תובענה ייצוגית: גמול ושכר טרחה לאחר הודעת חדילה

לאחר שבית המשפט הורה לב"כ המבקש להסביר את בסיס החישוב לסכומים המומלצים ולדווח האם הוגשו על ידי המבקש או על ידי בא כוחו תובענות דומות, ב"כ המבקש הגיש הודעה בה ציין כי הסכום הכולל של הגמול ושכר הטירחה חושב לפי 8% מהסכום שהיה על המשיבה להשיב אם התובענה היתה מתקבלת, העומד על 2,481,813 ₪.

ככלל, במצב בו הרשות מודיעה על חדילה בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יש מקום לפסוק לתובע הייצוגי ולבא כוחו גמול ושכר טירחה.

...

אשוב ואזכיר כי המדובר בכספי ציבור וכי בסופו של דבר כספים אלו אמורים לצאת מקופת העיריה, שחברי הקבוצה הם תושביה, ובאופן עקיף גם הם ישאו בנטל תשלומם.

נוכח כל האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 5,000 ₪ ותשלם לב"כ המבקש שכר טרחה בסך 30,000 ₪.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כדלקמן: א) השיקולים שיש לקחתם בחשבון בעת פסיקת גמול ושכר טירחת עורך דין קבועים בסעיפים 22 – 23 לחוק תובענות ייצוגיות.

כך למשל: בהחלטתי מיום 6/12/12 בת"צ 27468-02-12 הירשנזון נ' משרד התחבורה ות"צ 6799-02-12 עידן שמש נ' משרד התחבורה פסקתי גמול ושכר טירחה לאחר הודעת חדילה.

...

בעניין הירשנזון ושמש פסקתי גמול בסך 20,000 ₪ לכל מבקש ושכר טרחה בסך 120,000 ₪ שהתחלק בין שני משרדי עורכי דין, למרות שהסכום עליו דובר היה בשיעור של כ- 16,000,000 ₪.זאת כיוון שבאותו מקרה ספציפי נתתי קודם לכן החלטה ובה נימקתי, מדוע אינני מקבלת את הפרשנות המשפטית של המבקשים בנושא שעמד לדיון.

לא הצדיקו זמן עבודה רב במיוחד ולא הושקעו משאבים יוצאי דופן בניהול ההליך עד כה. אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבה ולפיה לא היה צורך בבקשות לאישור כדי להביא לתוצאה.

אני סבורה, בנסיבות כי יש לפסוק שכר טרחה הגון אך לא בשיעור 20% או 15% לפי שיטת האחוזים.

לסיכום: לאחר שלקחתי בחשבון את מכלול השיקולים המפורטים אני קובעת כדלקמן: המשיבה תשלם לעופר מחלב גמול בסך 90,000 ₪ ותשלם לבאי כוחו שכר טרחת עורך דין בסך 250,000 ₪ + מע"מ. המשיבה תשלם לסקוברוניק גמול בסך 70,000 ₪ ותשלם לבאת כוחו שכר טרחה בסך 150,000 ₪ + מע"מ. סכומים אלו ישולמו בתוך 20 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כדלקמן: א) השיקולים שיש לקחתם בחשבון בעת פסיקת גמול ושכר טירחת עורך דין קבועים בסעיפים 22 – 23 לחוק תובענות ייצוגיות.

כך למשל: בהחלטתי מיום 6/12/12 בת"צ 27468-02-12 הירשנזון נ' משרד התחבורה ות"צ 6799-02-12 עידן שמש נ' משרד התחבורה פסקתי גמול ושכר טירחה לאחר הודעת חדילה.

...

בעניין הירשנזון ושמש פסקתי גמול בסך 20,000 ₪ לכל מבקש ושכר טרחה בסך 120,000 ₪ שהתחלק בין שני משרדי עורכי דין, למרות שהסכום עליו דובר היה בשיעור של כ- 16,000,000 ₪.זאת כיוון שבאותו מקרה ספציפי נתתי קודם לכן החלטה ובה נימקתי, מדוע אינני מקבלת את הפרשנות המשפטית של המבקשים בנושא שעמד לדיון.

לא הצדיקו זמן עבודה רב במיוחד ולא הושקעו משאבים יוצאי דופן בניהול ההליך עד כה. אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבה ולפיה לא היה צורך בבקשות לאישור כדי להביא לתוצאה.

אני סבורה, בנסיבות כי יש לפסוק שכר טרחה הגון אך לא בשיעור 20% או 15% לפי שיטת האחוזים.

לסיכום: לאחר שלקחתי בחשבון את מכלול השיקולים המפורטים אני קובעת כדלקמן: המשיבה תשלם לעופר מחלב גמול בסך 90,000 ₪ ותשלם לבאי כוחו שכר טרחת עורך דין בסך 250,000 ₪ + מע"מ. המשיבה תשלם לסקוברוניק גמול בסך 70,000 ₪ ותשלם לבאת כוחו שכר טרחה בסך 150,000 ₪ + מע"מ. סכומים אלו ישולמו בתוך 20 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בעע"מ 2978/13 מי הגליל - תאגיד והביוב האיזורי בע"מ נ' יונס (23.07.15), המאוחר לפסיקה בעיניין ברקאי (שתוצאתו נהפכה בדיון נוסף אך נראה שהדברים הבאים עדין עומדים בעינם) נקבע: "בעת פסיקתם של גמול ושכר טירחה לאחר מתן הודעת חדילה מאת הרשות, בידי בית המשפט – אך אינו חייב – לפעול באמצעות שיטת האחוזים, הן תוך יישומו בהתבסס על הסעד שהיה נפסק אילו התקבלה התובענה הייצוגית לגופה, והן על סמך התועלת המשוערת, הכל בהתאם לנסיבות ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט, ותוך היתחשבות בהוראות סעיפים 23-22 לחוק התובענות הייצוגיות ובכך שהמדובר בכספי ציבור" (שם, בפיסקה ס"ג. ההדגשות אינן במקור מ' נ'.

...

לאחר דין ודברים עם המשיבה, שארך חודשים רבים ממועד החדילה, ולאחר שהמשיבה ערכה בדיקה פרטנית של כל חיוב וחיוב, היא הגיעה למסקנה שיש לקבל את טענת המבקש ולאמץ את חוות הדעת של המומחה פסחוב.

כמו כן אני סבורה כי טענה כזו מוטב שלא הייתה נטענת, עת היה הליך קודם באותה עילה והמשיבה טענה שתיקנה את הגבייה, והסתבר שלא כך. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי פסיקת גמול ושכ"ט הן בגין שנתיים אחורה הן בגין חובות עבר מהווה כפל חיוב שכן השנתיים הם חלק מחובות העבר.

בשים לב לכך שמדובר בהליך שני באותו עניין לאחר שהמשיבה לא חדלה מהגבייה האסורה, בשים לב לפעולותיו של ב"כ המבקש עד להסכמה לעניין סכום חובות העבר, אני מורה כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 71,129 ₪ ושכר טרחה לבא-כוחו בסך 582,548 ₪ (כולל מע"מ).

אני מורה כי המבקש פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, בהתאם לתקנה 7א(א)(4) בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

בפסיקת גמול ושכר טירחה לאחר מתן הודעת חדילה מטעם רשות, נקבע כי בית המשפט רשאי לפעול בשיטת האחוזים במידת האפשר, אך אינו מחויב לעשות כן. ראו: עניין מי גליל פס' סג': "בעת פסיקתם של גמול ושכר טירחה לאחר מתן הודעת חדילה מאת הרשות, בידי בית המשפט – אך אינו חייב – לפעול באמצעות שיטת האחוזים, הן תוך יישומו בהתבסס על הסעד שהיה נפסק אלולא התקבלה התובענה הייצוגית לגופה, והן על סמך התועלת המשוערת, הכל בהתאם לנסיבות ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט, ותוך היתחשבות בהוראות סעיפים 23-22 לחוק התובענות הייצוגיות ובכך שהמדובר בכספי ציבור" מקרה כזה יישום שיטת האחוזים יהיה באופן שאינו מחמיר עם הרשות הציבורית.

...

אין "להעניש" את מקורות, שהיא רשות ציבורית ופעלה כדין כאמור ולפסוק לחובתה גמול ושכר טרחה אשר ייגרעו בסופו של דבר מתקציב משק המים הסגור ויגרמו לפגיעה בקופה הציבורית וברי כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בשמירה על הקופה הציבורית, כקבוע בעע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, פס' 32 (27.12.2010).

משמתקיים האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות אין לאשר את בקשת האישור ולפיכך בקשת האישור נדחית.

סוף דבר בקשת האישור נדחית.