מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תובענה נזיקית עקב שריפה במפעל עירייה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על חשיבותן של תובענות ייצוגיות בהיבט זה עמדתי כבר במסגרת החלטתי בבקשות לסילוק על הסף בת"צ (ת"א) 38647-12-09 עומרי חצור נ' עירית אור יהודה (פסק דיני מיום 16.1.13): "המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעלת חשיבות ציבורית עליונה. הייחוד של תובענה זו, ומכאן גם חשיבותה, הוא באפשרות של הציבור לפקח על פעולות השילטון, באמצעות מכשיר התובענות הייצוגיות, לא רק בקשר לגביית כספים על ידי רשויות המדינה, אלא בקשר לחובותיו של השילטון כלפי הציבור בשמירה על תנאי מחייה סביבתיים מינימליים.
גם בארץ, הגידול במספר הזיהומים הסביבתיים, הגברת המודעות לסכנות הנובעות מהם, ההכרה במיגבלות המשפט המנהלי והצורך לפצות את מי שנפגעו מחשיפה לזיהומים סביבתיים, הביאו לכך שבעשור האחרון נעשה שימוש במכשיר התובענות הייצוגיות שבמרכזן נזקים הנגרמים מזיהומים סביבתיים (שנור, תביעות נזיקין סביבתיות, 29).
כך למשל, בת"צ (חי') 3699-06-10 אחסאן סלימאן נ' חד אסף תעשיות בע"מ (פסק דינו של כב' השופט י' גריל מיום 19.7.11), נדונה תובענה ייצוגית של תושבי הקריות ומפרץ עכו בגין ארוע שריפה שפרץ במפעלי הנתבעות לייצור מתכות ומחזורן, שגרם לזיהום האויר והסביבה.
...
נראה, אפוא, כי בנסיבות המקרה נכון יהיה לפעול בדרך שתוביל לסיום ההליך כבר בשלב זה. סוף דבר הסדר הפשרה המונח לפני הינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעקבות השריפה פנו דנבר אל הפניקס חברה לביטוח, שביטחה אותם בפוליסת אש ובפוליסת ציוד אלקטרוני, וזו שילמה להם תגמולי ביטוח בסך של כ-3.1 מליון ש"ח. לאחר קבלת התשלום, הגישו דנבר תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בת.א. 207-09-10 (להלן – "התביעה הראשונה") וזאת מהטעם שהם ביטחו את המפעל והרכוש באופן חסר, ולכן הם שופו בגין נזקיהם באופן חלקי בלבד.
על כך משיבות הנתבעות, כי ביהמ"ש העליון כלל לא דן באותו חלק של פסה"ד שהתייחס להודעת צד ג', כלומר, לא דן ולא היתייחס לטענותיה של הפניקס בדבר אחריותן הנזיקית של הערייה ואיילון, ומכאן שהקביעות של ביהמ"ש המחוזי בנושא הזה לא בוטלו, ונותרו על כנן.
ב. למרות האמור, אני דוחה את בקשתן של הנתבעות לדחיית התביעה, שכן, השאלה האם הערייה הפעילה או לא הפעילה כנדרש את סמכויות הפיקוח והאכיפה שלה כלפי מיפעל דנבר, לא נדונה ולא הוכרעה בתביעה הראשונה, ואין השתק פלוגתא בעיניין זה. ג. טענת התובעת בתביעתה, כי מוקד התפרצות האש היה מחוץ לגדר המפעל, בשטח שהוא באחריות הערייה ו/או אופקים חדשים – נדחית, שכן, בעיניין זה קיים השתק פלוגתא נגד התובעת.
...
דיון והכרעה הגם שבית המשפט העליון קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל, אני מקבל את טענת הנתבעות, כי הביטול מתייחס אך לעניינים שנדונו בפני ביהמ"ש העליון, והוא אמר את דברו לגביהם (קרי, אחריות או העדר אחריות של מכבי האש כלפי דנבר); ולא לעניינים שביהמ"ש העליון לא דן ולא הביע דעתו בנוגע אליהם (קרי, אחריות או העדר אחריות של העירייה ואיילון כלפי הפניקס).
לסיכום עד כאן, דעתי היא כי בית המשפט העליון לא ביטל ולא התכוון לבטל את אותו חלק מפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, שדן בהודעת צד ג' של הפניקס נגד העירייה ואיילון.
מה שנקבע בעניין הזה בפסק הדין בתביעה הראשונה, בחלקו הנוגע להודעת צד ג', כך הוא: "טענות נוספות שטוענת הפניקס הן בהפעלת סמכויות האכיפה והפיקוח. בהינתן המסקנה שאליה הגעתי בכל הנוגע לאחריות הנתבעות, הרי שממילא אין קשר סיבתי בין ההפרות, אף אם היו, ואין בכך כדי להביע עמדה בשאלה זו שאינה נצרכת להכרעה, לבין הגורם להטלת האחריות – אופן התנהלות צוות הכיבוי הראשון. כפי שתיארתי לעיל, בהתייחסי לטענות האשם התורם, הרי שגם אם היו ננקטים אמצעים כאלה או אחרים, לא הייתה התוצאה משתנה. שכן, הכשל מקורו בשלב הראשון של האירוע, בעת שניתן היה לכבות את השריפה, ולא בשלבים המאוחרים יותר, שבהם יכולה להיות השפעה לאמצעי מיגון כאלה או אחרים". הנה כי כן, בית המשפט המחוזי לא דן ולא הכריע בשאלה, שלא הייתה נצרכת להכרעה, האם הפרה העירייה את חובות האכיפה והפיקוח שלה, אם לאו.
ב. למרות האמור, אני דוחה את בקשתן של הנתבעות לדחיית התביעה, שכן, השאלה האם העירייה הפעילה או לא הפעילה כנדרש את סמכויות הפיקוח והאכיפה שלה כלפי מפעל דנבר, לא נדונה ולא הוכרעה בתביעה הראשונה, ואין השתק פלוגתא בעניין זה. ג. טענת התובעת בתביעתה, כי מוקד התפרצות האש היה מחוץ לגדר המפעל, בשטח שהוא באחריות העירייה ו/או אופקים חדשים – נדחית, שכן, בעניין זה קיים השתק פלוגתא נגד התובעת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות השריפה הגיש המערער תביעת נזיקין בת"א 2749/87 כנגד הערייה על סך כ- 540,000 ₪, ועל מנת ליישב את התביעה הוסכם, שיקבל מהעירייה היתר לבניית המבנה מחדש וכן סך של 20,000 ₪ (ראו מכתב צבי כספי מיום 12.1.1988 וכן מיזכר של עריית תל אביב מיום 17.4.1987) .
לסיכום סוגיה זו, ראו דבריו של כבוד השופט משה סובל בפסק הדין בת"א (שלום י-ם) 3382/03 מפעלי בשערייך ירושלים נ' קלדרון פיננסים אינק (5.8.2004) עמודים 7-6: "כבר נאמר כי תקנה 72(ב) אינה מחייבת שההצהרה בדבר אי-ידיעת העובדות כהווייתן תנתן דוקא בתצהיר (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית-1995, עמ' 311); ועוד נאמר כי אין לעמוד על קוצו של יו"ד ביישום התקנה, ויש לאפשר למי שמציג טענות חלופיות בתום-לב לעשות כן גם אם "לפי השקפתו הסובייקטיבית העובדות ידועות לו ורק אין הוא יודע מה תהיינה קביעותיו העובדתיות של בית המשפט" (שם, שם).
...
אני סבור כי זה המתווה בו יש לנקוט גם במקרה שלפנינו, הגם שבמקרקעי ציבור עסקינן - בשינויים המחויבים – זאת משום הנסיבות המיוחדות של המקרה –מעל 40 שנים של החזקה במקרקעין, ברשות מפורשת.
בית המשפט קבע בע"א 6757/13 נחום נ' מדינת ישראל (19.8.15) כי: "ככלל יש לנהוג במשנה זהירות ביחס לקביעה כי רשות היא בלתי הדירה וזכות שכזו תוסק אך במקרים חריגים ויוצאי דופן". גם אני סבור שמקרה דנן אינו מקרה חריג ויוצא דופן ולא הוכחה הסכמה מפורשת להעניק למערער רשות בלתי הדירה.
בעניינינו, מאחר שהמערער בנה בהסכמת הבעלים כמה מבנים על המקרקעין בשטח של כ – 370 מ"ר והוא מפעיל במקרקעין עסק עשרות שנים כשסילוקו עלול לפגוע במטה לחמו, אני סבור ששיקולי צדק מחייבים עיכוב הפינוי למשך זמן סביר כפי שמפורט בחוות דעתו של השופט שוחט, על מנת לאפשר למערער לפעול בהליך לצורך קבלת פיצויים בטרם שיפונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת הוסיפה כי רכשה את הבניין בתחילת שנות ה-90 מהבעלים הקודם שהחזיק במקום מיפעל לחומרי צבע אשר ניזוק בשל שריפה שפרצה בו. בשנת 1994 היתקבל היתר בנייה להקים ביניין חדש והבנייה בוצעה בהתאם להיתר שניתן, תחת פקוח של מהנדס ביניין.
היתיישנות – הכרעה וניתוח הראיות הרלבנטיות בנסיבות דנן ניתן לקבוע כי עילת התובענה נוצרה, לכל המאוחר, בעת רכישת הזכויות על ידי התובעת, קרי, בשנת 2005 – ראשית, העובדות המהותיות לטענה הנזיקית הנדונה כאן התגבשו כבר במועד ביצוע הבניה הרשלנית לטענת התובעת (ר' סעיפים 18-19 לכתב התביעה).
הכלל הוא גם כי בית המשפט יאמץ את ממצאיו של מומחה מטעמו אלא אם כן קיימת סיבה בולטת שלא לעשות כן (ר' ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל פ''ד נב(4) 563; ע"א 2099/08 עריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ (28.10.10), ת"א (מחוזי חיפה) 426/02 לקרץ בע"מ נ' דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ (14.2.06); ת"א (מחוזי חיפה) 1586/00 דפנה לנגפורד נ' א.ג. תום בע"מ ( 12.12.05)).
...
תמצית טענות ההגנה הנתבעת טענה בכתב ההגנה שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
אני סבור כי עדותו של מר אורבך מבססת את שינוי מצבה של הנתבעת לרעה עקב חלוף הזמן מאז רכישת הבניין ע"י התובעת (ר' עדות מר אורבך בעמוד 28 שורות 25-29 ובהמשך עמוד 29 שורות 24-25).
משנקבע כי אין אחריות לנתבעת הרי שממילא גם אין מקום לחיובה בתשלום עלויות נלווית הקשורות במיגון, תיקון החלונות וכיוצ"ב. סיכום לאור כל האמור לעיל דינה של התביעה להידחות מחמת התיישנות ולחילופין גם לגופה מחמת העדר חבות נזיקית.
לאור האמור אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הוצאותיה בהליך כלהלן – עלות המומחה מטעם הנתבעת, עלות חלקה של הנתבעת בשכ"ט מומחה בית המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 60,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנזק בבקשה המאוחדת לאישור התביעה כייצוגית נטען כי "עניינה של בקשה זו הנו בזיהום האויר הכבד והחשיפה לסיבי אסבסט מסרטנים שנגרמו בעקבות שריפת ענק שפרצה במפעלה של שמן במפרץ חיפה ביום 5.9.2019" (סעיף 1).
ד"ר דרסלר משיב לה כי "בדיקות סיבי אסבסט במורד הרוח (קרית חיים) בוצעו שם 4 בדיקות הבדיקות יצאו נקיות [...]". עוד ציין כי "ניידת האגוד הוצבה בחוף שמן בחניון המשאיות של הערייה. עקבנו אחר רמת המזהמים בשריפה ושבועיים לאחר מכן - לא היו עליות במזהמים ". המבקשים לא הציגו נתוני ניטור המעידים על עליה בכמות המזהמים באויר בעקבות השריפה.
הצדדים לא הרחיבו בשאלה האם מדובר בנזק שניגרם "עקב אש" במובן סעיף 39 לפקודת הנזיקין, אולם דומני כי ראוי להשיב על השאלה בחיוב ולקבוע כי נזק עקב חשיפה לעשן שמקורו באש, הוא נזק שניגרם "עקב אש". כל מי שאחראי לאש, בין אם הבעיר את האש ובין אם אחריותו קמה מהיותו תופש המקרקעין שבהם בערה האש, יכול וצריך לצפות גם נזקים שנגרמו מהחשיפה לעשן.
...
מרגע שהבקשה לאישור הסדר הפשרה נדחתה, חובה היה על המבקשים להוכיח את טענותיהם ואסור היה להם להניח כי ההחלטה לדחות את ההסדר מלמדת כי בית המשפט סבור כי דין הבקשה להתקבל.
החלטתי לדחות את בקשת האישור אינה מלמדת כי הבקשה הייתה בקשת סרק, אלא רק כי המבקשים לא עמדו בחובתם להוכיח את עילות הבקשה.
לאור כל האמור, אני דוחה את בקשת האישור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו