תובענה ייצוגית: הטעיית צרכנים במוצרי חלב של יוטבתה

תמצית טענת המבקש היתה, שהמשיבה הפרה שורה של חובות חקוקות בכל הנוגע לסימון המוצרים, וכן הציגה מצג מטעה המיועד ליצירת הרושם המוטעה, כי סדרת מוצרי החלב הנ"ל הם מיוחדים, בריאים יותר ושונים מהמוצרים בקטגוריה זו, ו/או של חברות אחרות המונחים במדפים, וזאת תוך הפרות חובות הסימון, וכן תוך ייחוס סגולות מרפא למוצרים, וכן מכירת מוצר עם אחוז שומן שלא קיים בתקן, כמו גם הוספת תוסף מזון – סידן וסיבים תזונתיים בנגוד לדין.

רוב רובו של החלב לשתיה של המשיבה, כך נטען, הוא מסוג מועשר, או טבעי בלבד, והצרכן יכול לבחור בין מוצר חלב רגיל במחיר מפוקח לבין חלב מועשר.

לטעמה של המשיבה, המבקש, שהוא אדם משכיל ששמש בשורה של תפקידים חשובים, החליט, כך נטען, ליטול חלק במיזם של תביעות ייצוגיות, כשבבקשת האישור הועלו טענות כימעט כנגד כל מוצר בקטגוריה של מוצרי חלב לשתיה.

...

בהביאי בחשבון את כלל השיקולים שהעלו ב"כ שני הצדדים בטיעוניהם ואת הפסיקה הרלוונטית, סבורני שיש לחייב את המבקש לשלם למשיבה בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין סכום כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אני נעתר לבקשת ההסתלקות ומורה על דחיית התובענה האישיות של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה שהמשיבה הטעיתה את ציבור צרכניה בכך ששיווקה, בחודשים ינואר ופברואר 2018, מוצרי חלב מועשרים אשר הכילו כשליש מכמות ויטמין D המוצהרת על גבי אריזתם.

כך למשל נטען, כי חלב מועשר בסידן וויטמין D של המשיבה נמכר במחיר של 7.7 ₪ (בעת הגשת בקשת האישור), בעוד שמחירו של חלב "רגיל" ללא העשרה עומד על 5.75 ₪ לפי צו הפיקוח על מוצרי חלב.

דומה שבמקרה זה מיתקיים האמור במאמרים של י' פרוקצ'יה וא' קלמנט, "הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעה צרכנית" (עיוני משפט לז, בעמ' 7, [2014]) בהתייחס לנזק הממוני שניגרם לצרכן בעקבות הטעה צרכנית, אף ללא הסתמכות על המצג המטעה: "ניזקם של הצרכנים שלא הסתמכו על המצג נובע, בעקרו של דבר, מן ההשפעה שיש למצג על מחירו של המוצר. מצגי-שוא בתחום הצרכני מיועדים להציג את העסקה באור חיובי יותר מנקודת-מבטו של הצרכן מכפי שהיא בפועל. המציג מבקש להגדיל את הביקוש למוצר, ולכך נלווית בדרך-כלל גם עלייה במחירו. עליית המחיר הנה "נזק" שניגרם לצרכן באופן סיבתי עקב המצג.

...

סיכום לסיכום, המבקשת הוכיחה כי נתקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.

לפיכך, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: "כלל הצרכנים אשר רכשו ממוצרי המשיבה המועשרים בויטמין D אשר יוצרו בחודשים ינואר ופברואר 2018". זהות התובעת המייצגת ובאי-כוחה הם כמפורט בכותרת החלטה זו. עילת התביעה היא עוולה צרכנית לפי ס' 31(א) לחוק הגנת הצרכן בזיקה לס' 2(א) ו-4 לחוק הגנת הצרכן.

המשיבה תשלם לב"כ המבקשת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

לפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), אשר עיקר עניינה בהפרת תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי מוצר מזון בפקוח), התשע"ב-2012 (להלן: "תקנות גילוי מוצרי מזון בפקוח").

כן טען המבקש, שהמשיבות הפרו את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן; הטעו את הצרכנים בהתאם לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן; הפרו חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ופגעו באוטונומיה שלו ושל צרכנים כמותו.

נטען כי "אין מחלוקת, ואף לא נטען בבקשה, שהמשיבה מכרה למבקש מוצר חלב שבפיקוח או מוצרים כלשהם בסכומים העולים על מחירים שבפיקוח. כל חטאה של המשיבה על פי התובענה, היה בכך שהיא לא הציבה בסמוך למוצר שרכש המבקש (וכאמור הוא עצמו אינו בפקוח) שלט המפרט את המוצרים האחרים שבפיקוח ואת מחירם המרבי, הא ותו לא" (סעיף 5 לתשובתה).

...

בשלב זה לא אחליף את הייצוג, אלא אם תוגש בקשה לשם כך. אשר למבקש עצמו, אני דוחה את הטענה שמכיוון שהוא ביקש שתי בקשות קודמות הוא פסול להגשת בקשה, ונמצא בחזקת רודף בצע תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, כעולה מטענות המשיבים.

אם אכן הוא מנהל שתי בקשות אחרות, הדבר יכול לרמז על כך שהוא כבר מיומן בניהול תביעות ייצוגיות, ולכן הוא תובע מייצג מתאים בתובענה זו. סיכום על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה, וקובע כי התובענה תנוהל כנגד המשיבות כתובענה ייצוגית, לגבי הקבוצה המוגדרת ככלל לקוחות המשיבות, שרכשו מאז כניסת התקנות לתוקפן מוצרי מזון אצל המשיבות, הדומים למוצרים שבפיקוח, שעה שלא קיבלו, עקב העדר שילוט, את המידע בדבר רשימת המוצרים בפיקוח ומחירם הכולל.

אני קובע קדם משפט בתובענה הייצוגית ליום 10.4.16 שעה 8.30.

בת"צ 24630-05-14 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית (להלן: "הבקשה השניה"), בטענה כי המשיבה הטעיתה בגין הפרת חובות חקוקות את כל הצרכנים שרכשו או צרכו את המוצרים הבאים: משקה חלב מפוסטר בתוספת סיבים תזונתיים 1% שומן, בתוספת סידן, וויטמינים A + D, מועשר בסידן ובויטמין D. משקה חלב בטעם וניל מפוסטר 3.5% שומן בתוספת ויטמין D, מיוחד לקפה.

בבקשת האישור השניה טוען המבקש, שמשקאות החלב מהוים "מצרכים דומים" למוצרי החלב הרגיל, ולכן חלות עליהם הוראות הפיקוח גם אם משקאות החלב אינם כלולים בצו הפיקוח, ואולם, כך טוענת המשיבה, אין המבקש מבסס את טענתו זו על חוות דעת מומחה השוללת את ההבדלים התזונתיים, או את הבדלי הטעם הקיימים בין המוצרים, שאף הצרכנים מוּדעים להם וחשים בהם, אלא מסתפק בהצבעתו על כך שמוצרי משקאות החלב מכילים אחוז גבוה מאוד (96.6-99%) של חלב.

...

אינני מקבל את הביקורת שמתח המבקש על חוות דעתה ועדותה שלד"ר גילה רוזן, וסבורני שעדותה עמדה במבחן החקירה הנגדית.

" קכ"ח. נוכח כל האמור לעיל סבורני, שאין מתקיים במקרה שבפניי התנאי הנדרש בסעיף 8(א)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, דהיינו, לא ניתן לקבוע, נוכח כל המבואר לעיל, שיש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, ולכן דין שתי בקשות האישור להידחות.

קכ"ט. אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

עניינה של התובענה שלפניי במוצרי חלב שיצרה מחלבות יוטבתה ע"ש אורי חורזו ז"ל בע"מ (להלן – הנתבעת) בחודשים ינואר ופברואר 2018, אשר הכילו כשליש מכמות ויטמין D שצוינה על אריזתם.

מסגרת הדיון שלפניי נתחמה בהחלטת כב' השופטת כנפי-שטייניץ מיום 12.10.2020 (להלן – החלטת האישור), בה אושרה התובענה להתברר כייצוגית בעילת תביעה של עוולה צרכנית לפי סעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בזיקה לאיסור ההטעיה וחובת גילוי שבסעיפים 2(א) ו-4(א) לחוק.

בכלל כך העובדה שאינדיקציה לפגם בחומר הגלם בו נעשה שימוש לשם הוספת ויטמין D התבררה לפחות ב-8.1.2018, אך רק ב-24.2.2018 הפסיק הייצור, ורק ב-7.3.2018 נעשה פירסום לציבור, ללא שהורדו מוצרים מהמדפים, וללא שניתנה כל הטבה לציבור בגין התקלה שהייתה רחבה בהיקפה והשתרעה למעשה על כל מוצרי החלב של הנתבעת.

אמנם בהמשך החלטת האישור צוין כי: "לשאלה מה הופך מוצר חלב "רגיל" שמחירו מפוקח למוצר חלב "מועשר" שמחירו אינו מפוקח, לא ניתנה היתייחסות עובדתית ומשפטית הולמת ע"י הצדדים, ולפיכך יהיה מקום ללבנה בגדריו של הדיון בתובענה הייצוגית" (שם).

...

גמול לתובעת המייצגת ושכר טרחה לב"כ משנתקבלה התביעה, תשלם הנתבעת לתובעת גמול בסך 50,000 ₪, תוך 30 יום.

בנוסף, ובשים לב לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, תשלם הנתבעת לב"כ התובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% מסך הפיצוי (כולל מע"מ), זאת לאחר שאלו יוודאו כי הועבר הסכום לקרן וידווחו על כך לבית המשפט, אשר יאשר את תשלום יתרת שכר הטרחה.

סוף דבר עד ליום 5.1.24 תפורסם הודעה בשני עיתונים יומיים אודות פסק הדין.