כן הפניתה באת-כוח המשיבות 2-1 אל פסק הדין בעיניין רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות (9.12.2015) (להלן – עניין קול ברמה), אשר במסגרתו אושר לאירגון 'קולך' להגיש תובענה ייצוגית נגד תחנת הרדיו "קול ברמה בע"מ" בטענה כי מדיניותה המוצהרת בשנים 2009-2011, שלפיה לא נשים לא תושמענה בשידוריה, היא בבחינת הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה.
...
אלו הם אפוא, דברי בית המשפט בעניין זה:
"השאלה המרכזית היא אפוא האם קולך הוכיחה ברמה הלכאורית הנדרשת לשלב זה כי נגרם נזק לחברות הקבוצה או לקבוצה עצמה. לשאלה זו יש להשיב בחיוב. ההכרה בקיומו של נזק וכן הזכות המשפטית לקבל פיצוי בגינו נובעים בנסיבות העניין מתוך חוק איסור הפליה עצמו, וזאת אף ללא צורך להידרש למסגרות משפטיות אחרות לביסוס המסקנה. חוק איסור הפליה מניח כהנחת עבודה שכאשר נגרמה הפליה במובן סעיפיו, נגרם בשל אותה הפליה נזק, וכי אותו נזק הוא בר פיצוי. מושכלת היסוד הגלומה בסעיפי החוק היא ש'בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של אדם' [הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, ה"ח 2871]. זאת ועוד, המחוקק אף מציע בחוק איסור הפליה מנגנונים לקבלת הפיצוי ותקרת מחיר לפיצוי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק" (עניין קול ברמה, כבוד השופט י' דנציגר, פסקה 61).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי מכל הטעמים שעליהם עמדה באת-כוח המשיבים 2-1, כמפורט לעיל, יש לקבוע כי אף במקום שבו תאגיד מגיש תביעה מכוח חוק איסור הפליה, יש מקום לפסוק פיצוי לטובתו.
סיכום ותוצאה
מכל הטעמים האמורים, הערעור נדחה.
