מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תוספת מזונות לבת אחרי 12 שנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התמונה הנלמדת מתיק המוסד לביטוח לאומי, היא כי במהלך השנים חלו תמורות בגירסתה של אעידה ובטענותיה באשר לקיומו של משק בית משותף בינה לבין המנוח, בהתאם לשינוי בנסיבות, בכול בניסיון למקסם את הכנסותיה מהביטוח הלאומי, כדלקמן: (1) פנייתה הראשונה של עאידה למוסד לביטוח לאומי, הייתה ביום 16.7.03 , כארבע שנים לאחר שהמנוח נישא לדוניא, בתביעה למזונות, בטענה שהמנוח אינו תומך בה. בתביעתה ציינה כי המנוח עובד בבניין, אך היא לא ידעה היכן.
בתחילה השיבה כי לאחר שהמנוח נישא לדוניא בשנת 1999 נפרדה ממנו לתקופה קצרה בת כשנה וחצי שנתיים, וכי בשנים 2001 עד 2002 כבר חזרו לחיות ביחד (עמ' 9 שורות 3-4).
לדבריה החלה לעבוד כשבע עד שמונה שנים לאחר נישואיה (עמ' 12, שורות 1-7).
הכנסות התא המשפחתי הכנסות התא המשפחתי לפני פטירתו של המנוח היו איפוא 2,500 ₪, הכנסתו המשוערת של המנוח, על יסוד אומדן, בתוספת ההכנסה מדמי המזונות ששולמו לאעידה ולילדיה.
...
במהלך הדיונים הוצעו לתובעים מספר הצעות לסיום המחלוקת בפשרה, ואולם התובעים סירבו, בין היתר בשל מחלוקות פנימיות בין שתי קבוצות היורשים, ועל כן אין מנוס ממתן פסק דין.
אף שסביר להניח שלמנוח היה קשר עם ילדיו מאעידה, לא שוכנעתי שהמנוח סייע לאעידה במשק ביתה, ותמיכתו בילדיה, אם בכלל, הייתה מועטת לעומת התמיכה שניתנה לילדיה של דוניא, שעמה התגורר בפועל.
סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה, לאחר שמצאתי כי מדובר ב'תאונה מכוונת', שאינה בגדר תאונת דרכים.
התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות כוללות בסכום של 2,000 ₪, בתוך 30 ימים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאור האמור טען החייב כי בהתאם להלכות שנקבעו בביה"מ עליון, יש להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות המל"ל (להלן גם: "המשיב") היתנגד לבקשה וטען כי שילם את מזונות הבת באופן רציף במשך 15 שנים, כשחובו של החייב למל"ל עומד כיום על כ-100,000 ₪.
עוד טען המל"ל כי החייב צעיר יחסית ולפניו שנות הישתכרות/ גמלה, רבות וכי סכום הקיצבאות שהנו מקבל כיום עומד על 9,500 שח ובתוספת סיוע בשכ"ד וקיצבת ילדים מגיעות הכנסותיו לסך של כ12,000 ₪.
כן ראו ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו : "...בית המשפט עמד בפסק דינו על הנסיבות החריגות האופפות את המקרה שבפנינו, ובהן: גילו המתקדם של המשיב 1 (המשיב יליד 1931); מצבו הרפואי הלקוי, כפי שעולה גם מן התעודה הרפואית שהוצגה בפנינו במסגרת העירעור דנן; מצבו הכלכלי הירוד; המשכות הליכי פשיטת הרגל למעלה מ-12 שנים; והעובדה שלא הוכח כי ברשותו נכסים נוספים או כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בעתיד...". לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה דנן, שוכנעתי כי לא מדובר באחד מהמקרים החריגים המצדיקים החלת ההפטר על חוב המזונות.
...
בנסיבות בהן אין מדובר בחוב ישן במיוחד (המל"ל שילם את המזונות עד 2016) ומשהחייב לא שכנע כי התנהל בתום לב עת במשך 15 שנים (!!) ,לא שילם את מזונות ביתו, דין הבקשה להידחות.
