חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוספת ותק לעולים חדשים בביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 61121-03-17 16 נובמבר 2018 לפני: כב' השופט דורי ספיבק – אב בית הדין נציגת ציבור עובדים גב' סיגל רונן כץ נציגת ציבור מעסיקים גב' שרה אבן התובע: שלמה אלמון הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד עמנואל ****י פסק דין
המושג הכנסה, על פי סעיף 9(א), כולל את המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ובהן כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
מן האמור לעיל עולה שלצורך קביעת גובה השלמת ההכנסה, יש להביא במבחן הכנסותיו של התובע הן את קצבת הזקנה הבסיסית והן את תוספת הותק, השלמת לנכות וקח"ן. בהתאם לתעודת עובד הציבור שהוגשה בתיק ולא נסתרה, וכן בהתאם לנתונים הנוספים והעדכניים שהוצגו על ידי נותן תעודת עובד הציבור מר הרשקוביץ בדיון ההוכחות (נ/1), הרי שהתוספת להשלמת הכנסה לתובע – שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי – חושבה ונקבעה, בארבע תקופות שונות, כמפורט להלן: במהלך התקופה שמינואר 2017 ועד לאוגוסט 2017 עמדה ההכנסה המינימאלית המובטחת לתובע, שטרם מלאו לו 80 שנה, על 3,140 ₪.
...
נוכח האמור, לא מצאנו שנפל פגם באופן קביעת תוספת השלמת הכנסה לתובע על ידי הנתבע, העומדת באמות המידה שנקבעו בחוק.
בטרם נחתום, נתייחס בקצרה לטענות נוספות של התובע, וננמק מדוע אין בידינו לקבלן: ראשית, התובע בסיכומיו היפנה להסכם שנחתם לטענתו בכנסת "עם הנכים", קודם לחקיקתו של חוק ההסדרים, וטען שאופן חישוב קצבתו עמד בניגוד להסכם זה. לעניין זה, אין לנו אלא לקבל את טענת הנתבע בסיכומיו, כי עצם קיומו של הסכם שכזה – כמו גם תוכנו של ההסכם ומעמדו הנורמטיבי – המקנה לטענת התובע זכויות שמעבר לדין, לא הוכח בפנינו, ועל כן דין הטענות המתבססות על הסכם זה להידחות; שנית, התובע העלה טענות כאלה ואחרות בדבר הפלייה ובדבר כך שהקצבאות שהוא מקבל מפלות אותו לעומת נכים אחרים, וכן שאינן מאפשרות לו קיום בכבוד.
במקרה שלפנינו לא הניח התובע תשתית עובדתית שכזו, ועל כן דין כל טענותיו אלה להידחות; ושלישית אשר לטענתו הספציפית של התובע, כי לא קיבל את תוספת הנכות בסך 235 ₪ לה היה זכאי לפי חוק ההסדרים החל מיום 1.3.18, הרי שכפי שעולה מ-ת/1 שהוגש לנו במהלך דיון ההוכחות, וכפי שהסביר נותן תעודת הציבור בחקירתו הנגדית, הרי שהתובע קיבל את התוספת הזו, אלא שבהתאם להוראות הדין שפורטו מעלה הופחת הסך הזה בדיוק מהשלמת ההכנסה שקיבל, והתוצאה – התואמת את הוראות הדין – היא שסך הקצבה נטו שהועבר לחשבונו נותר כשהיה על סך 3,139 ₪.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בתביעתה עותרת התובעת לפצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, פיצויים לפי סעיף 13א(ב) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, החזר הוצאות לידה, פיצוי שאינם תלויים בנזק לפי סעיף 10(א) לחוק שויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, פיצוי בגין אי קבלת דמי לידה, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בעד אי הפרשה לפנסיה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הישתלמות ותוספת וותק.
הוא איתר את התובעת דרך מרכז הסיוע לעולי אתיופיה במבשרת ציון, והתובעת הציגה עצמה כעולה חדשה מאתיופיה ואמרה לו שאין לה כל בעיה לעבוד.
התביעה לחלף דמי לידה תביעת התובעת לפצוי בגין אי תשלום דמי לידה מקובלת עלינו, שכן לו היו הנתבעים משלמים דמי ביטוח לאומי בגין העסקת התובעת כפי חובתם, הייתה התובעת זכאית לדמי לידה בעד 15 שבועות.
...
התביעה לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע התובעת פוטרה שלא כדין אך אנו סבורים כי בפיצוי שפסקנו לעיל לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מגולם גם הפגם שבפיטורי התובעת ללא שימוע.
סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור להלן והנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 14,385 ₪.
הנתבעים ישלמו לתובעת שכר טירחת עורך דין בסך 14,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כלומר, על פי פרשנותו המילולית של ההסכם הקבוצי, על פי הוראת סעיף 7.2 לו, מאחר שהתובע היה בן 46 במועד הפרישה ובעל ותק העולה על 19 שנים, הוא היה זכאי לתוספת אחוזי פרישה שירכשו על ידי בזק, בשיעור של 7.8%.
ככלל, לשון ההסכם הקבוצי מהוה נקודת המוצא לפרשנותו משחזקה היא כי תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם נלמדת מלשונו [עס"ק (ארצי) 70/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – המוסד לביטוח לאומי (12.4.2010) (להלן – עניין המוסד לביטוח לאומי)].
...
כפי שנפרט להלן, מצאנו לדחות את תביעת התובע בנושא.
בנסיבות אלה, אנו קובעים יש ליתן תוקף לתניית הויתור עליה חתם התובע, שעניינה זכויות הנובעות מהסכם הפרישה ואין לפסוק לזכותו הפרשים בגין רכיב החופשה.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

" (אהרן ברק, פרשנות במשפט – כרך רביעי, עמוד 390 (2001); ראו גם עס"ק (ארצי) 70/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – המוסד לביטוח לאומי (12.4.2010); עס"ק (ארצי) 14/08 מדינת ישראל – ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון (4.5.2011); ע"ע (ארצי) 23030-07-10 יעקב פומפן – התעשייה הצבאית לישראל (4.7.2012)).
הראשון, עיון בהסכם הענפי מעלה כי המונחים המתייחסים לשכר אינם עיקביים ואף אינם מתיישבים האחד עם השני, ולכן יש ליתן לכל מופע המזכיר שכר את הפירוש המתיישב עם כלל הוראות ההסכם, עם תכליתו של רכיב השכר ועם המקובל בהקשרו של אותו רכיב; השני, מהגדרת "שכר משולב" עולה כי התוספות השונות מחושבות מ"שכר יסוד משולב", וזאת כמקובל בהסכמים קבוציים אחרים העוסקים בשכר; השלישי, בשים לב להגדרת השכר המשולב, המונח "שכר חודשי" הנזכר בתוספת הותק חייב להיות מרכיב בשכר המשולב.
...
אלא שעם מסקנה זו לא מסתיים מסענו, שכן יש להוסיף למשוואה את הוראת סעיף 3(ב) לחוק הסכמים קיבוציים לפיה בחשבון שכר המינימום אין להביא את תוספת הותק.
שעה שחישובי הצדדים לא פסעו בנתיב האמור, אני מסכים עם חברי כי אין מנוס מהחזרת המחלוקת להשלמת בירורה החישובי בבית הדין האזורי.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב וכאמור בפסק דינו של השופט אילן סופר, ערעור המערער בכל הקשור לתוספת הוותק מתקבל בחלקו.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

" (אהרן ברק, פרשנות במשפט – כרך רביעי, עמוד 390 (2001); ראו גם עס"ק (ארצי) 70/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – המוסד לביטוח לאומי (12.4.2010); עס"ק (ארצי) 14/08 מדינת ישראל – ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון (4.5.2011); ע"ע (ארצי) 23030-07-10 יעקב פומפן – התעשייה הצבאית לישראל (4.7.2012)).
הראשון, עיון בהסכם הענפי מעלה כי המונחים המתייחסים לשכר אינם עיקביים ואף אינם מתיישבים האחד עם השני, ולכן יש ליתן לכל מופע המזכיר שכר את הפירוש המתיישב עם כלל הוראות ההסכם, עם תכליתו של רכיב השכר ועם המקובל בהקשרו של אותו רכיב; השני, מהגדרת "שכר משולב" עולה כי התוספות השונות מחושבות מ"שכר יסוד משולב", וזאת כמקובל בהסכמים קבוציים אחרים העוסקים בשכר; השלישי, בשים לב להגדרת השכר המשולב, המונח "שכר חודשי" הנזכר בתוספת הותק חייב להיות מרכיב בשכר המשולב.
...
אלא שעם מסקנה זו לא מסתיים מסענו, שכן יש להוסיף למשוואה את הוראת סעיף 3(ב) לחוק שכר המינימום לפיה בחשבון שכר המינימום אין להביא את תוספת הותק.
שעה שחישובי הצדדים לא פסעו בנתיב האמור, אני מסכים עם חברי כי אין מנוס מהחזרת המחלוקת להשלמת בירורה החישובי בבית הדין האזורי.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב וכאמור בפסק דינו של השופט אילן סופר, ערעור המערער בכל הקשור לתוספת הוותק מתקבל בחלקו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו