תוצאה מפגיעה בעבודה בקע מפשעתי

בהתאם לתוצאות בדיקת אולטרסאונד במפשעות מיום 15.8.18 נקבע:" משמאל הודגם בקע מיפשעתי..." בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 27.8.18 נכתב בתאור:" לאחר הרמת משאות כבדים בעבודה הרגיש כאב חד במפשעה השמאלית". התובע הגיש תביעה לנתבע לדמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי מיום 18.8.18 שנדחתה ביום 24.12.18 :" ... לדבריך הבקע המפשעתי הופיע בתאריך 1.8.18 . מעיון במסמכים הרפואיים שבידינו עולה כי פנית לטפול רפואי רק ביום 6.8.18, היינו לאחר 72 שעות שנקבעו בסעיף 84(2) לחוק. מסיבה זו לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה". ר' נספח א' לכתב התביעה.

...

עם זאת , במקרה דנן שוכנענו כי העובדה שהתובע יצא לחופשה לא מנעה ממנו לפנות לטיפול רפואי בבוקר של אותו יום, או במהלך החופשה באילת ומשכך אין רלוונטיות לפסיקה זו לעובדות תיק זה. ערים אנו גם לפסיקת בית הדין הארצי בעבל 189/06 חיים דוניאץ נ' המל"ל שם נקבע כי: " לדעתנו, בנסיבות העניין, ניתן לראות את המערער כמי שהתקיים בו התנאי של קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות. המערער ביקר אצל רופא תוך 72 שעות מאירוע הבקע המפשעתי. אף שמדובר בביקור מתוכנן אצל רופא אורולוג בקשר לבעיות אחרות, סבורים אנו שאין מקום להקפיד עם המערער יתר על המידה. מדובר בדרישה שהיא, במידת מה, טכנית. לדעתנו יש לתת משקל לעצם העובדה שתוך פרק הזמן הקבוע בחוק התגלה הבקע המפשעתי על ידי רופא – דבר שהוביל לניתוח להסרת הבקע – ולאו דווקא לדקדק בשאלה מה בדיוק הביא את המבוטח אל הרופא. בכלל נסיבות העניין - קיומו של מאמץ חריג שהביא לכאבים במפשעה, הפסקה חלקית של העבודה שבאה בעקבותיו וגילויו של הבקע המפשעתי על ידי רופא – מוצדק להכיר במערער כמי שהתקיימו בו הדרישות הקבועות בסעיף 84 לחוק לצורך הכרה בבקע המפשעתי שארע לו כתאונת עבודה." אולם במקרה דנן התובע פנה לטיפול רפואי לאחר חמישה ימים בלבד ולא שפנה בתוך ה72 שעות וגם הבקע המפשעתי נתגלה לאחר 72 שעות, כעולה מהמסמכים אותם הציג התובע בנדון.

משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנדרש להוכחת תביעתו בנדון.

אשר על כן אין מנוס אלא לדחות את התביעות שבנדון.

ההליך: ביום 21.3.2019 ניתנה החלטה המגדירה את הפלוגתא בתיק כדלקמן: האם מתקיימים התנאים כדי להכיר בבקע המפשעתי של התובע כפגיעה בעבודה? ביום 31.1.2021 נעתר בית הדין לבקשת התובע והורה על תיקון הפלוגתא כדלקמן: האם התובע סובל מבקע ספורטאים כתוצאה מהארוע התאונתי מיום 2.2.2017 ו/או מכח תורת המקרוטראומה, זאת מכוח סעיפים 79 ו/או 84 לחוק הביטוח הלאומי? התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר עליו ביום 18.7.2021.

...

ההליך: ביום 21.3.2019 ניתנה החלטה המגדירה את הפלוגתא בתיק כדלקמן: האם מתקיימים התנאים כדי להכיר בבקע המפשעתי של התובע כפגיעה בעבודה? ביום 31.1.2021 נעתר בית הדין לבקשת התובע והורה על תיקון הפלוגתא כדלקמן: האם התובע סובל מבקע ספורטאים כתוצאה מהאירוע התאונתי מיום 2.2.2017 ו/או מכח תורת המיקרוטראומה, זאת מכוח סעיפים 79 ו/או 84 לחוק הביטוח הלאומי? התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר עליו ביום 18.7.2021.

חיזוק לגרסת התובע נמצא בקביעת פרופ' קופלמן בחוות דעתו, לפיה "התהליך האבחנתי אצל מר נאור מצביע על ריבוי נזקים מכניים אגניים ומפשעתיים. רובם ככולם הינם תולדה ישירה של פעילות גופנית ספורטיבית מאומצת מאד במשך מספר שנים". בנסיבות אלה, נחה דעתנו כי התובע הראה תשתית עובדתית על פי תורת המקרוטראומה לפגיעה של בקע ספורטאים בשל תנאי עיסוקו כשחקן כדורסלן מקצועי.

בנסיבות אלה, גרסתו של התובע באשר להופעת הפגימה במהלך עבודתו אמינה עלינו ואנו מקבלים אותה.

לאור כל המפורט, אנו קובעים כי התשתית העובדתית אשר תועבר למומחה היא כדלקמן: התובע יליד 3.11.1980.

בפנינו תביעתו של התובע, מר דונצ'יק יורי, בגין ארוע מיום 28.6.2020 להכרה בבקע מיפשעתי כתוצאה מפגיעה בעבודה, נוכח החלטת הנתבע לדחות את תביעתו.

...

ערים אנו לכך כי במסמכים הרפואיים התובע לא מציין על אירוע בעבודה בתחילה, אולם מציין כי זה קרה לו לאחר הרמת משקל כבד ומשכך לא שוכנענו כי מדובר באנמנזה סותרת ואין די בכך כדי לדחות את התביעה.

משכך שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנדרש להוכחת תביעתו בנדון והניח תשתית עובדתית מספקת לקיומם של התנאים הנדרשים בסעיף 84 לחוק הביטוח לאומי.

משכך שוכנענו כי יש למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מחלת התובע.

בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי – "אין רואים בבקע מיפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -

...

הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אי לכך, נדחית הפגימה בגין בקע.

נוכח כל האמור - התביעה נדחית.

האם לתובע, יליד 1992, אשר הועסק בחברת 'קיוב קיטשן' ארעה ביום 16.2.2021 פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק)? סעיף 84 לחוק קובע לאמור: "אין רואים בבקע מיפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן-

...

לגבי טענת התובע בסיכומיו כי רופא הנתבע המליץ לקבל את התביעה (ע' 8 ש' 29-30; ע' 10 ש' 7-8) ולפיכך יש להיעתר לתביעה- אנו סבורים כי אין ליתן כל משקל להמלצה זו, שכן בשלב זה של ההליך אין להחלטה משמעות אופרטיבית, שכן "הקשר הסיבתי נבחן על סמך התשתית הראייתית הכוללת, קרי לרבות העדויות שנשמעו בהליך" (ב"ל (ת"א) 15750-04-21 ליאור קצפ- המוסד לביטוח לאומי (מיום 25.7.2022); ערעור לבית הדין הארצי לעבודה נדחה מטעמי בית הדין (עב"ל (ארצי) 10619-10-22 ליאור קצפ- המוסד לביטוח לאומי (מיום 24.5.2023)(להלן- עניין קצפ).

אשר לטענת הנתבע בסיכומיו כי אין לתת כל משקל לשאלון המעסיק (ע' 9 ש' 24-28) -אנו סבורים כי בנסיבות העניין יש ליתן לשאלון משקל נמוך ביותר.

אין מדובר ב"מאמץ לא רגיל" למעלה מהנדרש נציין, כי אפילו נצא מנקודת הנחה כי האירוע אכן התרחש ביום 16.2.2021, אנו סבורים כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מדובר ב"מאמץ לא רגיל", הן לנוכח העובדה כי התרשמנו כי בעבודתו בשגרה התובע נדרש מעת לעת להרים קרטונים עם סחורה (ע' 5 ש' 3-5), והן לנוכח העובדה כי מדובר לכאורה במשקל שאינו משמעותי דיו.

לשון אחרת, אנו סבורים כי התובע לא הפעיל מאמץ בלתי רגיל.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.