תובענה ייצוגית החלה בטענה לאפליה הסתיימה בהסכם פשרה

המבקש, אדם עם מוגבלות בניידות, טען להפליה ועתר לצוֹת על המשיבה לסמן את רחבות ההיערכות בלא דיחוי, ולחייבה לפצות כל חבר בקבוצה בסכום של אלף שקלים על האי-נוחות ועל תחושות שליליות שחש בכל פעם שהשתמש בתחנה.

ואלו עיקריו של הסדר הפשרה: בקבוצה ייכללו „[]כל המבקשים להשתמש או כל המשתמשים בתחבורה ציבורית בעיר, החל מיום 1.1.2019, אשר יש להם מיגבלה בניידות ונגרמה להם אי נוחות כתוצאה מהעדר סימון ו/או דהיית סימון של רחבת היערכות [.

התחייבות נוספת שקבלה על עצמה היא לשפץ, בתוך שנה מהיום, את שטחי החוץ של מרכז התעסוקה השיקומי ברחוב הגר"א 29 ולפתח אותם פיתוח סביבתי, בהשקעה של מיליון ש"ח לכל הפחות (פירוט ראו בנספח א להסכם הפשרה).

הוא גם עורר בבקשה שאלות מהותיות של עובדה ושל משפט המשותפות לכל החברים בקבוצה, כך שאף הוראות סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות (וסעיף 8(א) בכלל) היתקיימו לכאורה במקרה זה. עם זאת דומה כי ניהול ההליך עד סופו, הכרוך בהשקעת מאמץ, זמן וכסף, לא יניב לקבוצה תוצאות טובות מאלה שהושגו בהסדר הפשרה.

ההסדר הוגן, ראוי וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ובנסיבות העניין סיום ההליך בדרך הזאת הוא הוגן ויעיל.

...

מקובלת עליי עמדת הצדדים שלפיה מיותר למנות „בודק“ להסדר.

בהתחשב באמור עד הנה אני מורה לעירייה לשלם גמול בסך 25 אלף ש"ח למבקש ושכר טרחה בסך 60 אלף ש"ח, בתוספת מע"מ, לבאת-הכוח המייצגת.

לטענתם המבקשים, בכך, המשיבים מפלים ופוגעים שלא כדין בזכותם של חברי הקבוצה לכבוד, שויון ונגישות, ומפרים בין השאר את הוראות חוק השויון והתקנות.

הבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת הבקשה מציינים הצדדים, כי הקבוצה שעליה יחול הסכם הפשרה הנה כדלקמן (וכפי שהוגדרה ברישא לבקשת האישור): האנשים עם מוגבלות בשמיעה שצפו או יכלו לצפות בתקופת התביעה בתוכניות שהתאגיד סיפק באמצעות האנטרנט ללא כתוביות בנגוד להוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ותקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013.

עוד מציינים הצדדים בבקשתם כי מול הזמן השפוטי היקר וכן הסיכונים והעלויות שהיו כרוכים בהמשך ניהול ההליך, לכל אחד מהצדדים וגם לבית המשפט הנכבד, ניצבים  יתרונותיו של הסכם הפשרה: חרף מחלוקות הצדדים, לרבות לעניין החובה להנגיש תוכניות טלוויזיה באנטרנט ו/או מועד תחילתה, החל מיום 1.4.2019 התוכניות המושדרות ו/או מועלות באתר ו/או באפליקציית התאגיד, אשר שודרו או משודרות בטלויזיה כוללות כתוביות (לרבות תוכניות VOD כאמור שהועלו לאחר 1.4.2019), וזאת כאמור מבלי לגרוע או להוסיף על הקבוע בס' 35ד' לתקנות.

דיון אישור הסדר הפשרה בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי: "19.(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בסעיף 19(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר או לא לאשר הסדר פשרה תהיה מנומקת, וכן נמנים הפרטים שעל החלטה זו לכלול, ביניהם הגדרת הקבוצה, עילות התובענה, הסעדים הנתבעים, השלב בו מצוי ההליך, עקרי הסדר הפשרה ועוד.

...

ביום 19.5.2019 הגיש התאגיד את תשובתו המפורטת לבקשת האישור (להלן:"התשובה"), בה דחה את כל טענות המבקשים מנימוקים שונים וטען כי יש לדחות את בקשת האישור ובין היתר, מבלי למצות, טען כי לבית המשפט אין סמכות עניינית; כי בקשת האישור הוגשה ללא תשתית ראייתית; כי אין כל חובה להנגיש במסגרת אתר האינטרנט או האפליקציה תוכניות טלוויזה בשידור חי, תוכניות חדשות ו/או תוכניות הנצפות פי הדרישה (להלן: "VOD"), כך שכל התוכניות שנכללו באתר ובאפליקציה והיו חייבות בהנגשה הונגשו על פי דין; כי לא הוכח ולא נגרם נזק ודרישת הקשר הסיבתי לא מתקיימת, בין היתר, כי מרבית התכנים באתר כללו כתוביות; כי לאור הנסיבות המיוחדות האופפות את הקמתו ותחילת שידוריו, ובהתחשב גם בתקופת ההפרה הקצרה הנטענת ובכך שמדובר בגוף ציבורי, יהיה לא יעיל ולא הוגן לאשר את בקשת האישור ולמצער לפסוק במסגרתה פיצוי; וכי בלי לגרוע מטענותיו ולפנים משורת הדין, החל מיום 1.4.2019 כל התוכניות ששודרו בטלוויזיה על ידי התאגיד המועלות לאתר/אפליקציה כוללות כתוביות סמויות, תוך השקעת משאבים רבים, כך שבקשת האישור הפכה תיאורטית ואקדמית.

בכל הנוגע לדרך חישוב שכר הטרחה שיש לפסוק, נקבע בעניין רייכרט כי כעקרון, יש לבכר את שיטת האחוזים: "סיכומם של דברים עד כה הוא, כי אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן". עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר, עע"מ 2978/13 מי הגליל -תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (פורסם בנבו, 23.7.2015) (להלן: "עניין מי הגליל"), הבהיר בית המשפט העליון, כי אינו מחויב לשיטת האחוזים, אלא בנסיבות מסוימות: "נקודת המוצא היא אם כן, כי השיטה המקובלת בישראל לחישוב שכר טרחה וגמול בתובענות ייצוגיות היא שיטת האחוזים, החלה כאשר נפסק סעד כספי לטובת חברי הקבוצה המיוצגת. אמנם, אין משמעות הדבר כי בית המשפט חייב לפסוק בשיטה זו, אלא כי אם יבקש לנקוט בשיטת חישוב מסוימת, מעבר לשיקולים הכלליים המנויים בסעיפים 23-22 לחוק, שעניינם גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא-כוחו, יש לעשות זאת בדרך של שיטת האחוזים". יוער כי על פסק הדין בעניין מי הגליל הוגשה בקשה לדיון נוסף, אשר התקבלה ונדונה בפני בית המשפט העליון.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.

ע"י ב"כ עו"ד רותי ויסנביק-שאולי שידורי קשת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מוטי ארד ו/או עופר ולך רשת מדיה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרון לובצקי הס ו/או עו"ד רעות רוגוב ערוץ 10 החדש בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא ו/או עו"ד עומר שומר אר.ג'י.אי גרופ בע"מ (נמחקה) פסק דין בעיניינה של המשיבה 2 לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותם של המבקשים מבקשתם לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה 2 (להלן: "קשת"), וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

בנוסף, טענה קשת, כי למרות שדחתה את כל טענות המבקשים, החל מחודש 11/2018 ואילך, היא החלה, לפנים משורת הדין, להנגיש בכתוביות את התוכניות גם באתר ובאפליקציה כלומר בטרם חלפו 60 יום מפניית המבקשים, ומשכך, טענה כי גם אם היא היתה חייבת בהנגשה הנטענת (ומוכחשת) הרי שלאור תקנה 35א(ד)(1) אין למבקשים עילת תביעה בגין הסטייה מכך.

עוד טענו המבקשים, כי עמדת הנציבות מוטעית בקביעתה כי לא חלה על קשת החובה להנגיש בכתוביות את התוכניות גם באנטרנט, הן מפאת פרשנות מוטעית של הנציבות לתקנות, והן מפאת היתעלמות מוטעית של הנציבות מכל יתר טענותיהם לגבי ההפליה של חברי הקבוצה.

יצויין כי בהליך הוגשו כתבי טענות והודעות נוספות מטעם הצדדים, שאין צורך להאריך ולפרטם במסגרת פסק דין זה. אך יצויין כי ביום 28.6.21 ניתן פסק דין בעיניינה של המשיבה 1, תאגיד "כאן", שלפיו אושר הסדר הפשרה בין המבקשים ותאגיד "כאן", לגביו עמדת הנציבות קבעה כי חלות עליו הוראות תקנה 35ד בהיותו "גוף צבורי". בהתאם להמלצת בית המשפט על פי החלטה מיום 27.6.21, הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן ובסופו הגיעו להסכמה כי בלי שיהיה בכך ויתור של איזה מהצדדים על טענותיו או הסכמה לטענות של מישנהו, הרי שנוכח המחלוקות והטענות הרבות והמורכבות של עובדה ושל משפט שהעלו הצדדים (ורק מקצתן פורטו לעיל), שהכרעתן תצריך השקעה רבה של משאבים וגם זמן שפוטי יקרים, תוך סכויים וסיכונים וחוסר ודאות לצדדים; וכן נוכח עמדת הנציבות שהוגשה בתיק (אשר הצדדים כאמור חלוקים ביניהם בעיניינה); וכמו כן, ובעיקר נוכח היתחייבותה של קשת להשאיר את ההנגשה בכתוביות בתוכניות שהיא מספקת באתר האנטרנט ובאפליקציה (מאקו, מאקו טי.וי.) למרות שלטענתה וגם לפי עמדת הנציבות לא מוטלת עליה בתקנות חובה לעשות כן; הרי שאין הצדקה מספקת להמשך ניהול בקשת האישור וניתן לסיים את ההליכים בהסדר.

...

בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקשים ובאי כוחם, אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור ובניהול מו"מ עם קשת, בהתחשב בסכומים שנפסקו בנסיבות דומות, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקשים ושכר טרחת בא כוחם.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה, קשת, נדחית.

בנוסף טענה רשת, כי למרות שדחתה את כל טענות המבקשם, החלה מיום 22.10.2018 לפנים משורת הדין להנגיש בכתוביות את הכתניות גם באתרים ובאפליקציה שלה (המכונים כיום "רשת 13", "חדשות 13" ו-"13טי.וי"), כלומר בטרם חלפו 60 יום מקבלת הפניה המוקדמת, ולכן גם אם הייתה חייבת בהנגשה אזי לאור תקנה 35א(ד)(1) אין למבקשים עילת תביעה בגין סטייה מחובה נטענת זו. עוד טענה רשת, כי לא נגרם למבקשים או ליתר חברי הקבוצה כל נזק ולחלופין הוא אינו מצדיק פיצוי ואינו מתאים לבירור בהליך ייצוגי, וכן כי אין בסיס לסכומי הפיצויים הנתבעים ו/או לגודל הקבוצה הנטענת.

עוד טענו המבקשים, כי עמדת הנציבות מוטעית בקביעתה כי לא חלה על רשת החובה להנגיש בכתוביות את התוכניות גם באנטרנט, הן מפאת פרשנות מוטעית של הנציבות לתקנות, והן מפאת היתעלמות מוטעית של הנציבות מיתר טענותיהם לגבי ההפליה של חברי הקבוצה.

יצוין כי בהליך הוגשו כתבי טענות והודעות נוספות מטעם הצדדים, שאין צורך להאריך ולפרטם במסגרת פסק דין זה. עוד יצוין כי ביום 11.6.2021 ניתן פסק דין בעיניינו של המשיב 1, תאגיד "כאן", שלפיו אושר הסדר הפשרה בין המבקשים ותאגיד "כאן", לגביו עמדת הנציבות קבעה כי חלות עליו הוראות תקנה 35ד בהיותו "גוף צבורי". בהחלטתי מיום 27.6.2021 הוצע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם בניסיון להגיע להסכמות, בדומה לאלה שהושגו עם המשיב 1, שיהיה בהן כדי לייתר דיון בתובענה.

בקשת ההסתלקות במסגרת בקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי בהתאם להמלצת בית המשפט ניהלו הם משא ומתן ביניהם ובסופו הגיעו להסכמה כי מבלי שיהיה בכך ויתור של איזה מהצדדים על טענותיו או הסכמה לטענות של מישנהו, הרי שנוכח המחלוקות והטענות הרבות והמורכבות של עובדה ושל משפט שהעלו הצדדים, שהכרעתן תצריך השקעה רבה של משאבים וזמן שפוטי יקרים, תוך סכויים וסיכונים וחוסר ודאות לצדדים; וכן נוכח עמדת הנציבות שהוגשה בתיק (אשר הצדדים כאמור חלוקים ביניהם בעיניינה); וכן נוכח היתחייבותה של רשת, במגעים בין הצדדים, שלא לגרוע מההנגשה הקיימת בכתוביות בתכניות באתרי האנטרנט והאפליקציה שלה ("רשת 13", "13טי.וי" ו-"חדשות 13"), למרות שלטענתה ולפי עמדת הנציבות לא מוטלת עליה בתקנות חובה לעשות כן; הרי שאין הצדקה מספקת להמשך ניהול בקשת האישור וניתן לסיים את ההליכים בהסדר הסתלקות.

...

בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקשים ובאי כוחם, אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור ובניהול מו"מ עם רשת, בהתחשב בסכומים שנפסקו בנסיבות דומות, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקשים ושכר טרחת בא כוחם.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתם האישית של המבקשים כנגד רשת, נדחית.

עיקר הטענה הייתה כי הגבלה זו עומדת בנגוד לחוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור למקומות צבוריים, תשס"א-2000 (להלן- חוק איסור הפלייה).

בתשובתן לנטען, תשובה שכותרתה "תשובה קצרה לבקשה למחיקת ההיתנגדות ובקשה למען הזהירות להארכת מועד קצרה להגשת ההיתנגדות עד ליום הגשתה בפועל" , טענו המבקשות כי באתר נבו פורסם דבר ההודעה לעיתונות אך ורק ביום 2.10.22 ומכיוון שתוכנה זו מהוה את המקור עליו נסמך הציבור בכל הקשור לפירסום הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות ראוי למנות את המועדים ממועד זה, וככל שכך יעשה מועד הגשת התנגדויות הוא עד ליום 27.11.22, נוכח פגרת חג הסוכות החלה באמצעיתה של התקופה, כאשר ההיתנגדות הוגשה, כאמור, כבר ביום 24.11.22.

ואם כן, מעת שלכאורה בנידון אין מדובר בטעות בדין אלא בטעות בעובדה ביחס אליה הוטעו המבקשות בשל פירסום מטעה, לכאורה, באתר נבו, וכאשר עסקינן בהליך שטרם בא אל סופו ואין מדובר במצב בו נסמכים המשיבים על קביעה משפטית המסיימת דיון, שכן עדיין נידרש בית המשפט לבחון טיבו של הסכם הפשרה המוצע, ובהיתחשב באנטרס הציבור לבירור מדוקדק של הסכמי הפשרה בהליך תובענות ייצוגיות, עולה המסקנה כי בנידון אין מקום לנהוג במבקשות באופן נוקשה ואף יש להלך לפנים משורת הדין, ולאשר להן אורכה להגשת ההיתנגדות במועד שהוגשה.

...

ביום 21.9.22 ניתנה החלטתי באשר לפרסום הסדר הפשרה לצורך קבלת התייחסויות.

לסברתי בנדון ונסיבותיו יש לקבל את בקשת המבקשות להארכת המועד ואבהיר.

ואם כן, מעת שלכאורה בנדון אין מדובר בטעות בדין אלא בטעות בעובדה ביחס אליה הוטעו המבקשות בשל פרסום מטעה, לכאורה, באתר נבו, וכאשר עסקינן בהליך שטרם בא אל סופו ואין מדובר במצב בו נסמכים המשיבים על קביעה משפטית המסיימת דיון, שכן עדיין נדרש בית המשפט לבחון טיבו של הסכם הפשרה המוצע, ובהתחשב באינטרס הציבור לבירור מדוקדק של הסכמי הפשרה בהליך תובענות ייצוגיות, עולה המסקנה כי בנדון אין מקום לנהוג במבקשות באופן נוקשה ואף יש להלך לפנים משורת הדין, ולאשר להן אורכה להגשת ההתנגדות במועד שהוגשה.