08-14
בכל אחד מהמועדים שבהם חפציבה שיכון נטלה או חידשה הלוואה, חפציבה השקעות מצידה חתמה על "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" – שלפיה התחייבה חפציבה השקעות לערוב לבנק מזרחי לסילוק חובותיה של חפציבה שיכון (להלן: כתב הערבות); וכן על "כתב קזוז מיוחד" שבמסגרתו הצהירה חפציבה השקעות כי לשם מימוש הערבות עומדת לבנק מזרחי זכות קזוז מכל סכום שיעמוד לזכותה בחשבונותיה (להלן: כתב הקזוז).
ואולם אישור לעיסקתBTB מזרחי מאת האספה הכללית מעולם לא נתבקש וממילא גם לא ניתן; ולעסקת BTB דיסקונט אף לא נתקבל אישור מאת הדירקטוריון (לגירסת המנהל המיוחד אישור שהוצג לבנק דיסקונט לא כלל את רכיבי העסקה הדרושים, ועל כן אינו עומד בדרישת החוק בנידון).
יתר על כן, נטען שבמסגרת העסקה נדרשה חפציבה הנדסה להעמיד ערבויות בלתי מוגבלות בסכום לטובת חפציבה שיכון וחפציבה השקעות, וכתוצאה מכך עמדה חפציבה הנדסה בעצמה בפני סיכון ממשי לחדלות פרעון.
...
משכון מוסווה משנסתם הגולל על טענת המנהל המיוחד שלפיה יש להורות על ביטול עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכן נדחתה הטענה בדבר היותן של עסקאות הגב-אל-גב חוזה פסול; נותר עוד לתת את הדעת לטענה החלופית, שלפיה העסקאות שנערכו עם בנק מזרחי בטלות בהיעדר רישומו של "משכון מוסווה". ייאמר מיד כי גם טענה זו דינה להידחות.
וזאת יש להבהיר: בעניין אי.סי.אם נמנע בית המשפט בסופו של דבר מלהחיל את אותה ידיעה קונסטרוקטיבית של נושי הלקוח בנוגע לזכות המשכון העומדת לבנק.
סוף דבר אם תישמע דעתי, נדחה את טענות המנהל המיוחד שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה ניתנות לביטול לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכך גם את הטענות שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב בטלות בהיותן חוזה פסול, וכי עסקת BTB מזרחי ועסקת הנדסה בטלות בהיותן מגבשות משכון מוסווה שלא נרשם במרשם החברות.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש לא היה מוכן לחתום על כתב הערבות בלתי מוגבל בסכום אך נציג הבנק המשיב התחייב ומסר לו כי אין לו מה לדאוג כי הוא חייב שתהיה ערבות חתומה שלו על החשבון, ושיכנע אותו לחתום על הערבות וכי במקביל הבנק המשיב ינפיק תיקון אשר ייקבע את סכום הערבות לא יותר מ 5,000 ₪.
לטענת המבקש גרמה המשיבה במו ידיה לכך שהחיוב הנערב כלפי החברה לא קוים ועל כן פטור הערב מתשלום כאמור בחוק הערבות.
על כך נאמר בע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ מה (1) 66: "לא תנתן רשות להיתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, או כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים (70 ב). (3) במקרה דנן, אין בתשתית העובדתית שפרס המערער כדי לעמוד בחובת הפרוט הנדרשת, שכן המערער לא היתייחס למכלול היחסים החשבונאיים שהיו בין המשיב לבין החייב העקרי, אלא רק למספר מצומצם של תשלומים שבוצעו על-ידי המשיב, שאין בהם כדי לשקף במידה ראויה את המצב העובדתי.
לבסוף נטענה טענת קזוז עם נזקים שלכאורה שנגרמו למבקש כתוצאה מהפרות כלשהן של המשיבה את ההסכם עם החברה.
...
דיון והכרעה: הבקשה למחיקת כותרת נדחית על הסף.
סוף דבר הוא כי כל טענותיו של המבקש אינן אלא הגנת בדים חסרת פירוט ודינן דחייה.
לפיכך, הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע התובענה ומחייבת את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

באותו מועד חתמה הנתבעת אף על מסמכים (חלק מנספח 1 לתצהיר מר שלמה לוגשי מטעם התובע) הבאים – מיסמך שכותרתו "הודעה לערב (שאינו "ערב יחיד")(ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום)" בו נאמר כי במועד החתימה אין לנתבע 1 חובות כלפי התובע, ומסמך שכותרתו "הצהרת ערב – (לערב שאינו ערב יחיד)" בו נאמר כי הנתבעת היא בת זוגו של החייב-הנתבע 1 ואינה ערב יחיד כמשמעו של מונח זה בחוק הערבות.
התובע חולק על טענה זו וטוען כי הוסבר לנתבעת במפורש טיב הערבות עליה חתמה וכי אף נוכח חתימתה על כתב הערבות לא ניתן לטעון טענה זו. עוד טוענת הנתבעת כי לאחר גירושיה מן הנתבע 1 פנתה אל התובע בעצת עורכת דינה והודיעה לו על הגירושין וכי באותו מועד נאמר לה במפורש מפי הפקיד המטפל, אשר למיטב זיכרונה שמו היה שלומי, כי (סעיף 14 לתצהירה) – "אין שום בעיה בחשבון ואני לא שותפה בו וכי אין לה (כך במקור – א.ב.) מה לחשוש ולמעשה אין אני חלק מחשבון זה! ...". התובע חולק על טענה זו וטוען כי עד לאחר הגשת התביעה לא נימסרה לו כל הודעה על גירושי הנתבעים או הודעה מאת הנתבעת על הפסקת ערבותה לחובות הנתבע 1.
היינו, גם אם טוענת הנתבעת כי לא עיינה בכל נסוחו הארוך והמפורט של כתב הערבות ואף לא בסעיף 2 שבו, שכותרתו "הסכומים המובטחים" ומתוכו הובאו הציטוטים לעיל, המופיע אף הוא באותו עמוד ראשון של כתב הערבות אך בתחתיתו, קשה מאד להלום טענה על פיה עת הטביעה חתימתה בסמיכות כה גדולה לכותרת הבולטת של כתב הערבות המצביעה על כך שמדובר בערבות שאינה מוגבלת בסכום ועל היותה מתחדשת, לא היתה הנתבעת מודעת לכך שאין מדובר בערבות להלוואה ספציפית או למצער אמור היה הדבר לעורר בליבה שאלה שאמורה היתה להפנות אל פקיד הבנק.
יש להזכיר כי סעיפים שונים בחוק הערבות (למשל סעיפים 4(א), 4(ג), 5 ו-6) משקפים את הראציונאל על פיו הערב אינו יכול להינזק כתוצאה מפעולה של הנושה בחייב העקרי שיש בה כדי להרע את מצבו, אלא שבעניינינו לא הוכח כי מצבה של הנתבעת הורע בשל העמדת ההלוואה – שלא לומר ההפך, כל זאת כשהנתבעת מקבלת מדי תקופה הודעה על מצב חובותיו של הנתבע 1 להם היא ערבה.
...
גם הגב' שרית סיני, במענה לשאלה האם נכון שחובו של הנתבע 1 נובע בעיקרו מסכום ההלוואה, השיבה (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 20) כי – "זה פחות או יותר החבות שלו שהיתה לו מאז ומתמיד". מתמונת הדברים עולה בהסתברות לא מבוטלת המסקנה כי ההלוואה, בסכום שהיה קרוב מאוד לסכום כלל יתרת חובו של הנתבע 1 במועד העמדתה, לא הגדילה את יתרת החובה שלו כדי סכום הההלוואה אלא נועדה, ככל הנראה, להסדיר יתרת חוב גבוהה בחשבון העו"ש או בכל מסגרת בלתי מוסדרת אחרת שמנגנון הקטנתה אינו מוסדר מול הבנק ותנאיה טובים פחות.
סיכום לאחר שקבעתי כי הנתבעת ערבה כלפי התובע בערבות מתמשכת לכלל חובות הנתבע 1, כי לא הודיעה לו על ביטול הערבות בסמוך למועד הגירושין ביניהם או בכל מועד לפני הגשת תביעה זו וכי לא הופטרה על ידו מערבותה טרם מועד הגשתה וכן כי אין ביתר טענותיה כדי להקים לה הגנה בפני התביעה, אני מקבל את התביעה במלואה.
הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 23,942 ₪ בצירוף הריבית הבנקאית החריגה המקסימלית הנוהגת אצל התובע וכפי שתשנה מעת לעת בחשבונות העו"ש, ריבית אשר תתווסף לסכום החוב מדי רבעון החל מיום 18.10.15.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הפחתת ריבית הפיגורים / ריבית ההפרה ריבית הפיגורים או ריבית הפרה שנקבעה בהסכם נחשבת כפצוי מוסכם לפי סעיף 15 לחוק החוזים- תרופות, שבית המשפט רשאי להפחיתו, "אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה", בהתאם להלכה שנקבעה ב – ע"א 8506/13 זאבי תיקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (23.8.2015).
" פלדמן חתם בנפרד על שורה זו. פלדמן אינו מכחיש את חתימתו על מיסמכי התוספת השנייה, אך, לטענתו, הוא לא הסכים לעולם לערוב אישית לכל חובותיה של פ.ד. לבנק, אלא לריבית ההלוואה, ולהחזרי הקרן הקשורים לתוספת הראשונה בלבד, והוא נתן את אמונו בבנק כי המסמכים שנשלחו לניו-יורק משקפים את ההסכמות שביניהם, שלא כללו ערבות אישית בלתי מוגבלת (סעיף 50 לתצהירו).
...
לאור האמור לעיל, אני קובע שפלדמן לא הוכיח את עילת הקיזוז ולא הוכיח את גובה הנזקים הקשורים, על-פי הנטען, אליה.
תוצאה תוצאת כל האמור לעיל היא, שאני מחייב את שלושת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום התביעה, בצירוף ריבית על-פי האמור בכתב התביעה אך בכפוף לתיקון הריבית כאמור בסעיף 42.
כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, שכר-טרחת עורך-דין בסך 2,700,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2 מיליון ₪, שניהם בצירוף הפרשי התמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לטובת חשבונות הבנק של הנתבעת מס' 1, חתמו הנתבעים 2 ו-3 על מיסמכי ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום: הנתבעת מס' 2 ביום 9.1.05 והנתבע מס' 3 ביום 28.3.13.
לטענתם, התובע גם האריך שלא כדין ללא הסכמת הנתבעת מס' 1 את תוקפן של הערבויות הבנקאיות האחרות שאחר כך חולטו, עד סוף שנת 2019, וחייב כתוצאה מכך גם את הנתבעים בעמלות מופרזות בסך 55,000 ₪.
אין טענה כי הודעה מעין זו נעשתה על ידי הנתבעת 2 ואין כל יסוד לטענה כי הערבות בוטלה מיוזמתו של הבנק התובע, מה גם שהטענה סותרת את סעיף 3(ב) לכתבי הערבות.
להבדיל "מערב יחיד", לגביו נאסר לחתום על ערבות בלתי מוגבלת, אין מניעה להחתים ערב רגיל על ערבות בלתי מוגבלת.
כך או כך, כאמור משהנתבע מס' 3 היה מודע כמובן למצבה של הנתבעת מס' 1, יכולים היו הנתבעים 2 ו- 3 בכל שלב להודיע בהתאם לסעיף 15 לחוק הערבות על הפסקת ערבותם וממילא לא נגרם להם כל נזק.
...
הטענה בדבר זהות הערבים בערבויות עליהן חתמו הנתבעים וחובות הגילוי בהן אני דוחה את טענת הנתבעים כי הערבות המתמדת עליה חתמה הנתבעת 2 פקעה.
נוכח כל האמור, אני מקבל את התביעה בהפחתת הסכום המוזכר בסעיף 27 לעיל ועל כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 988,892 ₪ בצירוף הריבית המקסימלית הנהוגה אצל התובע לגבי חיובים ללא מסגרת אשראי מאותו מועד – 1.1.19 ועד התשלום המלא בפועל.
עוד אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו