מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת yes נגד מפירי זכויות יוצרים בשידורי טלוויזיה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור זה מופנה נגד פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט הבכיר מיכאל תמיר) בת"א 5190-01-15 מיום 02.02.17 לפיו נדחתה תביעת המערערת לחיוב המשיב בתשלום פיצויים בסך 300,000 ₪ בשל טענתה להפרת זכויות יוצרים שלה על ידו ועשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.
רקע המערערת הנה חברה פרטית המפיקה שידורי ספורט בערוצי הטלויזיה "ספורט 1", "ספורט 2" ו"ספורט 1 HD" (להלן: "ערוצי הספורט").
לשיטת המערערת, המשיב הנו מפר עקיף, ומאחר שזהות פורץ הקידוד של ערוצי "יס" אינה ידועה למערערת, התביעה הוגשה נגד המפר העקיף בלבד.
השניה – להוכיח כי יש לה זכויות יוצרים בכל יצירה ויצירה המופקת על ידה, וזאת באמצעות ראיות המעידות על הפקת השידורים, כפי שהיטיב לתאר כב' הש' א.ברקאי בפסק הדין בת"א (שלום ת"א) 42206-12-12 צ'רלטון נ' גרוסקוב (ניתן ביום 03.08.17): "לצד הקביעה העקרונית אשר עליה אין עוררין, על מנת לזכות בסעד על התובעת הנטל להראות כי היצירה הקונקרטית מושא התביעה כאן היא יצירה המקנה לה זכות יוצרים, כי אכן היא בעלת זכות היוצרים ביצירה וכי זכות היוצרים שלה הופרה באופן המזכה אותה בסעד. ודוק, על אף היותה של התובעת 'שחקן חוזר' בהליכים מסוג זה, זכות היוצרים הנטענת של התובעת אינה בבחינת 'ידיעה שיפוטית' ואינה מבין ה'מפורסמות'. זכות היוצרים הנטענת ביחס ליצירה קונקרטית היא טענה עובדתית ומשפטית הדרושה הוכחה קונקרטית בהליך הספציפי ואל מול הנתבע הספציפי." אין מחלוקת כי צ'רלטון הפיקה משדרי ספורט בערוצי הספורט, כפי שהוכח לא אחת בפסקי דין אליהם הפניתה המערערת, אולם, קיים פער מהותי בין זכות יוצרים בהפקה זו או אחרת לבין טענה לזכות יוצרים בשל בעלות על ערוצים אלו.
...
לפיכך, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
משכך, אין לקבוע כי קיימת חזקה לפיה המערערת היא יוצרת כלל היצירות המשודרות בערוצים האמורים, וממילא על מנת לתבוע הפרת זכויות יוצרים על המערערת להוכיח זכויותיה בכל יצירה לגופה, כפי שקבע בית המשפט קמא: "בפסקי דין שאוזכרו לעיל ובפסקי דין נוספים שבהם נדונו תביעות של התובעת בגין הפרת זכות יוצרים במשדרים ספציפיים, נקבע כי על התובעת להוכיח בכל מקרה לגופו שהיא הפיקה וערכה את המשדר באופן שהופך אותו ליצירה מקורית המוגנת בזכות יוצרים. קל וחומר אפוא כי בתביעה שבה טוענת התובעת להפרת זכות יוצרים שלה בכל המשדרים ששודרו בערוצי הספורט, היה עליה לפרט מהם המשדרים ששודרו בתקופה שבגינה הוגשה התביעה, להוכיח כי היא זו שהפיקה וערכה את כל המשדרים ואף לבסס באמצעות עדויות וראיות את טענותיה לגבי המשאבים העצומים שהושקעו בהפקת המשדרים, העובדים שהועסקו לצורך כך ופעולות ההפקה והעריכה שנעשו במשדרים השונים. התובעת לא עשתה זאת, אלא הסתפקה כאמור בעדות סתמית ולא מבוססת של 'מנהל תחום אנטי פיראטיות' אשר לא ציין האם היה מעורב אישית בדרך כלשהי בהפקת המשדרים. התובעת לא הסבירה מדוע לא ביססה את טענותיה בעדויות וראיות כנדרש, לרבות מסמכים התומכים בטענתה בדבר הפקת כל המשדרים בערוצי הספורט ועדויות של עובדים הממונים על הפקת התכניות ועל עריכתן. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח את טענתה כי היא בעלת זכות יוצרים במשדרים ששודרו בתקופה הרלוונטית לתביעה בערוצים 'ספורט 1', 'ספורט 2' ו-'ספורט 1 HD' " לאור האמור, משלא הוכיחה המערערת כי היא בעלת ערוצי הספורט וכי יש לה זכויות יוצרים במשדרים אשר נטען כי הם מופקים על ידה, הרי שלא הוכחה הפרת זכויותיה.
סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת – התובעת (להלן גם: "צ'רלטון") היא חברה פרטית העוסקת, בין יתר עיסוקיה, בהפקת שידורי ספורט וכן מפיקה ערוצי ספורט המשודרים באמצעות חברת הכבלים ""HOT וחברת הלוויין YES"".
(9) נקבע, כי למרות שניתן לדחות התביעה בהעדר "ביצוע" ובשים לב לכך, שמדובר במשחק ששודר בערוץ צבורי, עומדת הגנת "מפר תמים" לפי סעיף 58 לחוק זכות יוצרים לנתבעים.
ד) ערעור על דחיית התביעה שהוגשה מכוח סעיף 49 לחוק נגד המשיב 2: מהראיות והעדויות בבימ"ש קמא עולה בבירור כי משיב 2 עצמו החליט להציב את מסך הטלויזיה בעסק כדי למשוך לקוחות והחליט על התוכן שיוצג על המסך.
סעיף 13 לחוק החדש שכותרתו: "ביצוע פומבי" קובע: "ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר" סעיף 14 לחוק החדש שכותרתו: "שידור" קובע: "שידור של יצירה הוא העברה קוית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור". בית משפט קמא קבע, כי לאור ההפרדה, יש ליתן פירוש מצמצם להגדרת "ביצוע פומבי" וכי פעולה שאיננה יותר מקליטת שידור בלבד, איננה "ביצוע". מי שרק מציב מקלט טלויזיה אינו "מבצע". כאשר "קליטת" היצירה נעשית במקום צבורי זהו לא "ביצוע פומבי" אלא "קליטה פומבית". נקבע כי בהיעדר "ביצוע" לא הופרה זכות היוצרים ד) דעתי בעיניין זה , כאמור, שונה.
...
ההסכם בצירוף עדותו של העד מטעם צ'רלטון הובילו למסקנה ולפיה זכויות צ'רלטון בנוגע ל"ביצוע פומבי" של המשחק הוכחו כנדרש ואין מקום להתערב במסקנת בית משפט קמא בעניין.
לסיכום עניין זה: הפעולה המוגנת מכוח הזכויות שניתנו בחוק במקרה שלפנינו היא "ביצוע פומבי". משלא הוחרג בדין השידור הציבורי, ומשברור כי אין הכוונה למנוע מאדם לצפות בביתו במשחק בערוץ "ציבורי" אלא עסקינן ב"ביצוע פומבי" בבית עסק, אין סיבה לקבוע כי החוק לא הופר, וזאת על בסיס הוראות החוק והפסיקה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במוקד תביעה זו עמדה לפיכך המחלוקת אם התקנת ממיר שיתופי הכוללת "חבילת תוכן" לקליטת שידורי התובעת מהוה פגיעה בזכות היוצרים של התובעת, ואם בנסיבות שהתבררו יש מקום ליתן לתובעת את הסעדים להם עתרה כנגד הנתבע.
הנתבע, כך לטענת התובעת, הפר את זכויות היוצרים שלה באשר שיווק והתקין אצל לקוחותיו "ממיר שיתופי", דהיינו: מכשיר המאפשר קליטת שידורים משרת המשדר אותם בנגוד לחוק, באופן "פיראטי". בכך גם, ממשיכה התובעת, התעשר הנתבע על חשבונה ושלא כדין.
ממירים אלו, ממשיך וטוען הנתבע, אכן גם מאפשרים צפייה בשידורים מקודדים, מוצפנים, אשר משדרות חברות דוגמאת חברת "yes", ברם לפי הפסיקה מכירת מכשיר העוקף אמצעי הגנה טכנולוגי איננה מהוה פגיעה בזכות יוצרים.
הממיר השיתופי מאפשר צפייה בשידורים שאינם מוצפנים, דוגמאת ערוץ 2, ערוץ 10 והערוץ הראשון, אך גם "עקיפה" של אמצעי ההגנה בהן משתמשות החברות המשדרות שידורי טלויזיה וצפייה בשידורים מוצפנים.
...
אם כך, אני מקבל את טענת התובעת וקובע כי התקנת "ממיר שיתופי", הכוללת "חבילת תוכן" המאפשרת צפייה בשידורים המוצפנים של התובעת - מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת.
לסיכום, תביעה זו הגשה על בסיס הטענה שלפיה התקנת "ממיר שיתופי" המלווה במכירת "חבילה" המאפשרת צפייה בשידורים מוצפנים של התובעת מהווה פגיעה בזכות היוצרים שלה.
אשר על כן אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תאור הצדדים: התובעת, חברת צ'רלטון בע"מ, הנה חברה המפיקה שידורי ספורט המשודרים בערוצי ספורט בשם "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 1 HD" המשודרים בחברת הכבלים HOT ובחברת הלווין YES, באפיקי השידור 53,54 ו- 513 והן בפלטפורמות שידור שונות.
כפי שנקבע בפסיקה , הפקתם הטלוויזיונית של שידורי ספורט, הנה בגדר זכות יוצרים כהגדרתה בסעיפים 11, 14 ו- 15 לחוק זכויות יוצרים, ושידורי הספורט של התובעת הנם יצירה מקורית הזוכה להגנה של זכויות יוצרים.
לאור כל האמור, ובשים לב לראיות התובעת בדבר השקעתה בהפיכת שידורי משחקי הכדורגל ליצירה מקורית, ובהיעדר חקירה נגדית הסותרת טענות התובעת בעיניין, אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל להוכחת מקוריות יצירתה וזכותה ביצירה זו. לאחר שהגעתי לכלל מסקנה לפיה לתובעת הזכות לשדר את משחקי יורו 2012, וכי השידורים ששודרו בפועל הנם יצירה מקורית של התובעת, יש להוסיף ולבחון האם בוצעה הקרנה פומבית בבית העסק של הנתבעת, תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת.
שיעור הפצוי: התביעה הוגשה על סך של 85,000 ₪ מכח סע' 56 לחוק זכות יוצרים שזו לשונו: (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
...
לאור המפורט לעיל ולאור ההלכה הפסוקה, אני קובעת כי האחריות להפרת זכויות היוצרים של התובעת הינה של הנתבעים , ביחד ולחוד.
בנסיבות אלו ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים שיש לשקול בקביעת הפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי הדין וההלכה, הנני מעמידה את הפיצוי על כפל עלות רישיון ההקרנה .
סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

תביעה שהוגשה בטענה להפרת זכויות יוצרים בשידורי משחקי כדורגל שנערכו במסגרת גביע העולם (מונדיאל) בגרמניה, בשנת 2006.
רכישת חבילות הצפיה על ידי בית המלון מחברת "יס", נועדה לאפשר צפיית האורחים במסכי הטלויזיה המצויים בחדרי המלון, באופן פרטי.
גם אם אותו משחק שודר בערוצי הטלויזיה הפתוחים (כגון בערוץ 22 או ערוץ 10) הרי שעדיין לא היה בית העסק רשאי לערוך שידור פומבי של המשחק, לציבור, במסגרת עסקית לקהל לקוחות בית העסק, מבלי לקבל לכך רשיון מבעלי הזכויות.
...
אינני מקבל גרסת הנתבע בעדותו, לפיה השידור של המשחק בפאב נעשה רק לפי שליטת מי מהאורחים באמצעות שלט שהונח במקום.
על רקע קיומו של פרסום מוקדם בדבר הקרנת המשחק, כפי עדותו של מר בן יוסף, ולנוכח הקרנת המשחק בפאב האירי, עולה המסקנה כי מדובר היה בשידור מאורגן, מטעם בית המלון והאחראים על הפעלתו של הפאב האירי, ולא ביוזמה פרטית של מי מהאורחים בפאב.
עם זאת, מקובלת עלי עמדת התובעות לפיה כאשר מדובר בהפרה של זכויות יוצרים, הסכום שהיה צריך להיות משולם מראש תמורת רכישת הרשיון, אינו מהווה בסיס לקביעת גובה הפיצוי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו