תוספת ותק לקצבת זקנה: תנאים לתוספת ותק לקצבת זקנה

אשר לטענת ההתיישנות טען הנתבע בכתב ההגנה כי אין בטענות הנטענות ע"י התובעת כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות וכן טען כי התובעת פנתה עוד בשנת 1986 לנתבע בעיניין תוספת ותק לקיצבת הזיקנה (בנוגע לתקופה הנוספת), וכי התובעת נדרשה להמציא מידע לנתבע בנוגע לתקופה זו, אך לא עשתה כן. אשר לסוגיית הסמכות טען הנתבע - כי יש לדחות את התביעה ככל שהיא מתבססת על הוראות שמקורן בפקודת הנזיקין או על עילות תביעה שהן עצמאיות וחיצוניות לחוק הביטוח הלאומי.

הנתבע הוסיף בהקשר זה כי לבית הדין נתונה סמכות לידון אך ורק בתביעת הזכאים לגימלה על פי חוק הביטוח הלאומי ובהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו בו. נקדים ונציין כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת החומר המצוי בתיק הגענו למסקנה כי יש לקבל את התביעה וזאת, מן הטעמים שיפורטו להלן.

...

במסגרת כתב ההגנה, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה, הן מחמת התיישנות והן בשל העדר סמכות עניינית.

לכשעצמנו סבורים אנו כי יש קושי גם בטענה זו של הנתבע.

לאור האמור, התביעה מתקבלת במובן זה שיש לדחות את טענות ההתיישנות שבפי הנתבע לאור סעיף 8 לחוק ההתיישנות ובהתאם לכך לקבל את הטענה כי התובעת זכאית לתשלום קצבת זקנה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי רטרואקטיבית, החל ממועד קום הזכאות ואילך.

אשר לשאלת ההוצאות הרי שלא מצאנו מקום לחייב את הנתבע בהוצאות, הן לאור אופייה של המחלוקת המשפטית שבין הצדדים והן לאור הלשון המשתלחת שנקטה התובעת כלפי הנתבע שיש להצר עליה מאוד.

גם אם בית הדין יכיר במעמדה של התובעת בגין התקופה הרלוואנטית, הרי שייוצר לתובעת חוב בגין הפגור בתשלום דמי ביטוח העולה על 36 חודשים, ולפי סעיף 366(א)(ד) לחוק לא תקום לה זכות לקבלת תוספת ותק לקיצבת הזיקנה.

רישום במס הכנסה כ"אשה עוזרת" אינו עונה על תנאי חוק הביטוח הלאומי וחובת הרישום.

...

לאור כל האמור לעיל, יש להכיר בתובעת כעובדת, כך שהתובעת תהא זכאית לקצבת זקנה ולתוספת קצבה גם ביחס לתקופה נשוא כתב התביעה.

לאור כל האמור לעיל, עולה כי אין מנוס מדחיית התובענה, היות והחלטת הנתבע בדין יסודה.

אם נוסיף לו תוספת ותק לקיצבת הזיקנה ואת התוספת תלויים שאישתו היא מבוטחת מעל גיל 45 ולא מקבלת שום קצבה, מה צריכה להיות קצבת הזיקנה שתשתלם לו? חווה"ד זו ניתנה על פי תקנות המל"ל, פס"ד של שטיימן נ' אגד כולל תקנה 10 לתקנות ההוון וזה לא משנה מה הוותק של המבוטח.

גבר בארץ מחויב בהפרשה רטרואקטיבית של דמי ביטוח למל"ל גם אם הוא עובד וגם אם לא. לאשה זה כן רלבאנטי ולגבר לא. אז מה קצבת הזיקנה שאמור התובע לקבל, זה 2297 ואם נוסיף לו את התוספת התלויה של אישתו לכמה זה יגיע? האשה היא תלויה ועד גיל 70 יש לאשה תוספת, רק בתנאי שהיא משתכרת פחות מ-5,278 ש"ח והתוספת הזו משתלמת לה עד גיל 70 מכוח חוק עקרות בית.

...

סוף דבר, מסכום הפיצוי (423,945 ₪), יש לנכות סך 432,293 ועל כן גם מבלי להתחשב בחוות הדעת לגבי ניכויים נוספים מיום 19/4/15, התביעה נבלעת.

בהתאם, אני קובעת כי יש להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע ע"ס 105,986 ₪ (25%).

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך 91,000 ₪.

"הוראות החוק מלמדות אם כך כי המחוקק הבחין בין גיל "מוחלט" לקבלתה של קצבת הזיקנה באופן אחיד ואוניברסלי, וגיל "מותנה" המאפשר את קבלת הגימלה בגיל צעיר יותר בהתקיים תנאים מסוימים.

באותו פסק דין נקבע "מאחר שאין חולק כי במסגרת הנכוי מן הנכוי יש להפחית את קצבת הזקנה עד לתום תוחלת החיים של הניזוק, איני רואה סיבה מדוע לא להביא בחשבון גם את תוספת הותק לה היה הניזוק זכאי. הזכאות לתוספת ותק אינה נובעת מהתאונה, כך שאין להבחין בינה לבין קצבת הזיקנה עצמה. במקרה דנן, המערערת עבדה והשתכרה, ואין סיבה להניח שלא היתה משולמת לה תוספת ותק. כך כמובן גם לגבי ניזוק שעד לתאונה כבר עבד שנים רבות שממילא מזכות אותו בתוספת ותק מלאה. הדברים נכונים גם כאשר מדובר בניזוק צעיר, בתחילת דרכו התעסוקתית. כפי שלצורך חישוב הפסד הישתכרות בעתיד אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אלולא התאונה הניזוק הצעיר היה ממשיך ומשתכר עד גיל הפרישה, כך יש לקחת בחשבון כי היה זכאי לתוספת ותק לקיצבת הזקנה בהגיעו לגיל המזכה" (פסקה 26 לפסק הדין – ההדגשות לא במקור).

...

אומנם העניין שם התעורר בנוגע לשאלת הניכוי מהניכוי של קצבאות הביטוח לאומי, אני סבורה כי ניתן ללמוד מהדברים גם לענייננו ולעניין עצם הזכאות לתוספת וותק.

סוף דבר סך כל הפיצויים הוא כדלהלן: · הפסד שכר בשנים האבודות 1,416,545 ₪ · הפסד קצבת אזרח ותיק 142,281 ₪ · כאב וסבל 45,886 ₪ · הוצאות אבל וקבורה 12,000 ₪ · אובדן שירותי אב ובעל 200,000 ₪ בניכוי 984,310 ₪ סה"כ 832,402 ₪ אני מקבלת אפוא את התביעה ומחייבת את הנתבעת 3 לשלם לתובעים, לפי חלקם בירושה, סכום של 832,402 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים את האגרה ששולמה עם פתיחת ההליך בשוויה להיום, הוצאות עדים בסכום של 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 126,608 ₪.

מדובר במדרג בין תופעות, כאשר כל סעיף כולל את מה שבתוכו בתנאים מצטברים, ומוסיף על הקודם לו. הדבר בא לידי ביטוי בסיפא לפרק הרביעי בתוספת שכותרתו "מחלות נפש, תגובות והפרעות נפשיות", בו צוין במפורש ש"אחוזי הנכות בגין הליקויים המפורטים בפרק זה ייקבעו על פי פרט ליקוי אחד המייצג את מרב התסמינים והסימנים, ובחומרה המייצגת את מכלול הסימנים הקליניים" (ההדגשה שלי- מ' ר').

על פי תקנה 10 בתקנות ההוון, אין להיתחשב בתוספת וותק לקיצבת זקנה בנכוי קצבת הזיקנה מקיצבת הנכות בחישוב הוון הקיצבאות בעתיד.

...

בכל הנוגע לתשלומים עתידיים, אני מקבל את קביעתו שהיוון התשלומים בעתיד עומד על סך 828,183 ₪.

שכר טירחת עו"ד אני דוחה את טענת התובע, שיש לנכות מניכויי המל"ל את סכום שכר טירחת עו"ד שיש לשלם עקב טיפולו של עורך דין בהגדלת הקיצבאות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התובע זכאי לפיצוי כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 230,534 ₪ הפסדי שכר לעתיד 596,412 ₪ הפסדי פנסיה 99,234 ₪ הוצאות רפואיות 20,000 ₪ עזרת צד ג' 80,000 ₪ כאב וסבל 187,500 ₪ סה"כ 1,213,680 ₪ ניכוי תשלומי מל"ל 1,011,838 ₪ יתרה 201,842 ₪ על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 201,842 ₪, בתוספת אגרת התביעה, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 30,700 ₪.