אדגיש כי יש בתשלום החוב, גם אם בסכומים נמוכים, חשיבות משום המסר על פיו החייב במזונות ילדיו אינו יכול להתעלם מחובה זו בלי לדעת כי יצטרך להחזיר את חובו לציבור אשר נשא במקומו בחובה זו ,אלא אם כן ישכנע כי אין כל דרך בה יוכל להחזיר ולו חלק מחובו וכי החוב נצבר בתום לב. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
אני מורה למנהל המיוחד להגיש תוך 20 יום פסיקתא להפטר (למעט מחוב המזונות), לחתימתי כאמור בהחלטה מיום 10.1.21 ניתנה היום,ב' אייר ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט לעינייני מישפחה בטבריה אישר את חלקו הממוני של ההסכם (לרבות התוספות והשינויים שנערכו בגוף ההסכם) ונתן לו תוקף של פסק דין ביום 5.3.2006 (ת/1).
הערת אזהרה לטובת התובעת נרשמה רק בשנת 2018, 12 שנים לאחר שנחתם לכאורה ההסכם.
מעדותה של התובעת עולה, כי עסקינן בתובעת בת כ- 57, פקידה בחברת כוח אדם, עובדת בחצי משרה ומקבלת הבטחת הכנסה.
אשר לרישומה כנשואה בתעודת הזהות שלה למרות הסכם הגירושין, התובעת השיבה בכנות בחקירתה הנגדית: "אנחנו חיים בנפרד. אחרי ההסכם רדפתי אחריו במשך תקופה, ללכת לרבנות לפתוח תיק, כל הזמן הוא היה מיתחמק ולא מוכן. אחרי כשנתיים הוא איים ואמר לי את רוצה לקבל גט, בבקשה תבטלי לי את התיק של המזונות ולא הייתי מוכנה. אנחנו פרודים, לא חיים ביחד" (עמ' 8, ש' 8 – 10).
...
אין בידי לקבל את טענתם של הנתבעים; ראשית, בעניין אברהם ציין הנשיא ברק את הדברים שלהלן: "12. פרשת אהרונוב לא נדרשה לשאלה זו. בנסיבות אותה פרשה לא היה מקום לצפות לרישום הערת אזהרה, שכן הזכות מן היושר נבעה מהסכם יחסי ממון בין בני-זוג, שלגביו אין ככלל מקום לדרוש הערת אזהרה משיקולי מדיניות כלליים". במקרה עסקינן, הזכות מן היושר של התובעת נבעה מהסכם ממון, כך שאין מקום לעמוד על הדרישה לרישומה של הערת אזהרה.
התוצאה לאור כל המקובץ לעיל, אני מחליט כדלהלן: לדחות את התביעה בנוגע לעיקול שהוטל ע"י הנתבע 4 ולחייב את התובעת לשלם לנתבע 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום כולל בסך 5,000 ₪ תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.
לקבל את התביעה ביחס ליתר הנתבעים ולקבוע, כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של זכויות הנתבע בדירה מושא התובענה מכוח הסכם הגירושין וכי זכותה זו גוברת על צווי העיקול שהוטלו על ידי הנתבעים, למעט הנתבע 4, ומשכך אני מורה על ביטולם.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני רחובות נפסק כדקלמן:

בהחלטות אלו קבע בית הדין את המזונות הזמניים וציין: כי "במידה ויוחלט על תוספת למזונות או על הפחתה בית הדין יחשב הדברים במסגרת המזונות הקבועים". כאמור, עתה הגיעה העת להכריע בענין המזונות הקבועים.
וצ"ע. שיטה נוספת לחילוק בין מעל שש לפחות משש מצאנו בפרישה (סי' פ"ב ס"ק ח) דז"ל: "משום דמכאן ואילך (לאחר שש) הוא צריך לאביו שילמד עמו. לאפוקי בת שאינה צריכה ללמוד שבקינן לה אצל האם אפילו אחר ו' שנים משום שהאם צריכה לה להתעסק עימה בגידוליה ובתמרוקי הבנות שאין האב יכול לעשות". וכן כתב בלבוש (אבן העזר סימן פ"ב סעיף ז'): "אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן ששה שנים גמורות, ולא משום נחת רוח דידה אלא משום נחת רוח הוולד דצוותא דאמו ניחא ליה, לפיכך כופין את האב ונותן לו מזונות והוא אצל אמו עד ששה שנים, דעד ששה שנים אין האב חייב להכניסו למלמד ללמדו תורה, אבל אחר ששה שנים שחייב האב להכניסו ללמדו תורה, יכול האב לומר אם אינו אצלי לא אתן לו מזונות. אבל הבת אצל אמה לעולם ואפילו לאחר ששה, דצוותא דאמה ניחא לה לעולם, לפיכך אם היה האב ראוי לכופו שיתן צדקה מוציאין ממנו את הראוי לו לתת בעל כרחו וזנין אותה והיא אצל אמה, ואפילו נשאת האם לאחר בתה אצלה ואביה זן אותה משום צדקה עד שימות האב, ותיזון אחר כך מנכסיו בתנאי כתובתה והיא אצל אמה. ודווקא שנראה לבית דין שטוב לבת להיות עם אמה, אבל אם נראה להם שטוב לה יותר לישב עם בית אביה, אין האם יכולה לכוף שתהיה הבת עימה, מתה האם אין אם אמה יכולה לכוף שיהיה הבנים בני בתה עימה". הרי לפניך, דבבן מעל לשש הסיבה שיכול להיפטר מן המזונות אם אינו אצלו הוא מפני "שהאב חייב להכניסו ללמוד תורה", וזה רק מעל גיל שש ורק בבן, אבל בפחות משש ובבת שאין עליו חיוב ללמד תורה נותן המזונות באשר הוא שם. ועל כל פנים גם הם חילקו בבן בין יותר משש לפחות משש.
והדברים קל וחומר, ומה אחרי שחוייב האב במזונות ע"י בית דין רבני, לא מצא האב לנכון להעביר מזונות כלל, קל וחומר ובן בנו של קל וחומר שלא העביר סכום של יותר מ 12 אלף ש"ח למזונות.
...
ולהלן ציטוט מפרוטוקול הדיון מיום 19.2.19 (שורות 200-209): ראיתי פעם כמה משכורת אני מקבל או שאתה משער? אני יכול להעיד שאתה קיבלת מינימום 1,000$ לשבוע, פחות מזה? אתה שקרן ואני יכול להביא את מ. פ. שיגיד אחרת.
לסיכום: לאב נכסים המספיקים לגביית מזונות.
לסיכום: חובו של האב לאם נכון להיום עומד על סך: 15,345 $.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביחס לדירה, טענתו המרכזית היא כי מדובר בדירה שנרכשה לאחר 11 שנות נישואין, הן מכספי שפיצויים שקבלה והן מכספים שהעביר במזומן למוכר.
שישרת בצה"ל או בשירות לאומי, יהיה מקום לחייב במזונותיו בשיעור 1/3 הבת השישית נולדה ביום 10.1.05 , בת כ- 13 שנים בעת הגשת התביעה, תלמיד בית הספר הזקוקה לטפול בגין קשיי קשב ורכוז.
בת הזקונים נולדה ביום 28.4.06 , בת כ- 12 שנים בעת הגשת התביעה, תלמידה בבית הספר וגם לגביה יחול חיוב בדומה לזה של אחיה החמשי.
על האב לשאת במחצית הסכום בגובה 1,250 ₪ לכל ילד ובסה"כ 5,000 ₪ עבור ארבעת הקטינים; ביחס לתקופה שמיום 16.7.19 , עומדים צרכי כל ילד על 1,600 ₪ בגין מחיה וחינוך בתוספת 12  1,000 ₪ בגין חלקו היחסי במדור ואחזקתו ובסה"כ 2,600 ₪ לחודש.
...
נוכח דברים אלה, התוצאה היא כדלקמן: ביחס לתקופה שממועד הגשת התביעה ביום 17.9.18 ועד ליום 15.7.19 (מועד הגיעו של 7  8 ₪ הבן הרביעי לגיל 18 ) עומדים צרכי כל ילד על 1,600 ₪ בגין מחיה וחינוך בתוספת בגין חלקו היחסי במדור ואחזקתו ובסה"כ 2,500 ₪ לחודש.
סוף דבר, התוצאה היא כדלקמן: תביעת הרכוש מטעם האשה בתלה"מ 31937-09-18 מתקבלת בעוד תביעת הרכוש מטעם האיש בתלה"מ 47527-09-19 נדחית, כאמור בסעיף 81 לעיל.
₪ להשית עליה הוצאות בגובה 5,000 התוצאה היא כי חיובי ההוצאות מתקזזים, ולכן איש מהצדדים לא ישלם הוצאות רעהו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו