תוספת שעות נוספות גלובליות לחישוב גמלאות

נאמר בעמדה כי מאחר שהתוספת "שעות נוספות גלובאליות" לא הוכרעה על ידי הממשלה כתוספת קבועה (כפי שהן מפורסמות בילקוט הפרסומים מעת לעת) יש לדחות את התביעה, גם מטעם זה. העובדות שאינן במחלוקת אין חולק כי המנוחה עבדה במשרד הבריאות (בעלות המעבירה, בהתאם להסכם הכללי) מיום 1.4.75 ועד ליום 30.9.86 ובעירייה, שהיא הבעלות האחרונה, כלשון ההסכם הכללי, מיום 1.10.86 עד לפרישתה ביום 1.9.13.

אנו בדיעה כי לא מדובר בתקדים רלוואנטי לענייננו, מאחר שבמקרה של התובעת אין כל חולק, ואף נאמר מפורשות בכתב ההגנה ובדיון, כי הרכיב של "שעות נוספות גלובליות" אושר על ידי הממונה על השכר והוא חלק מהשכר הקובע לחישוב גמלה.

...

אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו קובעים כי על פי הוראותיו של הסכם הרציפות החל על יחסי הצדדים שבנדון - על העירייה לשלם לתובע את מלוא הגמלה המגיעה לו, לרבות בגין תקופת עבודת המנוחה במדינה, ללא התניה בקבלת חלקה של המדינה בגמלה.

על כן, אנו מקבלים אותו.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת – עיריית ראשון לציון, לשלם לתובע מר מיכאל לבנת, סך של 199.73 ₪ לחודש החל מן המועד שהוא מקבל קצבת שאירים עקב פטירתה של אשתו, גב' דפנה לבנת, ואף לעתיד, כל עוד הוא יהיה זכאי לגמלה.

משכורתה של התובעת (לרבות תוספת בגין שעות נוספות גלובאליות) עמדה על 16,600 ₪ בתקופה הרלוואנטית.

גם בשים לב למטרתה של קצבת דמי הלידה, כקצבה מחליפת הכנסה שאמורה לשמור על רמת הכנסתה הרגילה של התובעת בעת שהותה בחופשת לידה, יש לראות בתשלום הקבוע ששולם לתובעת מדי חודש כחלק משכרה הרגיל, לצורך חישוב דמי הלידה.

מאחר שנקבע, בהתאם לשיטת התובעת, כי הבונוס השנתי שולם בשתי דרכים, כאשר החלק הקבוע בסך 6,225 ש"ח הוא חלק משכרה לצורך חישוב דמי הלידה ואילו תשלום היתרה הוא "תשלום נוסף", יש לחלק את התשלום שבוצע בחודש 12/13, לשני רכיבים אלה, למרות שהמעסיק לא עשה כן בתלוש השכר.

...

מסקנה משפטית זו מתיישבת גם עם לשון תקנה 4, לפיה "הפרשים ייראו כשכרו החודשי הרגיל של העובד, בעד החודשים שבעדם שולמו", שהרי אין חולק שהפרשי הבונוס השנתי לא שולמו בעד חודש מסוים, אלא בגין הישגי התובעת במהלך כל השנה.

מסקנה זו מתיישבת גם עם ההלכה הפסוקה (עב"ל (ארצי) 1166/00 הלפרין – המוסד לביטוח לאומי, 30.11.03), לפיה "אין ניתן לקבוע, ולו על דרך הפרשנות, הסדר תשלומים שונה מזה שמורות עליו התקנות, מבלי שנמצא כי הן לוקות בפגם מן הפגמים המחייבים התערבותנו בהן". באותו עניין נדון תשלום דמי הבראה למבוטחת וגם שיטת פריסת התשלום הנוסף היתה שונה (בשל שינוי בנוסח התקנות), אך העיקרון זהה בשני המקרים – אין להוסיף "תשלום נוסף" ל"שכר החודשי הרגיל" כפי שהיה בשלושת החודשים שקדמו ללידה, אלא בדרך הנקוטה בתקנות, גם אם יש בשיטה זו להביא לחשבון כיס.

סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי: בחישוב השכר הקובע לצורך תשלום דמי לידה לתובעת, בגין הלידה מיום 31.3.14, יש להוסיף את הרכיב הקבוע בסך 6,225 ₪ לכל אחד משלושת החודשים שקדמו למועד הקובע.

תחת זאת שולם לתובע רכיב של שעות נוספות גלובאליות וסכום שקלי קבוע, אשר נזכר בהחלטת הממונה על השכר מיום 9.5.18, בפרק הדן ב"שכר כולל".

גם בגימלה של חודש 2/14 נוכה סכום נוסף בגובה 2,472 ש"ח. לאור זאת מציין המומחה בהחלטתו כי הסכום בסך 1,157 ש"ח ששולם לתובע בגין תוספת הבלתי ייחודיים, מהוה חריגת שכר.

מהקביעות העקרוניות שלנו בפסק דין זה – במסגרתן קבענו כי אין להתערב כלל בהחלטת הממונה (פרט לשעור הגימלה) – עולה כי בכל הנוגע להסכם הפרישה, התובע לא היה זכאי לשכר בכירים ואינו זכאי כי תנאי הפרישה שלו יחושבו לפי שכר בכירים; הוא אינו זכאי כלל לתשלום בגין חודשי היסתגלות; שיעור גימלתו לפי חוק הגימלאות אמור לעמוד על 31% מהשכר הקובע; כמות ימי החופשה לפדיון היא 55 ימים ושוויו הכספי של פדיון זה עומד על סך של 25,798.30 ש"ח ברוטו בהתאם לתלוש שכר 1/12; כמות ימי המחלה הבלתי מנוצלים שבגינם מגיע לתובע פיצוי היא 158.8 ימים ושוויו הכספי של פיצוי זה עומד על סך של 78,774.35 ש"ח ברוטו בהתאם לתלוש שכר 1/12; ואת השכר הקובע יש לקבוע תוך התאמתו לרכיבי השכר "שכר כולל" ו-"תוספת אחוזית" כפי שנקבע בהחלטת הממונה.

...

על כן, אין אנו מורים במסגרת פסק דין זה על תשלום סכום קצוב כלשהו, בין על ידי המועצה המקומית לתובע ובין על ידי התובע למועצה המקומית.

כך, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית של הצדדים, הגיש התובע בקשה לאפשר לו להוסיף ראיות (ראו למשל בקשה מיום 27.8.20), וזו חייבה את הנתבעות להשיב לה. כל אלה מובילים למסקנה שיש לחייב את התובע בהוצאות ריאליות לטובת הנתבעות.

איזון בין אינטרסים אלו מביא למסקנה כי יש לחייב את התובע לשלם למדינה הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ש"ח וכן שכ"ט באי כוחה בסך כולל של 11,000 ש"ח. בנוסף, ישלם התובע למועצה המקומית הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ש"ח וכן שכ"ט באי כוחה בסך כולל של 11,000 ש"ח. סכומים אלו ישולמו לידי כל אחת מהנתבעות תוך 60 ימים מעת שפסק הדין יומצא לתובע.

דיון והכרעה לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים בכל הנוגע למהות 'תוספת שעות הניהול' ולשאלה האם מדובר ברכיב שהנו חלק אינטגראלי משכר היסוד של התובעת שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב קצבתה או שמא תוספת אותנטית שמהותה גמול בגין שעות נוספות, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להדחות.

כך גם גמול שעות נוספות גלובאלי, המשולם בגין עבודה בשעות נוספות שמבוצעת בפועל, אינו מהוה חלק אינטגראלי מהשכר לצורך חישוב משכורת קובעת (דב"ע נו/3-244 ינקו רושו – כרמל מערכות מיכלים בע"מ (1.12.1996)), זאת אף אם מדובר בגמול שעות נוספות גלובאלי שמשולם למנהל בכיר, בגין עבודה אשר מטיבה מחייבת עבודה בשעות נוספות ולא שגרתיות, מעבר לשעות העבודה הרגילות (דב"ע נא/4-7 מדינת ישראל, הממונה על הגימלאות – יעקב זכאי (11.5.92) ובג"צ 5572/92 יעקב זכאי – בית הדין הארצי לעבודה (20.7.1993)).

...

לטענת התובעת הסכמתה לפרישה מוקדמת ניתנה, בסופו של דבר ולאחר שמספר תחשיבים אפשריים נדחו על ידה, אך ורק על יסוד תחשיב שהוצג בפניה ביום 6.7.18 ולפיו סכום קצבתה החודשית יעמוד על 14,009.78 ₪ והיא תקבל 8 חודשי הסתגלות [נספח יא' לתצהירה, להלן - התחשיב].

הרבה למעלה מן הדרוש נציין כי בתחשיב, אותו קיבלה התובעת לעיונה ובדיקתה ערב פרישתה ובו תולה התובעת יהבה בנוגע לגובה הקצבה וגובה מענק ההסתגלות, מצויין ברחל בתך הקטנה כי "במהלך הפרישה המוקדמת אין זכאות לסכומים חד פעמיים מכל סוג שהם, כגון מענק יובל, למעט שי לחג פעמיים בשנה". מהטעמים המפרטים התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, הנקובים בערכי ברוטו: הפרשים בגין פדיון חופשה בסך 16,679 ₪.

מר יהודה חיים (להלן – המשיב) הגיש תביעה נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן – הבנק או המבקש) בטענה כי הבנק לא הפריש בגין תוספת השעות הנוספות הגלובאליות שקבל את ההפרשות הסוציאליות המתחייבות ולא הביא אותה בחשבון בחישוב השכר הקובע לצורך פצויי פיטורים.

למעט ביצוע האמור בהסכם זה אין לי ולא יהיו לי טענות ו/או תביעות כלשהן נגד הבנק בגין עבודתי בבנק ולרבות בגין סיומה, והכל בעילה כלשהיא ומסוג כלשהוא ולרבות בכל הנוגע לשכר, תנאים סוצאליים כלשהם, פצויי פיטורים, קצבה, חישוב הסכומים בהסכם זה וגובהם וכל נושא אחר הקשור בעבודתי ובסיומה.

...

דין יתר טענות המשיב להידחות.

לסיכום הבקשה לסילוק על הסף של התביעה בשל מניעות וויתור מתקבלת.

דין התביעה להידחות.