מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תובענה ייצוגית כנגד הבנקים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כך, נטען בין היתר, כי סייברלוג'יק היתעלמה מהנחיות בנק הפועלים ודיסקונט, לא הגישה בקשה לקבל הטבות מכוח האמנה ולא מסרה את כלל ההצהרות והמסמכים הנדרשים לצורך כך. חלק מן המשיבים אף הוסיפו וציינו, כי בקשת האישור היא חלק מסדרת תובענות ייצוגיות המוגשות כנגד בנקים.
...
בנסיבות אלה אין גם טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים, ומכאן שגם אין צורך בפרסום הודעה בדבר ההסתלקות - הודעה שתייקר את ההליך ותסרבל אותו שלא לצורך (ראו והשוו: תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010; ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13/05/2013)) על כן יש לקבל את הבקשה ולאשר את הסתלקות המבקשים מהבקשה ולדחות את תביעתם האישית של המבקשים.
על אף זאת, רשאי בית המשפט להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, או לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מאשר את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור, ומורה על דחיית תביעתם האישית, אין צורך בפרסום.
המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מהמשיבים (סך הכול 50,000 ₪ בצירוף מע"מ).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע המבקשים, מר יובל לפינר ושרית תמר (להלן: "המבקשים"), הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד בנק הפועלים בע"מ וכנגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "המשיבים").
...
אין לקבל את טענת המשיבים לפיה העמלה של הפקדת שיק דחוי בשידור מתייחסת רק למכשיר ספציפי שניתן לבעל עסק, שכן המשמעות הנובעת מכך היא שאין בתעריפון קטגוריה מתאימה להפקדת שיק דחוי באמצעות מכונה, כך שהתוצאה היא שהמשיבים כלל לא היו רשאים לגבות עמלה בגין הפקדת שיק דחוי במכשיר לשירות עצמי.
לאור האמור, משנמצא כי קיימת אפשרות סבירה לכך שהמשיבים גבו עמלה שלא בהתאם להוראות חוק הבנקאות וכללי הבנקאות, ולכך שהמשיב 1 שינה את התעריפון שלא כדין, אני סבורה כי נכון לשלב זה, קיימת אפשרות סבירה לכך שהעילה המבוססת על עשיית עושר ולא במשפט, תוכרע לטובת חברי הקבוצה.
אולם, לנוכח המפורט בהחלטה זו ומששאלת הנזק מקומה להתברר במסגרת הדיון בתובענה לגופה, אני סבורה כי יש יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת, ובתום לב. התובענה נכללת בגדר פרט 3 לתוספת השנייה בחוק - תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
סוף דבר לנוכח כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית מתקבלת בחלקה, בהתאם למפורט להלן: הגדרת הקבוצה:  "כל לקוחות בנק הפועלים בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ, שהם יחיד או עסק קטן, לפי ההגדרות של מונחים אלה בכלל 1 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008 (להלן: "כללי הבנקאות"), שהפקידו שיק דחוי באמצעות מכשיר לשירות עצמי שמוצב בסניף הבנק או סמוך לו, ונגבתה מהם עמלה הגבוהה מעמלת פעולה בערוץ ישיר, בשבע השנים שקדמו ליום 1.11.2017".

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנתבעת הדגישה כי בהלכה שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעיניין טמיר (רע"א 7308/19 טמיר נ. בנק הפועלים (2022)) נדחתה תביעה יצוגית כנגד בנקים שונים בשל פתיחת תוכנית חיסכון עבור סטודנטים עד לגיל 35 בלבד, עניין שיש בו צד שווה לנדון וממילא הוא מערער את סכויי הצלחתה של התביעה.
...
השיקולים שפורטו לעיל, יש בהם להביא למסקנה כי ראוי לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש ולתת לו תוקף של פסק דין.
בנסיבותיו של הסכם פשרה זה, אני סבור כי ישנה הצדקה לפסיקת גמול ושכר טרחה כאמור לעיל, הואיל ובקשת האישור הביאה תועלת הן לגבי העבר (תשלום פיצוי לחברי הקבוצה בגין אירועי עבר) והן לגבי העתיד; כי בכל הנוגע לעתיד, בקשת האישור וכן בהסדר הפשרה, הוסדר השינוי במדיניות המסעדה לעתיד באופן המאפשר כניסתם של בגירים מעל גיל 18, וכפי שהובהר לעניין זה בת"צ (מחוזי תל אביב-יפו) 42526-03-12‏ אינטרדייט בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2014) - "להשקפתי, כאשר פסק דין בתביעה ייצוגית, לדין או לפשרה, כולל סעדים אקוויטביליים המסדירים את התנהלות הנתבע בעתיד, אין מניעה להביאם בחשבון בהקשר לפסיקת שכר הטרחה והגמול, שאם לא כן לא יהיה כל תמריץ לתובע או לבא כוחו לפעול להסדרת תקופת העתיד". בנסיבות אלו הריני מאשר את שכר הטרחה ואת התגמול המומלץ ע"י הצדדים.
סוף דבר לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה המתוקן, בהתאם למפורט בפסק דין זה. לצורך הנוחות אלו עיקרי ההסכם – הגדרת חברי הקבוצה – "כל מי שהיה בגיל 18 עד 25 בתקופה שבין 15/7/14 ועד למועד אישור ההסכם ככל שהוא יאושר, אשר לא יכול היה להיכנס למסעדת סוהו בשעות הלילה מחמת גילו"" ממועד אישור הסכם הפשרה מדיניות המסעדה תשתנה כך שתתאפשר כניסת לקוחות מגיל 18 גם בשעות הלילה ולמעשה בכל שעות פעילות המסעדה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שאם לא כן, כמוסבר על-ידי פלינט וויניצקי בספרם: "הייתה מתרוקנת מתוכן המשמעות של הוראת סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות והיה נפגע הראציונאל של קביעת הרשימה הסגורה של עילות תביעה שהמחוקק ביקש ליצור, משום שהיה ניתן להגיש תביעה נגד כימעט כל נפגע רק משום שהוא עוסק או בנק או חברת ביטוח". (שם. בעמ' 301).
...
השאלה הטעונה הכרעה במחלוקת שלפני היא האם יש לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית שלפני על הסף, מהטעם שלא מתקיים בנסיבות העניין התנאי הקבוע בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") כנטען על-ידי המשיבה.
יש לשאול לפיכך האם התובענה שלפני היא בעניין שבין הצדדים כעוסק וצרכן שהתקשרו או התכוונו להתקשר בעסקה, והאם יחסי הצדדים כמוסדר בתקנון ערבים מבטאים קשר עסקי שהוא בבחינת "יחסי עוסק- לקוח". כאמור לעיל, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את טיעונם בעל-פה הגעתי למסקנה כי התשובה לשאלה אינה חיובית, וכי התובענה אינה מתאימה להתברר במסגרת הייצוגית, משאינה נכללת בגדר הענייניים שהחוק ייחד להליך זה. להלן יפורטו נימוקי: המסמך העומד בבסיס טענת המבקשים על הפרת חובות המשיבה כמבטחת כלפי חברי הקבוצה שהם מבוטחים לשיטתה, כמו גם הפרקטיקה בה נוהגת העמותה, הוא תקנון ערבים/ערבים בשלמות (להלן: "תקנון ערבים").
בשני המקרים הסממן העיקרי של עשיית החסד והטוב על-ידי מתן התרומה באמצעות העמותה אינו נפגע, ומשכך מערכת היחסים המסדירה קשר זה אינה יכולה להיחשב כמערכת יחסים מהעולם הצרכני המתאימה להתברר במסגרת תובענה ייצוגית על פי החוק, ולפיכך אין מנוס מדחיית בקשת האישור על הסף.
לאור כל האמור לעיל בקשת האישור נדחית והתביעות האישיות של המבקשים נמחקות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפניי ארבע בקשות לאישור בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), כנגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק אגוד לישראל בע"מ (להלן יחד: "המשיבים" או "הבנקים"), העוסקות בסוגיות עקרוניות משותפות.
...
סוף דבר לאור כל האמור, הבקשות לאישור והתובענות כנגד בנק הפועלים (ת"צ 21718-12-18), בנק המזרחי (ת"צ 21654-12-18) ובנק אגוד (ת"צ 6166-09-18) - נדחות.
אשר לבנק דיסקונט (ת"צ 3285-09-18) הגעתי לכלל המסקנה הלכאורית לפיה קיימת כנגדו עילת תביעה שעניינה בגבייה העולה על ההוצאה הממשית המשולמת על ידי הבנק לברוקר הזר וזאת נוכח ההטבות לכאורה להן זוכה הבנק כמתואר לעיל.
על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא "לקוחות בנק דיסקונט שביצעו פעולות בניירות ערך הנסחרים בחו"ל ואשר נגבו מהם הוצאות צד ג' (ברוקר סיטי) העולות על ההוצאות הממשיות בהן נשא הבנק, וזאת כפועל יוצא מהטבות שהתקבלו על ידו בקשר לאותן פעולות מצד ג'. כל זאת, במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה ועד ליום מתן פסק דין סופי בתובענה". השאלות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה הינן: האם כדין גבה בנק דיסקונט הוצאת ברוקר מלקוחותיו, ככל שקיבל הטבות או החזרים מהברוקר בקשר לפעולות שביצעו הלקוחות בניירות ערך הנסחרים בחוץ לארץ? האם קיימת לקבוצה זכות להשבת כספים שנגבו שלא כדין מעבר להוצאה הממשית? הסעד הנתבע: צו להפסקת גביית שלא כדין, וכן השבה לחברי הקבוצה של כספים שנגבו ביתר כאמור ב-7 השנים הקודמות ליום הגשת בקשת האישור ועד ליום מתן פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו