חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תובענה ייצוגית לבית המשפט כנגד רכבת ישראל

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ביום 7.5.18 הגיש המבקש תביעה כנגד רכבת ישראל ובקשה לאשר נהולה כתביעה ייצוגית, בטענה כי המשיבה אינה ממלאת אחר חובתה ואינה נוקטת אמצעים סבירים הנדרשים למניעת עישון בשטחי תחנות הרכבת ובכך מפרה את הוראות החוק למניעת העישון במקומות צבוריים והחשיפה לעישון.
ביום 26.12.18 הגישה רכבת ישראל את תגובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, במסגרתה טענה, כי עניין זה נדון באופן מפורש וזהה בפרשת אליאס ועל כן קם מעשה בית דין המשתיק את המבקש מבקשת אישור זו. לגופו של עניין, דחתה הרכבת את טענות המבקש, כי אין היא אוכפת את הוראות החוק למניעת העישון בתחומי תחנת הרכבת וטענה, כי יש לבחון החיוב החל עליה ובהתאם היתנהלותה, על פי מבחן "ההשתדלות", וכי המבקש לא הצליח להוכיח כי הרכבת "ממשיכה" שלא לקיים חובותיה מכוח החוק למניעת העישון במקומות הציבוריים בהם היא מחזיקה.
בעיניין אליאס מציין בית המשפט העליון כי: "בית המשפט רשם לפניו כי הרכבת הציבה שלטים; הסירה מאפרות; ייחדה מקומות עישון; הנחתה את מאבטחיה שלא להתיר כניסה לתחנות הרכבת עם סיגריה; הנחתה את עובדיה בהוראות החוק; ומקיימת בתחנות כריזה המזכירה לנוסעים את האיסור לעשן גם ברציפים". בהנתן האמור, יאמר כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית, המוגשת בהמשך לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שכבר נסתיימה בפשרה, (בתוך פחות מחודשיים ימים ) ובאותה העילה, כאשר היתנהלות הרכבת הוסדרה כלפי העתיד, צריכה להראות טעמים משמעותיים וממשיים על מנת שתצדיק אישורה.
...
יתר על כן, פרשנות יצירתית לנושא ה"שטחים הנוספים", אשר באה מפי ב"כ המבקש, כבסיס לאבחנה בין פרשת אליאס לענייננו זה, אין בידי לקבל.
המחוקק לא הוסיף ואמר דברו לגבי מגרשי חניה המצויים בסמוך לתחנת הרכבת, ועל כן אין להחיל על שטחים אלו את הוראות החוק ובהתאם את אחריותה של הרכבת לאכוף הוראות החוק בשטחים אלו, גם אם הם מוחזקים על ידה, מכוח הסכם חכירה מרמ"י. לאור כל האמור לעיל, הרי שגם לגופו של עניין, אין לי אלא לקבוע כי בקשת האישור איננה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות; לא הוכחה עילת תביעה אישית; לא הונחה תשתית לקיומה של אפשרות סבירה שבקשת האישור תוכרע לטובת הקבוצה.
סוף דבר בהינתן כל האמור, לא נותר לי אלא לדחות הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית – הן מטעמים של מעשה בית דין והן לגופו של עניין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 48029-03-16 ביטון ואח' נ' רכבת ישראל בע"מ ואח' מספר בקשה:17 לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט מבקשים אביגיל ביטון דוד נחמיאס ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי ו/או שלומי כהן ו/או נועם צוקר משיבות 1.רכבת ישראל בע"מ 2.רכבת ישראל מטענים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שבלת עם ראב"ד מגריזו בנקל ושות' פסק דין
הבקשת לאישור תובענה ייצוגית המבקשים הגישו שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות (להלן "הרכבת") בעיניין מפגע סביבתי שאירע ביום 14.3.16 על מסילת הברזל בקטע שבין ממשית לדימונה עת רכבת משא שנשאה מיכלי ברום היתנגשה בקרונות שעמדו על המסילה בסמוך לתחנת הרכבת של דימונה.
...
ביום 22.8.2019 לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה סברתי כי יש מקום לפרסם הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, וכן הוריתי להעביר עותק ליועץ המשפטי.
וקביעתי על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". לאחר שנתתי דעתי לנסיבות ולהסדר הפשרה המוצע, לקבוצה עליה הוא חל, לסעדים שנתבעו, להטבה הניתנת לחברי הקבוצה כהגדרתה בהסדר, ולאחר שעיינתי שוב בכתבי הטענות, שקלתי גם את המלצת הצדדים לגובה הגמול ושכ"ט עו"ד, נתתי דעתי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהודיע כי הוא נמנע מהבעת עמדתו וכן נתתי דעתי כי שתי הערות שהופיעו במסגרת עמדתו הופנמו ונכללו בפסק הדין, ומצאתי כי הסדר הפשרה ראוי והוגן ואני מאשרת אותו ונותנת תוקף של פסק דין לכל ההסכמות המופיעות בהסדר הפשרה החתום שנסרק לתיק בית המשפט.
אני מקבלת את עמדת הצדדים כי אין צורך למנות בודק בנסיבות התיק ובודאי לאור הסדר הפשרה שמדבר על סכום פיצוי מוגדר שיוענק לקבוצה באמצעות עירית דימונה, כאמור.
סיכומו של דבר לאור כל האמור וכפי שכבר ציינתי אני מאשרת את הסדר הפשרה כלשונו, והאמור בו הוא המחייב, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 26.7.17 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעיקרה בטענה כנגד מחיר מופרז אשר משולם בגין מוצרי שתייה ומזון הנמכרים באמצעות מכונות אוטומאטיות בתחנות רכבת ישראל.
נקבע כי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, חלה בשינויים המחויבים גם על בקשה לתיקון כתבי טענות בתובענה ייצוגית, תוך שעל בית המשפט לאזן בין שלושה אינטרסים: האחד – אינטרס המבקש בתיקון לשם בירור טענה אמיתית שלא הועלתה מלכתחילה ושאם לא יותר לו לבררה, עלולה להחסם זכותו לבירורה; השני – עניינו של המשיב שיריעת המחלוקת לא תורחב שלא לצורך; השלישי – אינטרס הציבור בניצול יעיל של זמנו של בית המשפט והכרעה בשאלות השנויות במחלוקת.
...
דיון לאחר שעיינתי בנוסח הבקשה המתוקן ובטיעוני הצדדים, סבורה אני כי על מנת לאפשר הכרעה יעילה בטענות המבקש, נראה כי יש להעתר לבקשה בחלקה ולאפשר את תיקון בקשת האישור על דרך הוספת הטיעון אודות מחירים מופרזים בהתבסס על ההסכם החדש, תוך חיוב בהוצאות.
לתיקונים האחרים שנכללו בנוסח שהוצע לא נראית הצדקה והבקשה בעניינם נדחית.
כדי לאזן בין האינטרסים הללו, יילקחו בחשבון השיקולים המנחים הבאים, בשים לב לאופיו המיוחד של ההליך הייצוגי: א. האם התיקון דרוש לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת, תוך שבהקשר זה יש לקחת בחשבון שבתובענה ייצוגית האינטרס שמבקש התובע לייצג הוא אינטרס ציבורי; ההסבר למועד העלאת הטענה במועד מאוחר, תוך שבהקשר זה, בהתחשב בכך שמדובר בתובענה ייצוגית, יש לקחת בחשבון את פערי המידע בין הצדדים; ג. האם התיקון עלול לפגוע בצד שכנגד, תוך שהובהר שפגיעה שניתן לרפאה בהוצאות, בדרך כלל לא תעמוד בדרכו של מי שמבקש לתקן את בקשת האישור; ד. האם בקשת התיקון הוגשה שלא בתום לב, כאשר בהקשר זה הגשת בקשה לאישור בלי בדיקה מעמיקה מקדימה, עלולה להוביל, כשלעצמה, למסקנה אודות חוסר תום לב. לאור הלכה זו, שקלתי את בקשת התיקון דנן והגעתי כאמור לכלל מסקנה כי בכל הנוגע לתיקון הנחוץ על מנת שבמסגרת הבקשה תידון גם טענת המבקש בדבר מחירים מופרזים לאור ההסכם החדש, יש להתיר את הדבר.
אף שאין לשלול את טיעוני המשיבות כי בקשת האישור, כפי שהיא במקורה, וכך גם בקשת האישור המתוקנת, אינן חפות מקשיים, הרי שאין מקום לקבוע בשלב זה כי הסיכויים הם כה נמוכים עד כדי כך שאין לאפשר את תיקון בקשת האישור מטעם זה. אשר על כן, מקבלת אני את הבקשה לתיקון בקשת האישור בחלקה, כך שבקשת האישור המתוקנת תכלול אך את אותם תיקונים כפי שהוצעו בידי המבקש הנוגעים להפרת ההסכם החדש.
הבקשה לעריכת תיקונים נוספים בבקשת האישור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דוגמה נוספת היא החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לאשר נהולה של תובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל בטענות של אי הנגשת תחנות הרכבת לאנשים עם מוגבלות (ת"צ (מרכז) ברון נ' רכבת ישראל בע"מ (22.5.2017)).
...
אני סבורה כי אין מקום לדון בעילות של עשיית עושר ולא במשפט כשהרכבת אך מיישמת את הוראות הממשלה והרגולטור, בלי שניתן לה שיקול דעת כלשהו בשאלה האם וכיצד ליישם את מדיניות הפיצוי שפורסמה על ידי השר הממונה, וכאמור, רכבת ישראל מחויבת מכח הדין לפעול בעניינים אלה בהתאם להוראות השר.
לסיכום לאור המסקנה שהובאה בהחלטה דנא, כי ניהול הליך ייצוגי אינו הדרך היעילה וההוגנת לבירור טענות המבקשים וכי נכון היה לפנות להליך המתאים חלף הגשת הליך זה, מתייתר הצורך לדון בטענות הרבות שהעלו הצדדים להליך זה. מכיוון שמסקנתי היא כי לבית משפט זה לא מסורה הסמכות לדון לגופה בשאלת הפיצוי לקבוצה הנטענת לאחר שמשרד התחבורה קבע את מדיניות הפיצוי, והורה כיצד ליישם אותה, הרי שבירור הטענות האחרות של המבקשים יוותר להליך מתאים, אם יוגש.
בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את בקשת האישור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4744/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערת: רכבת ישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בן ציון ציטרין 2. מ.א. אוטומאטים בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.5.2019 בת"צ 60403-07-17 שניתן על-ידי כב' השופטת תמר בזק רפפורט תאריך הישיבה: כ"ז באלול התש"ף (16.9.2020) בשם המערערת: עו"ד ניר שמרי; עו"ד יותם מינץ בשם המשיב 1: עו"ד אביעד ויסולי ][]פסק-דין
המשיב 1 (להלן: "המשיב") ביקש לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש לבית המשפט קמא נגד המערערת והמשיבה 2 (להלן: "בקשת אישור" ו-"הבקשה לתיקון בקשת האישור", בהתאמה), ואולם למרות אישור עיקרוני שניתן לו, לא עמד פעם אחר פעם בהנחיות שקבע בית המשפט קמא לעניין אופן ביצוע התיקון.
...
בענייננו, סבר בית המשפט קמא כי יש לקבל את בקשתו החלופית של המשיב להסתלק מההליך בכללותו, ובהתאם הורה על מחיקת בקשת האישור והתובענה האישית.
יחד עם זאת, לא ניתן לומר כי לפנינו מקרה מובהק בו יש לדחות את התובענה האישית מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט, וזאת במיוחד בשים לב להלכה לפיה "רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות-דופן, כגון - ניצול לרעה בוטה של ההליך השיפוטי, זלזול חמור בהליכי המשפט או ניסיון זדוני להכשלתם, עשוי בית-המשפט לבוא למסקנה כי יש לסלק על הסף את ההליך שהוגש בפניו וזאת בגין חוסר תום-לב קיצוני של בעל-הדין שהגישו" (בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ, פסקאות 8-4 (15.1.2007), וראו גם ע"א 6636/17 סמדג'ה נ' Bankruptcy Office Geneva, פסקה 12 (27.8.2019)).
קיצורו של דבר, דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו