חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוספת בנייה על גג בניין משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בין היתר, תב"ע זו התירה לבעלי הדירות בקומה השנייה לבנות תוספת לדירותיהם על גג הבניין המהוה חלק מהרכוש המשותף.
אלא שבהחלטה זו נאמר, בין היתר, כי "התכנית אינה מתעסקת בבעלויות במחסנים, אלא בתכנון..." ניתן לסכם פרק זה ולומר, כי נדמה שהטענות אותן מעלה התובע בעיניין זה הן תולדה של העובדה שאופן רישום הבית המשותף מושא דיוננו בלישכת רישום המקרקעין אינו משקף את מצבו הפיזי של הבניין בפועל.
...
ואולם, מהטעמים עליהם עמדתי לעיל, אין בידי לקבל טענה זו. כפי שצוין, לא רק שבתב"ע אין אמירה מפורשת כזו - אמירה שניתן היה לצפות כי תהיה אם זו אכן הייתה כוונת בעלי הדירות כטענת התובע - אלא שבפועל התב"ע לא הביאה לשינוי כלשהו במצב המחסנים בבניין.
סוף דבר בשל הטעמים אותם הבאתי הגעתי לכלל מסקנה כי "המצב הקיים" של המחסנים תואם את הזכויות הקנייניות של הצדדים.
התוצאה היא, אפוא, שאני מחליט לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובעים הם האחראים לנזקים הנטענים, וזאת מ-4 טעמים: התובעים אחראים לתוספת הבניה שנבנתה על הגג, התובעים הם בעלי הזכויות בבניין המשותף ואחראים לרכוש המשותף, התובעים השאירו בגג צנרת מים פעילה ודולפת מתחת ליריעות האיטום הישנות, והתובעים הם אלה שחדלו מלבצע תיחזוקה הולמת.
...
בשים לב לכל הנימוקים דלעיל, להליכים הרבים שנוהלו בתיק, תוך שלקחתי בחשבון אף את החלטות הביניים בדבר הוצאות, ולנוכח קבלתה החלקית ביותר של התביעה, סבורני כי צודק יהיה לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו, וייפרדו הצדדים, בתקווה, לשלום.
עוד ראיתי להדגיש, כי במסגרת החלטתי זו לקחתי בחשבון את קביעתי לעיל כי לנתבעים מגיע החזר מן התובעים בסכום שלא ניתן לכמת.
סיכום לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי ביותר ביחס לנזקים אשר קבע המומחה כי הם באחריות הנתבעים ואשר עם תיקונם זה מכבר וכאמור, מולא סעד זה. ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

6) מחומר הראיות עולה כי הנתבעים בנו תוספת בניה על גג הבניין המשותף והרחיבו את דירתם, לרוחב ולגובה, ומכאן הפלוגתה שבין הצדדים, אשר עיקרה הוא השאלה, האם זכאי התובע לפצוי עקב הבניה שביצעו הנתבעים ברכוש המשותף, וככל שכן, מה גובה הפצוי המגיע לתובע.
...
הטענה הועלתה בכתב התביעה אך לא הייתה לה התייחסות בסיכומי התובע ולא רק. העתירה לפסיקת פיצוי כאמור לא התבססה על תשתית, עובדתית או משפטית, משכנעת שמצדיקה להיעתר למבוקש.
סיכום 68) התביעה, אפוא, מתקבלת באופן חלקי.
69) הנתבעים ישלמו לתובע סך של 30,793 ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 7,500 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האישום הראשון ייחס לנאשם בבצוע עבודות הטעונות היתר, בלא היתר, של בניית תוספת בנייה על גג הבית המשותף, בשטח של כ- 88 מ"ר, חלוקת תוספת הבנייה לחדרים, התקנת שאר אמצעים ודרכי גישה להכשרתה כיחדת דיור נפרדת ועצמאית.
בביקורתו מיום 1.5.16 העידה על בניה חדשה המבוצעת על גבי גג הבניין המשותף, המיוחסת לנאשם, אשר ניצפתה לראשונה בתצאו"ת אשר הנפקו כחלק מעריכת הבקורת במקום, כן הוגשו מסמכים אשר נתפסו ע"י העד שינובר במסגרת הליך החקירה, אשר הוגשו כראיה לבית המשפט, בהיותם תעודות ציבוריות חתומות בחותמת נאמן למקור.
...
על כן, דין הטענה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי המאשימה לא הוכיחה אשמה לכאורית, כזו הנדרשת לשלב זה של ההליך ולא עמדה בנטל הבאת הראיות.
לפיכך, הבקשה לזיכוי הנאשם בטענת אין להשיב לאשמה, לפי סעיף 158 לחוק – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת קיבל את התביעה שהגישה המשיבה 1, במסגרתה עתרה התובעת שם, נתבעת 1 כאן, להורות לנתבעים שם, להרוס תוספת בנייה שנבנתה על גג ביניין מגורים שנימצא במקרקעין בבעלות משותפת, מבלי לקבל את הסכמת יתר השותפים.
יתר על כן, בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת ביום 26.9.23 הבהיר השופט אדהם ספדי בס' 7 לפסק הדין כי "אין זה נכון כפי שנטען בפניי כי בפסק הדין נקבע שלא ניתן לפרק את החלקה", כן הוסיף וציין כי לא היה אפשרי להורות על פירוק השתוף על דרך של רישום בית משותף משום שלא היו דירות פנויות אותן ניתן היה לרשום על שם המדינה, וגם לא היה ניתן לעשות זאת על דרך של תשלומי איזון לטובת המדינה, נוכח הסכומים הגדולים עליהם דובר.
...
מנגד, נטען כי גם אם לא יזכה המבקש בסעד של ביטול פסק הדין שניתן ובהנחה וקיום התוספת יכשיל את פירוק השיתוף ובכל זאת יגיע בית המשפט למסקנה שההריסה מתבקשת, אזי דחיית ביצוע ההריסה אינה פוגעת במי מהצדדים שהרי התוספת קיימת מאז שנת 2020 ומחציתה קיימת משנת 2014.
השופטת עינב גולומב אשר דנה בתביעת פירוק השיתוף בעין שהגישה רשות הפיתוח, התייחסה לכך בסוף פסק דינה מיום 11.2.15 וקבעה כי התביעה כפי שהוגשה נדחית, וכי לתובעת ,רשות הפיתוח, עומדת הזכות להגיש תביעה חדשה לפירוק השיתוף, על דרך של מכירת המקרקעין לכל המרבה במחיר.
לסיכום, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים, אני קובעת כי קיימים סיכוי תביעה לפירוק השיתוף וכי מאזן הנזקים נוטה לטובת המבקש ועל כן הבקשה מתקבלת.
סוף דבר לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:   (א)  ניתן בזה צו מניעה זמני המונע בשלב זה את צו ההריסה שניתן בפס"ד מיום 26.9.23 אשר הורה על הריסת תוספת הבנייה שנבנתה על גג המבנה במקרקעין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו