תוספת שכר קבועה לחישוב פיצויי פיטורים

ת. שכר היסוד של אח, כפי שהיה תמיד" לגירסת הנתבעת, כעולה מסיכומיה, יש לכלול בשכרו הקובע של התובע, לעניין חישוב פצויי הפיטורים, את שכר היסוד כפי ששולם לו בתלוש בסך 7,318 ₪ (בחישוב של 156 שעות חודשיות רגילות), ולהכליל את התוספות הקבועות ששולמו לתובע בסך 3,029 ₪.

...

בנסיבות אלה, הננו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך 30,000 ₪, כפיצוי בגין עגמת נפש; לתשלום תוך 30 יום ממועד קבלת פסק-הדין, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לסיכום: הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך 315,399 ₪, עבור פיצויי פיטורים; בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.10.12 ועד התשלום המלא בפועל; סך 48,209 ₪, כהפרש גמול עבור עבודה בשעות נוספות; זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.10.2009 (מחצית התקופה), ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת 1 לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 40,000 ₪; לתשלום תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל משקבענו, כי אין מקום לבצע הרמת מסך, התביעה כנגד הנתבעת 2 - נדחית.

האם יש להכליל את תוספות השכר – כוננות ותכ"ז (תמורה כספית זהה) בחישוב שכרו הקובע של התובע לצורך תשלום פצויי פיטורים וזכויות למיניהן הנתבע טען כי, אין להכליל בחישוב שכרו הקובע של התובע את תוספות השכר כוננות ותכ"ז (שפורטו לעיל) תוך שהוא מפנה להסכם הקבוצי שנחתם בין הממשלה לבין הר"י מיום 15/3/1979 אשר עסק בנושאים שונים וביניהם עידכון השכר והתוספות הנילוות אשר הגדיר את רכיבי השכר לרבות התוספות הקבועות שהן בגדר רכיבי שכר קובע לתשלום זכויות פנסיוניות לרבות תשלום פצויי פיטורים וטען, כי התוספות כוננות ותכ"ז אינן נמנות עליהם.

...

תביעת התובע לקבלת פיצויי בגין פיטורים שלא כדין, נדחית.

תביעת התובע לקבלת פיצויי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נדחית.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

השלמות פנסיוניות כאמור לעיל, שוכנענו כי שכרו של התובע שולם לפי שכר יסוד ורכיב של תוספת הנגזרת מהכנסות המספנה , אשר כונה בתלושי השכר "בונוס". בצו ההרחבה לפנסיה חובה נקבע כי: "השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא, שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פצויי פיטורים, עד התיקרה המפורטת בסעיף קטן ג'". כפי שהבהרנו לעיל התוספת ששולמה לתובע מהוה חלק משכרו הקובע לצורך חישוב פצויי פיטורים בהתאם לתקנה 9 לתקנות פצויי פיטורים ומכן שהנה גם חלק מהשכר המבוטח לצורך ביצוע הפרשות סוציאליות.

...

אין בידינו לקבל את המסמך הנחזה להיות פנקס חופשה שהציגה הנתבעת.

התובע לא שכנע בצדקת תביעתו ל"גמול בשעות נוספות", ולכן תביעתו בהקשר זה נדחית.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים – תשלום בונוס 16,502 ₪.

היות והתובע ביקש להפסיק את ההיתקשרות לאלתר, סיים התובע את העסקתו ביום 27.5.2015, ואף שולם לו סך של 7,200 ₪ בגין חלף דמי הודעה מוקדמת, לפנים משורת הדין; דא עקא, לימים גילתה הנתבעת כי התובע עזב כדי לעבוד בחברה אחרת, באותו התפקיד שביצע אצלה אולם בשכר גבוה יותר, ומכאן, שהתפטר בתואנת שוא ואין הוא זכאי כלל לתשלום פצויי פיטורים; חישובי התובע אינם נכונים, שכן לצורך חישוב פיצוי פיטורים אין מקום להביא בחשבון תוספת משמרות.

בהתאם, השכר הקבוע לצורך חישוב פצויי פיטורים הוא סך של 5,273 ₪, בשכר שעתי של 28.35 וסך הכל 13,658 ₪, אשר שולמו לתובע.

...

ודוק, אין די באישור התובע בכתב לעניין קבלת הציוד (נת/18), זאת מקום בו לא מצוינת על גביו עלות הציוד שנמסר לו. לסיכום, מכל סכום שייפסק לתובע יש להפחית סך של 10,897 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה; הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן בסך של 24,749 ₪, כדלקמן: הפרשי שכר בסך של 21,780 ₪.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, ומשחלק הארי של התביעה נדחה, החלטתי לא לעשות צו להוצאות.

עיון בתלושי השכר של התובע (נספח 5 לתצהיר מר אופנגל) מעלה כי רכיב זה כונה בתלושים בכינויים שונים (פעם "הישתתפות אינטרנט" ופעם "בונוס", ששולם בנפרד ובנוסף לרכיב "בונוס" בגין מכירת ססיות), אולם אין בכינוי זה או אחר כדי לשנות מאופיו המהותי של רכיב שכר זה, המהוה תוספת שכר קבועה, שאינה תלויה בתנאי, ומשכך מהוה חלק משכרו הקובע של התובע לפצויי פיטורים.

תקנה 9 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב פצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן – תקנות פצויי פיטורים) קובעת כי: "היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת ... יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים". מסעיף 2.1.1 לנספח א' להסכם העבודה (נספח 1 לתצהיר מר אופנגר), עולה כי סוכם בין הצדדים כי התובע יהא זכאי לעמלת מכירה בסך של 700 ₪ בגין כל ססיה שנרכשה מהנתבעת כתוצאה מעבודתו.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: גמול שעות נוספות בסך 718 ₪; השלמת פיצויי פיטורים בסך 2,263 ₪; השלמת תמורת הודעה מוקדמת בסך 228 ₪.

בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולפער בין סכום התביעה (123,843 ₪) לבין הסכום שנפסק, אנו סבורים כי אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות לטובת התובע, ומן הראוי שכל צד יישא בהוצאותיו.