לאור סרובו זה של המוכר להמשיך לקיים את ההסכם, לא היה מנוס לרוכש כי אם להגיש את תביעתו דנן, במסגרתה עתר לאכוף על המוכר את ביצוע הסכם המכר, לחייבו בתשלום הפצוי המוסכם ולמנות את בא כוחו ככונס נכסים להשלמת העסקה; מנגד הגיש המוכר תביעה שכנגד לביטול ההסכם בטענת הטעה ורמייה מצד הרוכש באשר לשווי הדירה ועתר לחייב את הרוכש בתשלום הפצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם מצדו.
עיקרו של דבר, לשיטת המוכר, מיד בעת חתימת ההסכם ובודאי בסמוך לאחריו, הוא טוען להטעיה/רמייה מצד הרוכש, אך לא טורח ביוזמתו להודיע לרוכש על ביטול העסקה, לא טורח ביוזמתו לטעון כנגד הרוכש את טענתו בדבר ההטעיה ו/או הרמייה, במקום זאת הוא מסרב לחתום על מיסמכי המשכנתא על מנת לסכל במכוון את אפשרות הרוכש ליטול משכנתא ולשלם לו את התמורה, ואף שולח את גרושתו להודיע לבנק כי הנה מיתנגדת לעיסקה, הכל מתוך תקווה שסיכול זה יביא את הרוכש להסכים ביוזמתו לביטול העסקה.
(2) הרוכש ישלם את יתרת התמורה כפי שהצהיר קרי בתוך 30 יום מיום שפסה"ד יהפוך לחלוט, אך זאת בכפוף לשיתוף פעולה של המוכר וחתימתו על כל מיסמך נידרש, הכל בהתאם להוראות הסכם המכר, קרי תשלום יתרת התמורה ייעשה כנגד חתימת המוכר על כל המסמכים הנדרשים, לרבות ייפוי כח בלתי חוזר (לטובת כל עו"ד שיבחר המוכר ו/או לטובת ב"כ הרוכש), הכל כמפורט בהסכם.
למען הסר ספק, אי-קזוז לא יפטור את המוכר מלשלם את חובותיו לרוכש ו/או לא יפגע בזכותו של הרוכש לנקוט הליכים מתאימים כדין.
...
(6) אני ממנה את ב"כ הרוכש עו"ד גיא יעקב ככונס נכסים להשלמת העסקה, ברם מינויו זה ייכנס לתוקף רק במידה והמוכר יסרב לשתף פעולה ו/או יסכל את השלמת העסקה ו/או לא יחתום על מסמכים נדרשים, במקרה שכזה תישלח למוכר הודעת התראה בכתב לכתובתו בדירה מושא התובענה, וככל שהמוכר לא יחזור לשתף פעולה באופן מלא כנדרש, בתוך 10 ימים מיום ההמצאה כדין, יכנס לתוקף מינויו של ב"כ הרוכש ככונס נכסים.
(7) בנוסף, אני מחייב את המוכר לשלם לרוכש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 70,000 ₪: בעניין זה נתתי את דעתי למגוון שיקולים, לרבות: אופן ניהול ההליך מצד המוכר אשר התעקש להיות לא-מיוצג, התעקשותו לקבלת פסק-דין למרות שהוצע לו בסיום מועד ההוכחות להסכים להשלמת העסקה ללא צורך במתן פסק-דין, מידתיות והכרחיות, התעריף המינימלי המומלץ בשים לב לכך שמדובר למעשה בשתי תביעות ובשתיהן הפסיד המוכר, כמו כן הבאתי בחשבון את התנהגותו חסרת תום הלב של המוכר כמפורט בסעיפים 49-54 לעיל.
אמנם הרוכש מצידו לא הזכיר במסגרת הסעד של אכיפת חוזה המכר, גם את הסכם האופציה, המוכר מצידו גם הוא לא עתר לאכיפת הסכם האופציה (שכן הוא עתר לביטול הסכם המכר), ברם כפי שהבהרתי בסעיף 9 לעיל, להתרשמותי הצדדים ראו ורואים בשני ההסכמים מיקשה אחת, ועל כן ובמסגרת סמכותי ומתוך הגינות כלפי המוכר, והואיל והבעתי את דעתי לעיל שניתן לראות בהסכם האופציה כחלק מהתמורה הכוללת גם לשיטת המוכר שסכום התמורה שנקבע בהסכם הינו נמוך משווי הדירה, הרי שאני קובע שאכיפת הסכם המכר מתייחסת גם להסכם האופציה ויש לראות בשני ההסכמים כמקשה אחת, תוך שאני מבהיר למען הסר ספק, כי המועדים הנקובים בהסכם האופציה ו/או שאליהם מתייחס הסכם האופציה, אינם משתנים, ואין בעובדה שכתוצאה מההליך המשפטי דנן העסקה תושלם שלא במועדה המקורי עפ"י ההסכם, בכדי לדחות ו/או להאריך את המועדים שבהסכם האופציה, שכן דחיית השלמת העסקה נגרמה בגלל המוכר והתנהגותו חסרת תום הלב, ו"לא יצא חוטא נשכר".
