עוד טוען הנתבע, כי מעולם לא קיבל מכתב התראה ו/או מכתב דרישה זולת התביעה הנוכחית שהוגשה נגדו, וכי אף אם תיתקבל תביעת התובעת לסילוק יד, הרי שיש לחייבה לשלם לו, כתנאי לסילוקו המקרקעין, דמי השבחה ו/או דמי מפתח ו/או דמי שמירה ופצוי על השקעותיו במקרקעין, לרבות חיבור לתשתיות, גידור והכשרת המבנים המצויים על המקרקעין לשמש כאחסנה ומגורים עבורו, כמו גם פיצוי על ההוצאות הכרוכות בפנוי המקרקעין וככל שהמקרקעין מיועדים להפקעה, הרי שזכאי לדיור חלופי או לפצוי מכח סעיף 194 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
למען הסדר הטוב אבהיר, כי אף אם לא הוגשה בקשה מפורשת לפיצול סעדים, הרי ששעה שהתבקש במסגרת ההליך דנן לחייב הנתבע לשלם דמי שימוש ממועד הגשת התביעה דנן ואילך, וממילא בהנתן שבנסיבות העניין מלכתחילה אין בהכרח מקום להגיש בקשה לפיצול סעדים, אין מניעה כי תביעה כאמור תוגש על ידי התובעת בעתיד, ובהקשר זה אפנה פעם נוספת לעניין חיר: ""דומה כי בפרשה שלפנינו אין מדובר בשני סעדים אלא בשתי עילות תביעה נפרדות: האחת, הרשות שניתנה למבקשים להתגורר בנכס בוטלה, ולפיכך עליהם לפנותו; השנייה, זכותו של המשיב לקבל דמי שימוש ראויים עבור החזקתם של המבקשים בנכס מיום ביטול הרשות ועד פינוי הנכס, שיסודותיה נטועים בדיני עשיית עושר ולא במשפט. יודגש כי העילה האחרונה, המבוססת על פסק-הדין לסילוק יד, טרם התגבשה בעת הגשת התביעה, והרי המבקשים טרם פינו את הנכס (לעניין זה ראו דברי השופט ח' כהן בע"א 329/73 הנ"ל [34], בעמ' 20, שם נאמר כי אין צורך ברשות לפצל סעדים במקרים שבהם עילת התביעה לסעד פלוני טרם נתגבשה). מכיוון שבשתי עילות נפרדות, ובסעדים הצומחים מכל אחת מהן, עסקינן, לא נזקק המשיב לרשות לפצל את הסעדים. הוא רשאי איפוא לתבוע בעתיד דמי שימוש ראויים, כפי שבקש. אולם אפילו מדובר בעילת תביעה אחת ובשני סעדים, היה מקום להרשות למשיב לפצל את הסעדים, בין היתר מן הטעם שבעת הגשת התביעה לסילוק יד הייתה אפשרות שבית-המשפט לא יורה על פינוי המבקשים מהנכס, והדיון בשאלת דמי השמוש הראויים יתייתר."
נוכח מכלול האמור, אני מקבלת את התביעה לסילוק יד של הנתבע ו/או מי מטעמו מהמקרקעין, ולתשלום דמי שימוש לתקופה שבין השנים 2014-2020.
...
לאחר שנתתי דעתי מחד לשטח המקרקעין ולמספר המכולות המצויות בהם, ומנגד לכך שלא נטען לקיומה של דחיפות מיוחדת ו/או חריגה בגינה יש לפנות המקרקעין, אני קובעת כי על הנתבע לפנות את המקרקעין על כל מחובריו, לרבות המכולות, ולהשיב לתובעת את המקרקעין לתובעת ריקים ופנויים מכל אדם וחפץ תוך 60 ימים מעת המצאת פסק הדין לידיו, כאשר ימי הפגרה באים במניין הימים.
הנתבע ישלם לתובעת את הסך של 298,354 ₪ בגין דמי שימוש במקרקעין לשנים 2014-2020 תוך המועד האמור, שאם לא כן, יישא סכום זה פרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן, ישלם הנתבע תוך פרק הזמן האמור את הוצאות התובעת בסך של 1,800 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪, שאם לא כן, יישאו סכומים אלה פרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
