תובע שנפטר לפני בדיקת מומחה

ואולם, למרבה הצער, התובעת נפטרה בטרם נבדקה על ידי המומחה מטעם בית המשפט כך שנושא הנזק הנטען וממילא הקשר הסיבתי לארוע נשוא התביעה כלל לא בורר.

...

מהאמור עולה כי לא עלה בידי התובעים לבסס את הרכיבים הנדרשים להחלת הכלל בדבר העברת נטל ההוכחה וממילא לא עלה בידם לבסס את נטל ההוכחה ביחס לאירוע הנטען עצמו ועל כן דין התביעה להידחות.

בסופו של יום גם לאחר שמיעת ראיות הנתבעת הרי שגרסת התובעים לעניין אופן קרות האירוע הנטען לא הוכחה או התחזקה באופן כלשהוא ועל כן דין התביעה להידחות.

סוף דבר מהמקובץ עולה כי לא עלה בידי התובעים לעמוד בנטל ההוכחה ודין התביעה להידחות.

עדות התובע – עדות יחידה של בעל דין לגבי אופן היתרחשות התאונה, מעורבות מלגזה וזהות המלגזה בטרם אכנס לעובי הקורה, לא למותר לחזור על מושכלות יסוד, לפיהן לא יכולה להיות מחלוקת שעל התובע הנטל להוכיח תביעתו בהתאם לאמת המידה הקבועה בדין האזרחי ולשכנע בדבר כל הפרטים הנדרשים ובכלל זה מיקום התאונה, אופן התרחשותה ומעורבות המלגזה.

התובע לא הוכיח בכל דרך שמורפיום גורם לשכחה ואם אכן נגרמה לתובע שכחה כה קשה, הרי כיצד ניתן לסמוך עדותו? בעיות מהימנות של התובע ניכרו גם בבדיקתו הרפואית, כאשר בפני המומחה התלונן התובע על כאב בכל פעולה ביד, נזקק לחבישה אלסטית באופן רציף, טען שנוטל פרקוסט בלילה ואינו יכול להרים משקל.

הדברים חזרו על עצמם גם בנוגע לעדים, באשר למר פסאט ז"ל, מעבר לעובדה שלא ניתן לסמוך על תצהירו של עד שנפטר שלא עמד בחקירה נגדית, כאשר הכלל הוא שתצהיר של אדם שנפטר בטרם נחקר יהא קביל רק ככל שתוכנו נוגד את עניינו של המצהיר (ראו: רעא 258/09 עבד אלרחמן ג'ניים נ' כרימה יונס (30/4/09) והאסמכתאות המפורטות שם); גם לגופו של תצהיר ברור שלא ניתן לעדות כל משקל שהרי הדברים לא באו מפיו של העד אלא מפיו של התובע.

...

משהתביעה נדחית יש להורות גם על דחיית ההודעה לצד השלישי.

בנסיבות שפורטו, וככל שיקבע שפסק הדין אינו עומד בשבט הביקורת, סבורני שהערכת הנזק כפי שגולמה בהצעת הפשרה שניתנה לצדדים לה הסכים התובע מתיישבת עם נזקיו של התובע.

הצדדים השלישיים 1-3, שלא נעזרו בעורך דין, שבו וטענו שאין להם כל קשר לאירועים, לתאונה ולמקום התאונה, ואף הצד הרביעי שהודתה שהמלגזה הייתה בחזקתה הסכימה למחיקתם מן ההליך ב"כ הנתבעת לא נעתר וכך נגררו הצדדים השלישיים לאורך ההליך כולו.

המנוח פנה בטרם מותו למומחה שבדק את החשבון מיום פתיחתו ועד לסגירתו ואז התגלו הנזקים שנגרמו לו בשל היתנהגות הבנק.

המומחה הסביר את החשד שהעלה המנוח על רקע העובדה שהמומחה בעצמו הגיש תביעה דומה וזכה כנגד הבנק בשנת 1992 כאשר בתקופה זו היה בקשר עם המנוח ועוד לפני (עמ' 44).

...

לענייננו רלוונטיות הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.". לאחר ששקלתי את טענת התובעים והבנק דין הטענה להארכת מועד ההתיישנות בשל עובדות שנעלמו מעיני התובעים להידחות.

לסיכום התובעים לא הרימו את הנטל ההוכחה ולא הוכיחו כדבעי קיומו של מסד ראייתי המבסס קיומו של התניית שירות בשירות.

בשים לב לכך, עילת התביעה של התניית שירות בשירות לא הוכחה ודינה להידחות.

התוצאה בשים לב לאמור לעיל דין התביעה להידחות בשל התיישנותה ואף לגופו של עניין בשל אי הוכחת עילות התביעה.

נהג הטרקטור במועד התאונה לא נתבע; בהמשך התברר כי במועד התאונה נהג בטרקטור מוחמד ג'מהור, אחיו של הנתבע (להלן: מוחמד או הנהג), וכי זה הלך לעולמו טרם הגשת התביעה.

ביום 17.1.2021 נעתר כב' השופט פרידמן לבקשת התובע והורה על מינויו של ד"ר מיכה רינות כמומחה מטעם בית המשפט לבדיקת התובע.

...

במילים אחרות, החובה המוחלטת לפצות את הנפגע בגין נזקו מוטל על הן על המשתמש ברכב והן על מתיר השימוש בו. יש טעם רב בטענות הנתבע, לפיהן דין טענותיו של התובע לאחריותו של הנתבע במישור הנזיקי, קרי, חיובו עקב רשלנותו ו/או פזיזותו ו/או חוסר זהירותו בכך שלא מנע את התאונה ובכך שהתיר לאחיו המנוח לנהוג בו מבלי שיש לו רשיון נהיגה, דין טענות אלו להידחות משלא נטען דבר בעניין זה בכתב התביעה ואין זה כולל עילת תביעה נזיקית חלופית לעילת התביעה על פי החוק; בהתאם, אני דוחה טענות אלו: חבותו של הנתבע כלפי התובע נובעת אך ורק מכוח חובתו כבעל הרכב ומתיר השימוש בו, בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק.

] סוף דבר מכל האמור לעיל, אין לי אלא לדחות את טענותיו של הנתבע; אני קובעת, איפוא, כי התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק, וכי על הנתבע לפצות את התובע בגין נזק הגוף שנגרם לו בתאונה זו, בהיותו בעליו של הרכב ומתיר השימוש בו. דיון בשאלת הנזק - ככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסכמות שייתרו זאת - קבוע ליום 4.7.2023.

אעיר, כי על אף ההחלטה מיום 19.3.2023, לא הגישו הצדדים רשימת עדים ותיקי מוצגים; לפיכך אני קובעת כי לא יעידו מלבדם עדים כלשהם בשאלת הנזק, ולא יוגשו מוצגים נוספים מעבר לאלו שהגישו, אם הגישו, במצורף לכתבי הטענות והתחשיבים מטעמם.

הנתבעת 4 מבקשת להורות על הוצאת חוות דעת אלו מהתיק "וזאת בשים לב, כי בטרם הגשת התביעה נפטר הנפגע, כך שלנתבעות אין כל אפשרות לבדוק את הנפגע, ולהגיש חוות דעת נגדית". הנתבעת 4 עומדת על זכותה הבסיסית לבדוק את הנפגע, על מנת להגיש חוות דעת רפואיות מטעמה, אשר תיתנה מענה לחוות הדעת של מומחי התביעה.

...

אני דוחה את בקשה זו של הנתבעת 4.

לאור השלב הדיוני בו מצוי התיק, אין כל מקום להורות על צירוף "כלל" להליך, הדבר, המנוגד לתקנות לאור השלב הדיוני הנוכחי, יסרבל את הדיון יאריכו ואין כל מקום להיעתר לו. יצויין כי הנתבעת 4 ביקשה בקשה זו באופן אגבי ללא הגשת בקשה מסודרת.

גם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה.