תביעת תשלום תכוף בגין תאונת דרכים

ביום 2.6.06, הודיע קצין התגמולים לנפגע כי מכוח סעיף 36 לחוק הנכים, הוא זכאי לנקוט בהליכים על מנת לממש את זכויותיו לפי חוק הנכים, וכן עומדות לו זכויות לקבלת לפיצויים מכוח הפלת"ד. על כן, ביקש קצין התגמולים, במכתבו מיום 2.6.06 לנפגע, להודיעו האם הנפגע הגיש תביעה אזרחית בגין תאונת הדרכים.

מכיוון שתביעת הנפגע נדחתה, עקב כך שהנפגע בחר בזכויות לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], ולא החזיר את התשלום התכוף שקבל קודם לכן, הרי שחל על העניין סעיף 5ז לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975.

...

אשר על כן, דין טענת המערערת לפיה אין לבסס את הפסדי השתכרות הנפגע על שיעור השכר הממוצע במשק, להידחות.

אולם, סבורני כי במקרה דנן יש מקום לשנות את שיעור שכר הטרחה, שכן המדובר בהפרש ניכר שלא נומק.

אמיר טובי - שופט אשר על כל האמור לעיל הוחלט כאמור בחוות דעתו של כב' השופט א' באומגרט.

לשיטתו אין מקום להביא בחשבון את שיעור ההכנסות שיש למבקשת ואף לא של בעלה וזאת בהתאם לסעיפים 5 (ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התש"ל-1975 (להלן: "החוק") ובהתאם לסעיפים 3 ו – 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989 (להלן: "התקנות").

במסגרת תביעה לתשלום תכוף טוען ב"כ המשיבה שיש להביא בחשבון את כלל מקורות ההכנסה שיש למבקשת ואף את הכנסת בן הזוג שחי עימה יש להביא בחשבון.

לצורך הדיון בבקשה לתשלום תכוף ונוכח העובדה שהמבקשת שבה לביתה מאישפוז ארוך רק לאחרונה, אני מוכנה לצאת מתוך הנחה, שלבד מהסיוע של העובדת הזרה נידרש סיוע חלקי כלשהוא גם מבני המשפחה שהוא מעבר לסיוע שמקובל ומצופה מבן מישפחה להושיט.

...

ב"כ המשיבה טוען כי יש לדחות את הבקשה, זאת לאחר שלמבקשת שולמו כבר 170,000 ₪ במסגרת ארבעה תשלומים תכופים, שהאחרון בהם שולם בחודש דצמבר 2013.

לסיכום הוא טוען שנוכח העובדה שהמבקשת קיבלה כ – 400,000 ₪, מעבר להכנסתה ולהכנסת בעלה, הרי שבסכום זה יש כדי לענות על כל צרכיה בהתחשב בעובדה שתקופה לא מבוטלת מאז התאונה הייתה המבקשת מאושפזת.

בשוקלי כל אלה אני סבורה כי יש להביא בחשבון סך של 1,500 ₪ בגין העזרה הנוספת של הבת, עזרה שיש בה כדי להגבילה ביציאה לעבודה מחוץ לביתה.

לפניי בקשתם של בני הזוג ה"ה תדמור לתשלום תכוף בגין תאונת דרכים שחוו ביום 10.10.2014 עת חצו כביש במעבר חצייה ורכב הנהוג על ידי המשיבה 1 פגע בהם.

המטרה היא איפוא להעמיד באופן דחוף לרשותו של הנפגע את הסכום הדרוש להוצאותיו, ובכלל זה הוצאות אישפוז, ודמי מחיה חודשיים לו ולבני משפחתו, עד להחלטה סופית בעיניין הפיצויים המגיעים לו וזאת, מבלי שייאלץ להמתין לבירור התביעה, שיכולה להימשך זמן רב ולעיתים אף שנים (ע"א 387/82 קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אסידו , פ"ד מ(4) 213 (1985); רע"א 5012/03 קריצר נ' קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, 26.10.2003).

...

לאחר עיון בשלל המסמכים שהוגשו נחה דעתי כי יש לפסוק לתובעת תשלום תכוף אשר יביא לידיי ביטוי את צרכיה המידיים שלא ניתן לממנם מסך ההכנסה הכוללת של בני הזוג גם יחד.

אמנם מטרת התשלום התכוף הנה להקל על הנפגע ולהעמיד לרשותו את הסכומים הנדרשים להוצאותיו ולמחייתו אולם נטל ההוכחה מוטל על המבקש בתא (שלום-ירושלים) 12763/07 בן ארבון יניב נ' ה"פול" המאגר הישראלי לביטוחי רכב (לא פורסם, ניתן ביום 7.9.09): "על המבקש תשלום תכוף להעמיד תשתית ראייתית מלאה אשר תגלה הצדקה לעצם התשלום התכוף. מטרתו של התשלום התכוף אינה להקדים את תשלום הפיצויים שיקבעו במסגרת פסק הדין, אלא התשלום התכוף מהוה סעד ביניים אשר נועד לסייע בעיקר במצבי חרום, ובסמוך לארוע התאונה. (כפי שניתן ללמוד גם מהוראת סעיף 5 (ה)(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הקובע שבית המשפט לא יפסוק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים, ראו למשל פסה"ד של בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 1195/08 ספוז'ניקוב נ' כלל חברה לביטוח)." אף שמדובר בהליך ביניים בו לא ניכנס בית המשפט כאמור לעומקן של המחלוקות, עדיין הכלל הוא כי על המבקש להוכיח טענותיו בדבר הפגיעה הנטענת בהכנסות עקב התאונה ואת הקף הצרכים אשר מין הדין להקדים תשלום בגינם, אף טרם לבירור התביעה העיקרית.

...

בקשה זו עניינה בדרישתו כי המשיבה תשלם לו תשלום תכוף בגין פגיעותיו בתאונת הדרכים מכוח סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים").

המבקש מבקש כי בית המשפט יורה למשיבה לפסוק לו לקיום משפחתו בכבוד סכום של 60,000 ש"ח. לעומתו, טענה המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, כאשר בין היתר לא הוכחו כנדרש ההוצאות וההכנסות כנדרש ולא הוכח מצב רפואי המצדיק תשלום תכוף.

סוף דבר בשוקלי את מהות הפגיעה ומכלול הנסיבות ובהתחשב בכך שבשלב זה עולה כי קיימת פגיעה בכושר עבודתו של המבקש, ראיתי לפסוק תשלום תכוף בסכום של 57,000 ש"ח לתקופה עד ליום 15.12.15 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34% בתוספת מע"מ כדין וזאת בתוך 30 יום מהיום.

מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלסטר נעמי הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יניב כהן אליהו שמע ע"י ב"כ עוה"ד אלסטר נעמי פסק דין לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

עוד הוסכם, מבלי להודות בחבות ו/או באחריות ומבלי להכיר בנזק כלשהוא כתוצאה מהתאונה, כי הנתבעים 1 ו-3 יפצו את התובעים כמימון ביניים ולפנים משורת הדין, מעבר לסכום התשלום התכוף ולהחזר ההוצאות הרפואיות ולמוסדות הרפואיים בהם טופל התובע, כך שהתובע יקבל סך של 1,693,050 ₪ והתובעת 2 תקבל סך של 367,000 ₪.

בנוסף הוסכם, כי הנתבעת 1 תשלם את הסכומים האמורים כמימון ביניים עד להכרעה בשאלת החבות, ובמידה וההכרעה היא כי החבות על הנתבעת 2 במלואה ו/או בחלקה אזי הנתבעת 2 מתחייבת להשיב לנתבעת 1 את כל התשלומים ו/או הפיצויים ו/או ההוצאות ששולמו על ידה לתובעים ו/או למוסדות רפואיים ו/או לצדדים שלישיים כלשהם בגין התאונה נשוא התביעה בהתאמה לחלקה בחבות.

...

" (הדגשות שלי – א.פ.) נוכח כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות ענייננו לא מתקיימת הדרישה לפיה קיים קשר בין פעולת הטיפול ברכב לפעולת הנסיעה או המשך הנסיעה, זאת מאחר שהרמת המתלה מהכביש לא הייתה הכרחית להמשך הנסיעה, ובפרט שמדובר בהסרת מכשול מהדרך שלא היה חיוני להמשך הנסיעה של רכב התובע.

במכלול הנסיבות כאמור לעיל, אני קובע שהתובע לא היה משתמש ברכבו שבוטח על ידי הנתבעת 2 בעת התאונה, ומכאן שהחבות מוטלת על כתפי הנתבעים 1 ו-3, מבטחת הקטנוע בפוליסה לביטוח חובה ונהג הקטנוע.

בנוסף, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, תשלם הנתבעת 1 לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ₪.