תאור הצדדים:
התובעת, חברת צ'רלטון בע"מ, הנה חברה המפיקה שידורי ספורט המשודרים בערוצי ספורט בשם "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 1 HD" המשודרים בחברת הכבלים HOT ובחברת הלווין YES, באפיקי השידור 53,54 ו- 513 והן בפלטפורמות שידור שונות.
כפי שנקבע בפסיקה , הפקתם הטלוויזיונית של שידורי ספורט, הנה בגדר זכות יוצרים כהגדרתה בסעיפים 11, 14 ו- 15 לחוק זכויות יוצרים, ושידורי הספורט של התובעת הנם יצירה מקורית הזוכה להגנה של זכויות יוצרים.
לאור כל האמור, ובשים לב לראיות התובעת בדבר השקעתה בהפיכת שידורי משחקי הכדורגל ליצירה מקורית, ובהיעדר חקירה נגדית הסותרת טענות התובעת בעיניין, אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל להוכחת מקוריות יצירתה וזכותה ביצירה זו.
לאחר שהגעתי לכלל מסקנה לפיה לתובעת הזכות לשדר את משחקי יורו 2012, וכי השידורים ששודרו בפועל הנם יצירה מקורית של התובעת, יש להוסיף ולבחון האם בוצעה הקרנה פומבית בבית העסק של הנתבעת, תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת.
שיעור הפצוי:
התביעה הוגשה על סך של 85,000 ₪ מכח סע' 56 לחוק זכות יוצרים שזו לשונו:
(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
...
לאור המפורט לעיל ולאור ההלכה הפסוקה, אני קובעת כי האחריות להפרת זכויות היוצרים של התובעת הינה של הנתבעים , ביחד ולחוד.
בנסיבות אלו ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים שיש לשקול בקביעת הפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי הדין וההלכה, הנני מעמידה את הפיצוי על כפל עלות רישיון ההקרנה .
סוף דבר
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים.
