מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוספת בניה לדופלקס השלמת קומת גג ומרפסת פתוחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

גם מר רמי כהן העיד בתצהירו כי הבנייה שעשתה הנתבעת בשנת 1991, ובכלל זה הבנייה על גג התוספת, נעשתה לאחר קבלת הסכמה של הוריו כמו גם של שאר דיירי הבניין ובכלל זה התובעים, ועד שנת 2006 הוא לא שמע מי מהשכנים שהעלה טענה כלשהיא כנגד בנייה זו. בחקירתו הנגדית הוא אף ציין כי הוא זוכר מיסמך שאביו חתם עליו בשנת 1991 בו הסכים לבניית התוספת על ידי הנתבעת, כשלדבריו ההסכמה ניתנה לכל שלבי הבנייה ולכל מרכיביה, בכלל זה הבנייה של קומה נוספת שנבתנתה על גג התוספת.
עם זאת, ניתן היה להכנס לגג גם דרך דירת הנתבעת מפני ששטח הגג שימש כמרפסת לדירת הנתבעת.
פשיטא גם כי גרם המדריגות אינו חלק מהרכוש המשותף כי אם חלק אינטגרלי מדירת הנתבעת, שכן אין מחלוקת שהוא ניבנה בתוך השטח שהוצמד לדירתה והוא ככל גרם מדרגות הנועד לשמש מעבר בין שני מפלסים בדירה אחת.
מעבר לצריך ייאמר כי גם לו היה מוכח כי בשלב כלשהו, טרם השלימה הנתבעת את כל הבנייה, ניתן היה לעלות אל הגג באמצעות גרם המדריגות, לא היה בעובדה זו כדי להקנות זכות כלשהיא לתובעים בגרם מדרגות זה. מאידך, אין ספק, וגם הנתבעים עצמם מודים בכך, כי על הנתבעת להכשיר עלייה לגג מתוך חדר המדריגות באמצעות סולם, כפי שהדבר היה עובר לעבודות הבנייה שעשתה הנתבעת.
שעה שביקשה הנתבעת להשיב את המצב לקדמותו כמו שהיה מלפני שנים ולפתוח פתח מחדר המדריגות אל הגג, הם פנו לבית המשפט במסגרת בש"א 4571/06 וביקשו למנוע ממנה לעשות כן. משכך, ומשהוכח שמעולם לא ניתנה למי מדיירי הבית גישה חופשית לגג באמצעות גרם המדריגות, ומשהוכח שלא ניתנה הסכמת הנתבעת לעשות כן, ומשהוכח שהתובעים מנעו מציאת פתרון חילופי, אין להם להלין אלא על עצמם.
...
במקרה זה הבנייה על הגג הייתה לצורך הרחבת דירת הנתבעת, כפי שהמצב כיום ואין בעובדה כי בשלב מסויים השתמשה הנתבעת בתוספת הבנייה כיחידה נפרדת בכדי לשנות מסקנה זו. גם לא הייתה מחלוקת כי קיימת אפשרות עקרונית לקבלת היתר לבנייה על גג התוספת, כשטענת התובעים עצמם הייתה כי זכויות הבנייה על גג התוספת שייכות גם להם, ובסיכומי בא-כוחם אף נטען כי כיום על רקע החלטת מועצת העיר ירושלים להתיר בנייה לגובה, זכויות הבנייה על גבי גג התוספת הן בעלות ערך רב. יש גם של אמת בטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו כי ייתכן כי הנתבעים מוחזקים כמסכימים להרחבת דירתה של הנתבעת לפי סעיף 71ב(ג) לחוק הקובע כי בעל דירה שהרחיב את דירתו שלו מוחזק כמסכים לבקשת ההרחבה של דירה אחרת.
הוא הוסיף כי בדיקה שערך גם לימדה כי אין לטענות אלו כל שחר, ובכל מקרה הכיור ממנו יוצא הצנור אינו בשימוש במשך שנים רבות וברז הכיור בוטל על ידו לפנים מן הצריך מזה זמן רב. עדותו זו של מר כהן הייתה מקובלת עלי.
התביעה נדחית, אפוא, והתובעים ישלמו לנתבעים את הוצאותיהם וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. ניתן היום כ"ה בחשון, תשס"ט (23/11/2008) בהיעדר הצדדים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תנאים להיתר: הצגת תכנית גגות המחייבת את הבניינים הבנויים בקיר משותף, התאמת שטח פתוח רציף להוראות התב"ע- לא פחות מ- 20%.
המרפסות הפתוחות לא תסגרנה בעתיד.
יח"ד הדופלקס בקומה העליונה הנה יח"ד אחת ולא ניתן לפצלה.
השלמת פיתוח המיגרש כולל גדרות לפי תכנית הפיתוח.
בין היתר צרפה הודעת דוא"ל מיום 12.1.14 (נספח 14 לתגובת המשיבה 1 לעתירה) ששלחה לעותר בו היא מציינת: "חסר לי החלק שאנו כבעלי הקרקע נמצאים בהליכים של קבלת היתר ואנו מעוניינים לממש את זכויות הבנייה שלנו בקרקע על פי התוכנית המאושרת...". העותר השיב בהודעה מטעמו מיום 13.1.14: "מה סטאטוס ההליך שלך? אם יש מספר בקשה ומועד דיון אנא העבירי לי פרטים...". כמו כן צורף מכתב מיום 13.7.14 מאת אדריכל תומר כוכבי, מהנדס רשוי במחלקת רשוי בנייה בעריית תל אביב, אל עו"ד שפירא, ב"כ העותר והמשיבה 1 דאז (העתק המכתב צורף כנספח 16 לתגובת המשיבה 1 לעתירה), בו מצוין לאמור כי ניתן היתר בנייה ביום 1.1.14 וכן פורטו עקרי ההיתר: "1. ב- 13.10.2013 הוגשה בקשה מס' 13-1948 ברחוב אלעזר (רוקח) 5, לתוספת בנייה לפי תכנית 3501...הבקשה נדונה ב- 1.1.2014 ברשות רשוי מספר 1-13-0146 ואושרה בכפוף לתנאים כפי שפורטו בפרוטוקול הדיון. 2. מהות הבקשה הנדונה- תוספת של 2 קומות, עליית גג ומרתף בבניין לשימור, בנוסף שינויים בקומת הקרקע הקיימת. 3. סה"כ מספר הקומות בבניין המוצע הנו 3 קומות ועליית גג מעל קומת המרתף. 4. מיפרט הבקשה סרוק וניתן לצפייה באתר העירוני של עריית תל אביב". המשיבה 1 ציינה כי עו"ד שפירא שלח לה ולעותר את העתק מכתב הערייה האמור מיום 13.7.14 וצרפה להוכחת טענתה העתק הודעת דוא"ל מיום 27.7.14 מאת עו"ד שפירא לדואר האלקטרוני שלה, לדואר האלקטרוני של העותר ולדואר האלקטרוני של רעייתו (צורף כנספח 17 לתגובת המשיבה 1 לעתירה) בה מצויין לאמור: "שלום לכולם, רצ"ב מכתב העיריה מיום 13.7.2014 שהיתקבל כעת. לידיעתכם". הינה כי כן, לכל הפחות מיום 27.7.14, מועד משלוח הודעת הדוא"ל ע"י עו"ד שפירא לעותר ולמשיבה 1, ידע העותר אודות ההיתר ופרטיו.
...
אני דוחה אפוא טענות העותר בעניין זה. 6.
סוף דבר העתירה נדחית.
העותר ישלם הוצאות המשיבות בסכום כולל של 35,000 שקלים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי תוכניות הבנייה המתוקנות אשר צורפו לבקשה להיתר הבנייה, השטח המערבי של קומת ורסאי (530 מ"ר מתוך 1200 מ"ר) (להלן גם: האגף המערבי) היה אמור להיות מרפסת פתוחה ללא קירוי עליון.
תוכניות העבודה לשלד הבניין (ת/21א) אינן תואמות את היתר הבנייה כפי שניתן מלכתחילה והן הוכנו למבנה הכולל ארבע קומות (מעל שני מפלסים תת קרקעיים) וגג עליון.
לאחר השלמת בניית השלד מכר הקבלן יעקב את מרבית שטחי הבניין.
התוספת השנייה לתקנות האמורות, אשר נקבעה מכוח תקנה 17(א), כוללת בתקנה 5.02(ד) את ההוראה הבאה: "אם שלד הבניין בנוי מבטון לא מזוין, בטון מזוין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לת"י 466". בין מומחי התביעה למומחי ההגנה הייתה תמימות דעים כי אין עגון מפורש לפל-קל בתקן ישראלי או בתקן זר מוכר.
...
לא מצאנו, אפוא, מקום להתערב בעונש שהשית בית המשפט המחוזי על פסח.
לא מצאנו, אפוא, מקום להתערב בעונשים אלה.
פרק י"א: סיכום אנו דוחים את הערעורים על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

עו"ד אביב הבהיר כי ייצג את אלעזר במכירת דירתם בקרית מלאכי ביום 29.5.16 ולאחר מספר ימים הופיע אוריאל והודיע כי איתר דירה לרכישה בשדרות וכי מדובר בדירת דופלקס, כאשר הקומה עליונה בנויה כמעטפת אך ניתן להשלימה ואפילו לפצלה מהדירה התחתונה באופן שניתן יהיה להשכירה בנפרד ולממן את המשכנתא.
כבר בתאור פרטי הנכס ציינה בסעיף 2.12, הערות: "הדירה כוללת שתי קומות כאשר לכל קומה כניסה נפרדת מחדר מדרגות. קומת הגג ברמת קומת מעטפת בלבד". בסעיף 4.1 ציינה פירוט נוסף: "הדירה הנדונה מהוה דירת דופלקס כשכל קומה כוללת כניסה נפרדת מחדר מדרגות בקומות ב' ו- ג', ע"פ היתר הכניסה לקומת הגג הנה מתוך הדירה". על בסיס אישור הזכויות ציינה כי שטח רשום של הדירה 103.90 מ"ר, הצמדות מרפסת בשטח של 61.8 מ"ר וגג בשטח של 43 מ"ר. בתאור הדירה ציינה כי מדובר בדירה דו קומתית "דופלקס" בת 4 חדרים ותיארה את קומת הכניסה לדירה (קומה ב' בבניין) תוך הפניה לתשריט מהחברה המשכנת, הקבלן.
בתאור הקומה העליונה (קומת גג בבניין) תואר כי מדובר בחלל פתוח ברמת מעטפת, מרפסת וגג, תוך הפניה לתשריט החברה המשכנת.
לפי עדותו, כל שעושה הרשות הוא חיוב בארנונה לתוספת השמוש בקומה העליונה.
...
לאור דחיית התביעה, אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי כנגד עו"ד אביב.
סוף דבר 39.
אני מורה על דחיית התביעות ההדדיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעים 1 ו-2 הינם הבעלים של דירת דופלקס בקומות 3-4 בבית המשותף (להלן: "התובעים").
בדיון שהתקיים בעקבות הבקשה לבזיון בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר, אשר איפשר לנתבעים להשלים את שיפוץ פנים דירתם, אולם הנתבעים לא פעלו על פי ההסדר וניצלו את הרשות לבצע עבודות פנימיות לביצוע עבודות בניה אשר נמשכו במרבית שעות היום והלילה.
-החזרת הפיר המשותף לדירת התובעים ולדירת הנתבעים בקומה השנייה של דירתם ואשר הוקם בו על ידי הנתבעים חדר שירותים פרטי, וזאת באמצעות בלוקים, וכן סילוק מערכת האוורור שהותקנה שם. -להחזיר לקדמותם את המרפסות באופן כזה שהן תהפוכנה להיות מרפסות פתוחות כפי שהיה ערב בניית הדירה.
לטענתם, התובעים ביצעו תוספות בניה לא חוקיות בשטח של עשרות מטרים, בהם סגרו מרפסות, תוך הישתלטות וניצול אחוזי בניה השייכים גם לנתבעים ובכך גרמו להם נזק כספי בסך של 100,000$ לפחות, בהתאם לחוות הדעת.
פינוי וניקוי הגג המשותף-התובעים ביקשו להורות לנתבעים לפנות ולנקות את כל גג הבית המשותף ופתחי הנקוז מכל הפסולת וחומרי הבנייה שהונחו עליו ו/או אוחסנו במחסן ההסקה על ידי הנתבעים ושפגעו בו, ולאפשר כניסה חופשית לגג הבית המשותף, וכן לזפתו באופן יסודי על חשבונם בלבד.
...
בגין עוגמת נפש, ישלמו הנתבעים לתובעים סך 10,000 ₪ בערכם היום.
התביעה שכנגד נדחית בזאת.
אשר להוצאות משפט-הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו