תובענה ייצוגית בגין גביית כספים ביתר על ידי מי עדן

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 42028-10-17 אלטר נ' מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ מספר בקשה:3 לפני כבוד השופטת עידית ברקוביץ תובעת / מבקשת סטפני אלטר ע"י ב"כ עו"ד אדם לוין ועו"ד יונתן רפפורט נתבעת / משיבה מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד הדס בקל ממשרד ארדינסט, בן נתן טולידאנו ושות' פסק דין

המבקשת טענה בתובענה ובבקשת האישור, כי המשיבה פועלת בנגוד להסכם עם לקוחותיה בכך שחייבה אותם בגין אחריות עבור בר המים המסוננים שלהם בסך של 127 ₪ לשנה, החל מהשנה השנייה, על אף שבהסכם ההיתקשרות עמם נכתב כי ייגבה בגין האחריות, תשלום חודשי בסך 9.90 ₪ (דהיינו 118.80 ₪ לשנה).

הצדדים טוענים כי הסכמה זו מביאה לפיתרון ראוי למחלוקת ביניהם, תוך היתחשבות בהיקפה וסכויי וסכוני הצדדים, ועל כן מבקשים לאשרה על ידי קבלת בקשת ההסתלקות.

בהתאם להצהרתו "בכוונת מי עדן להשיב לכל אחד מהלקוחות שהצטרף למסלול ובהסכם עימו נכתב כי החיוב בגין שירות אחריות החל מהשנה השנייה יעמוד על סכום חודשי, אך בפועל נגבה ממנו סכום שנתי אשר גבוה ממכפלת הסכום החודשי ב-12, את ההפרש שנגבה ממנו ביתר". עוד הוצהר כי "סכום ההשבה הכולל עומד על סך של 24,688.04 ₪". (סעיף 6 לתצהיר מר אבי סבן).

בתיקון זה ביקש המחוקק למנוע מצב בו מוסד התובענה הייצוגית ינוצל לרעה ע"י הגשת תביעות סרק מתוך רצון לכפות פשרה ובצדה גמול, וכל זאת מבלי שהתובענה הביאה תועלת של ממש לחברי הקבוצה.

התחייבות המשיבה לתיקון הטעויות על דרך השבת הכספים שנגבו ביתר, מלמדת כי התובענה ובקשת האישור הביאו תועלת לחברי הקבוצה.

...

בקשת האישור והתובענה של המבקשת כנגד המשיבה – נדחות.

התביעה האישית שהגישה המבקשת נגד המשיבה – נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת סך של 2,000 ₪, וכן תשלם לבא כוח המבקשת שכ"ט בסך 8,000 ₪ בצירוף מע"מ. ב"כ המבקשת ימציאו העתק פסק הדין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

משנדחו טענות משפטיות אלה אין בתיק שלפניי כל בסיס לניהול תביעה על בסיס הטענה כי התשלום שנגבה בפועל על ידי גט טקסי בגין נסיעות שלא הוסדרו במחירון המוסכם חרג מהמחיר הראוי אותו רשאית הייתה לגבות בגינן.

ביחס לכך צודקת המשיבה בטענה כי קיימת שונות בין חברי הקבוצה, וכי בירור הסכום המדויק שנגבה ביתר מכל חבר קבוצה מחייב בדיקה פרטנית, אשר קיים קושי לבצעה במסגרת תובענה ייצוגית.

לתובענות ייצוגיות בהן נעשה שימוש בדרך זו ראו ת"צ (מרכז) 64111-09-14 אלקולומברה נ' מי עדן בר – שירות מחלקה ראשונה (פסק דין המאשר הסדר פשרה ניתן ביום 22.12.2016), וכן הסדרי הפשרה בפרשת הדלקנים (לסקירה מסכמת של הסדרים אלה ראו החלטה המאשרת הסדר פשרה בת"צ 20119-08-11 סולמי לביא משרד עורכי דין נ' דלק חברת הדלק הישראלי בע"מ (18.4.2018)).

אפשרות שלישית היא לבצע הערכה של הנזק שניגרם לכלל חברי הקבוצה מהעוולה, ולקבוע על בסיס הערכה זו את סכום הפצוי הכולל שישולם על ידי המשיבה, כאשר חלוקת סכום הפצוי בין חברי הקבוצה יעשה על בסיס קריטריון רלוואנטי, ואם אפשרות זו אינה מעשית, יועבר הסכום לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד מכוח סעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

לכן איני מקבל את הטענה כי העדר פניה מוקדמת מבססת חוסר תום לב במקרה זה. אשר לסעדים, המבקשים עתרו לסעדים כספיים בגובה הכספים שנגבו ביתר.

מאחר שהמשיבה נוקטת לרוב בשיטת תמחור חדשה, אני סבור שאין צורך בצווים הללו.

סוף דבר הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבה מתקבלת בחלקה, ביחס לסוגיה של טעויות שיטתיות בחיוב בלבד, וזאת בתנאים הללו: חברי הקבוצה: כל מי שהתקשר עם המשיבה בהסכם של לקוח עסקי ושבשנים 2009–2016 נגבו ממנו בעד נסיעות ליעדים שבמחירון המוסכם תשלומים הגבוהים מאלה שבמחירון המוסכם.

מדובר בלקוחות עבר אשר עניינם הועבר על ידי המשיבות לעורכי דין לצורך גביית הכספים ועורכי הדין פעלו מטעמן.

סעיף 4.4.3 בהסכם YES וסעיף 5.4.3 בהסכם הוט שונה כך: "המומחית אשר תמונה כחלק מאישור ההסכם, תיבדוק את הסכומים שנגבו מחברי הקבוצה, אשר אם התובענה הייתה מתקבלת במלואה היה מקום לראותם כסכומים שנגבו ביתר ("סכום גביית היתר") , ותגיש את ממצאיה בתוך 45 יום ממועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט.

ואלה טעמיי: מועדי גביית היתר - בדיון שנערך ביום 14.11.2019, הובהר לבית המשפט כי סכום גביית היתר שממנו נגזר סכום ההטבה המינימלי חושב על ידי הוט החל מאוקטובר 2004, שבע שנים לפני הגשת התובענה הייצוגית, ועד ליום הפסקת הגבייה על ידי הוט (פברואר 2016).

ברע"א 6735/13 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' סמיון ז'נין (27.6.2014) שם שיעור הפצוי הועמד על 41% מהסכום הכולל שנגבה מן הלקוחות לאחר שאושרה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית; ת"א 2033/00 שגיב נ' בנק לאומי בע"מ (30.11.2009) שם שיעור הפצוי הועמד על 40.4% לאחר שכבר אושרה הבקשה לאישור תובענה כייצוגית; ת"א 64111-09-14 אקולומברה נ' מי עדן בר – שירות מחלקה ראשונה בע"מ (19.12.2017) שם אושר הסדר פשרה שבו שיעור הפצוי הועמד על 40% מגובה הנזק; ע"א 5662/12 פלאפון תיקשורת בע"מ נ' ספיר (1.1.2014), ת"צ(ת"א) 38194-07-10 ספיר נ' פלאפון תיקשורת בע"מ (3.6.2012) שם על פי המלצת בית המשפט העליון הוסכם, לאחר מתן פסק דין בתובענה הייצוגית, כי המשיבה שם תזכה את לקוחותיה ב-50% מהסכום שנפסק בעקבות ההפרה; החלטה דומה של הפחתה של 50% מסכום פסק דין בתובענה ייצוגית, ניתנה גם בעיניין ע"א 685/12 פתאל נ' סלקום ישראל בע"מ (2.2.2014), ת"צ(מרכז) 1018-03-18 פתאל נ' סלקום ישראל בע"מ (7.12.2011)).

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדרי הפשרה הסופיים ונותנת להם תוקף של פסק דין.

המשיבות תשלמנה את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבא-כוחם, בהתאם למפורט בסעיפים 60- 61 לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות לגבי כל אחד מהסדרי הפשרה בנוסח שצורף להסדרי הפשרה הסופיים.

(לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006) ביום 29.9.2014 הגיש המבקש, באמצעות באי הכוח המייצגים, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

עניינה של התובענה בטענת המבקש כי המשיבה (להלן גם: "מי עדן") גבתה מלקוחותיה כספים ביתר שעה שהעלתה באופן חד צדדי, בשלוש הזדמנויות שונות, את המחיר אשר היא גובה מלקוחותיה המנויים על שירותי אספקת כדי מים.

המומחה מתבקש לבדוק את הבאים: איתור העלאות המחיר שנעשו על ידי מי עדן בתקופה שמיום 29.9.2007 ועד לתחילת הבדיקה.

...

לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע בבקשה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותו על הסף, ועל כן אני מורה לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, דהיינו: הצדדים יפרסמו בתוך 7 ימים ממועד מתן החלטה זו הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל.

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו ת"צ 42450-01-18 ויצמן ואח' נ' עירית חולון ואח' לפני כבוד השופט ארז יקואל, סגן נשיא התובעים 1.יהודית ויצמן 2.מרדכי עדן ע"י ב"כ עו"ד ש' אבני הנתבעות 1.עירית חולון ע"י ב"כ עו"ד א' הברמן 2.עריית רעננה – ניתן פסק דין

הסעד שבגינו אושר ניהול התובענה כייצוגית הוא השבה של כל הכספים שגבתה הערייה כדמי טפול עבור מכתב ההתראה בהליך הגבייה האזרחי בתקופה הרלוואנטית.

זאת, כדי השבת תשלומים שנגבו ביתר, בטווח שבין 20,000-0 ₪, ככל שיוחלט כי מגיעה השבה, נוסף על גמול ושכ"ט לתובעת ולבאי כוחה.

אף שקולי יעילות דיונית מצדיקים את העדפת סיום הנושא - שהוערך על ידי הצדדים כפעוט ערך למעשה ובגדרי בקשת הסתלקות - על פני המשך דיון לגופה של מחלוקת, תוך השקעת משאבים פרטיים וציבוריים על חשבון תור המתדיינים האחר.

בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון, בין היתר, את הקף הגבייה, את מהותה (אמצעי אכיפה אותם נאלצה העיריה לנקוט לצורך גביית חובות) ואת חדילת הגבייה.

...

לצד האמור, בית המשפט מצא לנכון לציין כי "חרף הספק בדבר קיומו של מקור הסמכה לגביית הוצאות המכתב, יש סיבות ממשיות לאפשר לרשויות לגבות את הוצאות מכתב ההתראה". כמו כן, צוטטו דברי בית המשפט העליון בנסיבות דומות, לפיהם: "עתירה זו אינה מעוררת סימפטיה. בסופו של יום העותרים במקרה זה הפרו את החוק, איחרו בתשלום חובם וכעת מקווים להרוויח באמצעות העלאת טענות נגד אמצעי האכיפה בהן נאלצו הרשויות לנקוט" (ראו עע"מ 6192/13 שרה אברהם נ' עיריית טבריה (26.2.2017)).

בנסיבות העניין, בהן נזקה של הקבוצה מסתכם בסכום שאינו גבוה, באופן יחסי, ובשים לב לכך שבעקבות הדיון בבקשת האישור חדלה העיריה מהגבייה, סבורני כי ניתן לאשר את ההסדר, מבלי להידרש לכל התנאים המנויים בסעיפים 19-18 לחוק, ובכלל זה מינוי בודק.

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 20(א)(1) לחוק, אני מורה לעירייה לבצע את תשלומי ההשבה לכל חברי הקבוצה תוך שלושה חודשים ממועד מתן פסק דין זה. במהלך תקופת ההתארגנות לביצוע תשלומי ההשבה, תאתר העירייה על חשבונה את כל חברי הקבוצה הרלוונטיים לצורך ביצוע תשלומי ההשבה.