מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוספות בנייה ללא היתר על גג בניין משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, התובעים טוענים שהנתבעים ניצלו את עבודות התשתית שביצעו התובעים ובנו מרפסות, כאמור, עם ויטרינה על גבי הגגות החדשים שמעל לתוספת הבניה, מבלי היתר מהרשות המקומית ובנגוד לחוק.
לפיכך, התובעים מבקשים מבית המשפט ליתן צוי מניעה וצוי עשה קבועים בכל הנוגע לבנייה הבלתי חוקית ברכוש המשותף ולמנוע מהנתבעים מבצוע עבודות בניה בחצר הבית המשותף.
עוד נטען, כי התובעים התחייבו לבנות מעקה בטיחות על גג התוספת.
על כן, ניתן בזאת צו שיאפשר לתובעים גישה לדירתם מהכניסה הראשית לבניין מרחוב המרי, כאמור.
...
על כן, אין בידי לקבל טענה זו. בעניין הטענה, כי הנתבעים מונעים שלא כדין גישה חופשית למערכות דוד השמש (המצוי בגג המשותף) ומונעים מעבר לגג ו/או למדרגות- ניתן צו בזאת, כי תותר גישה לתובעים לדוד השמש המצוי בגג ולמדרגות.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה כדלהלן: אזור החצר המשותפת אשר הנתבעים הפכו אותו למקום חניה עבור רכבם ימשיך לשמש אותם באותו אופן.
העתירה לסעד הכספי- נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האישום הראשון ייחס לנאשם בבצוע עבודות הטעונות היתר, בלא היתר, של בניית תוספת בנייה על גג הבית המשותף, בשטח של כ- 88 מ"ר, חלוקת תוספת הבנייה לחדרים, התקנת שאר אמצעים ודרכי גישה להכשרתה כיחדת דיור נפרדת ועצמאית.
בביקורתו מיום 1.5.16 העידה על בניה חדשה המבוצעת על גבי גג הבניין המשותף, המיוחסת לנאשם, אשר ניצפתה לראשונה בתצאו"ת אשר הנפקו כחלק מעריכת הבקורת במקום, כן הוגשו מסמכים אשר נתפסו ע"י העד שינובר במסגרת הליך החקירה, אשר הוגשו כראיה לבית המשפט, בהיותם תעודות ציבוריות חתומות בחותמת נאמן למקור.
...
על כן, דין הטענה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי המאשימה לא הוכיחה אשמה לכאורית, כזו הנדרשת לשלב זה של ההליך ולא עמדה בנטל הבאת הראיות.
לפיכך, הבקשה לזיכוי הנאשם בטענת אין להשיב לאשמה, לפי סעיף 158 לחוק – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשתו זו עותר המבקש למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להמשיך ולבצע עבודות בנייה בגג המשותף, ולעשות כל הנידרש לשם השבת המצב לקדמותו, ובכלל זה להרוס כל בנייה שנעשתה על בגג הבית המשותף ללא היתר בנייה כדין, לרבות כל חלק מהקומה הנוספת שאומר המשיב לבנות על גג דירתו שבנייתה הושלמה לאחרונה.
ה) בכל מקרה של תוספת בניה בעתיד וניצול אחוזי הבניה, לא יהיו חייבים בעלי הזכויות ביחידה מספר 11/6 לקבל הסכמת יתר בעלי הזכויות ו/או בעלי היחידות לתיקון צו רישום הבית המשותף, ויהיו רשאים לבקש ולקבל את תיקון צו הבית המשותף, כמתחייב מהבנייה ללא הסכמתם של יתר בעלי היחידות, לרבות ע"י רישום יחידות נוספות.
המבקש הגיש חוו"ד אדריכל ממנה עולה כי על פי היתר הבנייה המקורי, כולל הבית המשותף 5 יחידות דיור בלבד, ואין בתיק הבניין עדות לקיום היתר בנייה ליחידה 6, קודם לרישום הבית המשותף, והמחסן אף אינו מופיע בתוכניות ובבקשות להיתר הבנייה ולא סומן מבנה כזה להריסה, מכאן שהדבר מהוה אישור לטענתו לפיה רישום יחידה 6 כיחידה עצמאית שאליה הוצמד גג הבית המשותף היתה פיקציה.
...
ראו לעניין זה ע"א 1781/13 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' כהן מלי ו 246 אח'(15.07.2015) בו התייחס כב' השופט י' עמית, בין היתר, לשימוש בטכניקת "הקולב המשפטי": "על רקע האמור לעיל, באה לעולם טכניקת "הקולב המשפטי". טכניקה זו, הוכרה בפסיקה כלגיטימית (אך ראה עניין עזבון קליין בפסקה 36, שם נמנע בית המשפט מלנקוט עמדה לגבי טכניקה זו), והיא מאפשרת לקבלן-המוכר לרשום "תא" מסוים כ"דירה" ולהצמיד אליה שטחים ויחידות נוספות (יהושע ויסמן "הצמדות בבתים משותפים" עיוני משפט י 611, 613 ה"ש 14 (תשמ"ה) (להלן: ויסמן בתים משותפים).
לאור כל האמור לעיל, ברור מקל וחומר שאין מקום להורות על הריסת הבניה והחזרת המצב לקדמותו.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מישפחת אזולאי, טוענים כי אין מחלוקת כי התובעת, לאחר ביצוע תוספת בניה אשר ניבנתה על הגג המשותף, עושה שימוש ייחודי במרבית הגג המשותף שכן החלק הארי של דירת התובעת ניבנה ללא היתר על הגג המשותף בחלקו הצפון מערבי.
והיא מפנה לע"א 447/07 לאה הלברשטיין נ' הדס קולובסקי- גוברין ; שם, היתייחס ביהמ"ש לבניינים אשר ניבנו בטרם חוק המכר דירות ובפועל אינו חל עליהם, בניינים מבחינת מאפייניהם ראויים להרשם כבתים משותפים ולא נרשמו, כך שחל עליהם פרק ו'1 לחוק המקרקעין, במקרים אלה יש לתור אחר אומד דעת הצדדים בהתאם למבחנים המקובלים בדיני החוזים, היינו מבחנים מרוככים יותר , מהמבחנים הקבועים בפסיקה עת מדובר בבית משותף רשום, וצריך כי הוצאת השטח מן הרכוש המשותף תהיה חד משמעית וברורה.
התובעת הגישה בקשה להיתר, כדי להכשיר את תוספת הבנייה על הגג, לאחר שבחוות הדעת השמאית שהיא צרפה , דנה גם בהיתרי הבניה של יתר הדיירים, אך לא בדירה שלה, דבר המעיד על מגמתיותה של התובעת בניגוח השכנים בבניין ללא כל קשר לעילת התביעה.
...
לעניין הגג, אני מורה לתובעת ולנתבעים 5-6 לאפשר גישה בטוחה לגג לשימושם של כלל הדיירים.
מתן הגישה לתובעת לעשות שימוש באותם שטחים ברכוש המשותף, יחייבו אותה לשאת בחלק היחסי בהוצאות האחזקה של אותם שטחים, כגון מים, גינון, נקיון וכיו''ב. באשר לתבעה שכנגד, וכפי האמור לעיל, דין תביעה זו להידחות.
  לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מורה על חיובם של הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש''ח לתשלום בתוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 13.2.2019 החליטה ועדת המשנה לתיכנון ובניה לאשר את הבקשה לאיחוד הקומות, כפוף להריסת תוספת הבנייה שנבנתה ללא היתר על ידי סגירת מרפסת הגג, הריסת פרגולה בקומת הגג והתאמת גדלי הפתחים (חלונות).
בהחלטת ועדת הערר נקבע כי בעבר לא התבקשה ולא הותרה סגירת מרפסת הגג החורגת הנדונה, וכי ההיתר משנת 1977 במסגרתו הותרה סגירת מרפסות מתייחס למרפסות אחרות בבניין (החלק הצפוני) ולא למרפסת הגג שניסגרה בחזית הדרומית של הבניין, וסגירת המרפסת הנדונה חורגת מזכויות הבנייה ולא ניתן לתת בגינה הקלה.
לטענת התובעת כאשר היא מכרה את הדירה בשנת 2012, היא לא ידעה ולא הייתה יכולה לדעת כי סגירת מרפסת הגג מהוה חריגת בנייה, ורק מהחלטת רשות הרשוי מיום 3.12.2014 נודע לה לראשונה על כך. התובעת טוענת שעד לאותו המועד סברה שההיתר שעליה להמציא לקונים של הדירה נידרש לאיחוד הקומות, וזאת לא יהיה קושי לקבל משהדירה במצבה הייתה כפי שנרכשה מהקבלן ותואמת לרישום הבית המשותף.
...
הנתבעות אמנם צרפו לסיכומים אסמכתא לתשלום סך של 41,007 ₪ בגין חוות דעת השמאי צור, אולם בשים למהות חוות הדעת , תוכנה והשפעתה על תוצאות ההליך - אני סבורה שסכום זה חורג מההוצאות הסבירות וההוגנות שיש לפסוק.
ההודעה לצד שלישי, אף היא, נדחית.
עם זאת, לאור קביעותיי ביחס לכיסוי הביטוחי, אני סבורה שהיה הצדקה להגשת ההודעה לצד שלישי ושיש לחייב את איילון בתשלום הוצאות אגרת משפט של הנתבעות בגין ההודעה לצד שלישי כפי שפסקתי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו