תובענה ייצוגית נגד הדואר בגין שירות בדיקת משכון רכב

לפניי תובענה ייצוגית נגד הנתבעות, חברה ממשלתית וחברה שבבעלותה (שתיהן יחד וכל אחת לחוד תכונינה להלן גם הדואר), שעניינה שירות המוצע בסניפי הדואר למבקשים להעביר כלי רכב לבעלותם – לבדוק במעמד ההעברה אם רשום מישכון על הרכב.

העמלה המשולמת לחברת הדואר (מתוך סך התעריף הנגבה עבור בדיקות מישכון רכב) הנה סבירה, וזאת מן הטעמים הבאים: · שיעור הרווח הגולמי[] הנגזר לחברת הדואר על בסיס ניתוח העלויות בפועל[] הכרוכות במתן שירות זה[] עומד על כ-33%, והנו סביר ביחס לשירות הניתן; · העמלה המשולמת לחברת הדואר דומה לעמלות[] הנגבות בגין שירותים דומים במשק, ואף דומה לעמלה הנגבית על ידי משרד המשפטים בגין ביצוע בדיקות מישכון רכב באמצעות פקיד; · השרות המסופק ע"י חברת הדואר טומן בחובו תועלות כלכליות שונות נוספות עבור הלקוח, אשר אינן מגולמות במחירו.

...

בנסיבות המקרה דנן שוכנעתי כי הנתבעות הפרו את החובה הקבועה בדין לגבות את התעריף של הזמנת מסר ממאגר מידע, ולחלופין – לגבות מחיר סביר בעד השירות.

כמו-כן הנתבעות תשלמנה לתובעת המייצגת גמול שסכומו 100,000 ₪, ולבאים-כוח המייצגים – שכר טרחה על סך 1,000,000 ₪, בצירוף מע"מ ובתוספת הוצאות חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת.

המזכירות תשגר את פסק-הדין לצדדים, ונוכח הממצאים בו אני מורה לה לשלוח אותו גם למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה.

לעניין זה טוענת חברת הדואר, כי בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן – הבקשה לאישור) הועמד סכומו הכולל של ההליך הייצוגי על כ-215 מיליון ש"ח. לטענת חברת הדואר, בנסיבות אלו המשך בירור ההליך הייצוגי נגדה יסב לה נזקים קשים, וזאת בייחוד נוכח מצבה הכלכלי הקשה.

בעמדה זו נכתב כי "שירות בדיקת מישכון רכב הוא שירות קטן-הקף ביחס לסך השירותים שחברת הדואר מספקת ללקוחותיה", וכי ההכנסות מהשרות האמור עמדו בשנת 2012 על סכום של 4 מיליון ש"ח, מהם 1.2 מיליון ש"ח שנותרו בידי חברת הדואר והמהווים 0.06% בלבד מהכנסותיה.

המשיבה 1 טוענת, מצידה, כי בהתבסס על נתונים אלו, החשיפה הכלכלית שלה נתונה חברת הדואר בעקבות אישור הגשת התובענה הייצוגית עומדת לכל היותר על סכום של כ-15 מיליון ש"ח. מכל מקום, בבקשת רשות העירעור אין כל הסבר שהוא באשר לנתונים האמורים, זאת בנגוד למצופה.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות, בלא שראיתי צורך להידרש לטענות חברת הדואר לגופן.

בקשת רשות הערעור נדחית.

ממילא נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' אלמגור) בת"צ 18453-10-11 מיום 6.2.2019, במסגרתו התקבלה תובענה ייצוגית נגד המערערות והן חויבו לפצות את הציבור בסכום כולל של כ-11 מיליון ₪.

בחודש נובמבר 2008 היתקשרה המערערת 1 (להלן: דואר ישראל) בחוזה עם חברת אין אפס מערכות מידע באנטרנט בע"מ (להלן: אין אפס), במסגרתו הוסכם כי אין אפס תספק לדואר ישראל מערכת ממוחשבת לצורך שירות בדיקת מישכון לכלי רכב המוצע על ידה לציבור בסניפיה (להלן: השרות).

באשר לאופן תשלום כספי הפצוי לקבוצה המיוצגת, בית משפט קמא אפשר למערערות לבחור בין שתי ברירות תשלום: האחת, תשלום מלוא הסכום לקרן לניהול כספים הנפסקים כסעד ולחלוקתם מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: הקרן), בית המשפט הורה כי הכספים שישולמו לקרן ייוועדו לארגונים הפועלים לקידום הבטיחות בדרכים אשר מחויבים להגיש לקרן דו"ח מפורט על השמוש העתידי בכספים; לפי בררת התשלום השנייה, המערערות ישלמו את מחצית סכום הפצוי לקרן ומחצית הסכום תושב לציבור באמצעות זכוי על סך 38 ₪ שיינתן לציבור במשך שנתיים במעמד העברת בעלות על רכב או בעת בדיקת מישכון על כלי רכב בסניפי המערערות.

...

אשר על כן, כאשר נבחן את הענין מנקודת מבטו של כל אחד מיחידי הקבוצה נגיע לכדי מסקנה שמאזן הנוחות נוטה לטובת המערערות, בכל הנוגע לכספי הפיצוי בדרך של זיכוי.

אשר למאזן הנוחות לגבי תשלום הפיצויים לקרן, שוכנעתי כי גם בענין זה הוא נוטה לטובת המערערות.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

אשר לעמלה החד-פעמית על סך 1,765 ₪ שבה חויב המבקש – בתצהירו (סעיף 58) ריכז מנכ"ל המשיבה את התשלומים בעבור הלוואה ממוצעת שסכומה חמישים אלף ש"ח והגיע לסך של 1,539 ₪ כמפורט להלן: מישכון רשם – אגרה 190 משלוח שליח לרישום 117 משלוח שליח להסרה 117 משרד התחבורה 18.63313 ערבות בנקאית למשרד התחבורה 21.37133 תשלום לגוף המחתים 585 עיון ברשם המשכונות רכב 10 עיון ברשם המשכונות זכות ציבורית 10 BDI personal*2 7.371 BDI bu[si]ness*2 22 עלויות נאמן 201.0912 דואר בגין שיעבוד פוליסה+חידוש+ביטול 9.2 דואר משלוח חשבוניות 82.8 אחזקת מערכת תוכנה 105.079 העברה בנקאית 43 סה"כ 1539.546 שלוש העיד כי לקביעת סכום העמלה בעבור הוצאות שונות קדמה „[.

בשלב הזה לא הוכח להנחת דעתי כי ההוצאות על בדיקות BDI ועל התוכנה מוצאות בגין שירות נפרד שניתן ללווה.

] יש לדחות את טענת המבקשת לפיה לא היה מקום להתיר למשיב לנהל נגדה תובענה ייצוגית מן הטעם שלא ניתן להכריע בה לטובת הקבוצה מבלי לקיים בירור פרטני בנוגע לזכאותו של כל אחד מחבריה לפצוי.

...

הטענה כי עניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג נאמן בדרך הולמת ובתום לב – נדחית.

ס ו ף ד ב ר אשר-על-כן התוצאה היא שהבקשה מתקבלת.

המשיבה תשלם למבקש את הוצאות הבקשה, וכן תשלם לו שכר טרחת עורך-דין על סך 100,000 ₪, בצירוף מע"מ. בתוך שלושים יום מהיום (הפגרה תבוא במניין הימים) יגישו הצדדים לאישורו של בית המשפט נוסח הודעה בדבר אישור התובענה הייצוגית.

בבקשת האישור טענה המבקשת כי המבקש לברר בסניפי הדואר אם נרשם מישכון על כלי רכב נידרש לשלם מחיר גבוה שבעתיים מזה שנקבע בתקנות ל,,הזמנת מסר ממאגר מידע''.

ובכן הסוגיה אינה מנותקת מעילות התביעה שעליהן הושתתה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית: המשיבות בעצמן מנו את ההשלכות שהיו לכריתת הסכם ההיתקשרות בינן לבין אותה חברה עם יתר הגורמים הקובעים את מחיר השרות – שכן חלק לא-מבוטל של העמלה ניכנס לקופתה.

הוא הדין בתקליטור שעל-גביו ההקלטה של שיחת הטלפון עם מוקד השרות שהמשיבות מפעילות, אשר תכליתו להוכיח כי הבדיקות באתרים דלעיל והבדיקה שהמשיבות עורכות הן היינו-הך. בנסיבות העניין לא ראיתי פסול בצרוף הראיות הללו לכתב התשובה לתשובה.

בית המשפט העליון קיבל את העירעור על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר את צירוף המסמכים – כנגד תשלום הוצאות – בהעירו כי העַרכה דלמטה הסכינה עם הצעד שנקט המשיב מבלי לברר אם הרחיב את החזית או אם היה לאל-ידו להקדים ולהגיש את שהגיש עוד כאשר פתח בהליך (פסקה 5).

...

הוא נעתר לבקשה החלופית שביקשה המערערת מבית המשפט קמא והתיר למשיב לבקש את רשותו להגיש את הראיות המאוחרות.

עם זאת, כדי שלא תיפגע זכותן של המשיבות, אני מאשרת להן להגיש תגובה קצרה אך לטענות שצוינו לעיל.