תביעת תשלום שכר בגין פעילות במטה בחירות

עובר להקמת העמותה היתנהלה ברשתות החברתיות פעילות "מחאתית" של מורים לנוכח עיכובים בתשלום שכרם, ה"מחאה" התגבשה בחודשים האחרונים של שנת 2016 ובאה לידי ביטוי אף בהפגנות שניהל "מטה המאבק" שהוקם אגב הפעילות שתוארה.

לטענת המבקשת אין להכריע בסכסוך לפי מצב הדברים בעת שהוגשה הבקשה, אלא שיש להכיר בכך שהארגון מיתקדם ומתפתח עם הזמן, וכמקובל בסכסוכים קבוציים בהם קיימת הכרה בכך שמדובר בפעילות דינאמית "תוך כדי תנועה", יש לידון גם בעובדות שנוצרו לאחר הגשת התובענה, שאם לא כן, הרי שבכל עת שחלה התפתחות מסויימת, יהיה צורך למחוק את הבקשה ולהגיש חדשה.

פשיטא כי דיון בתובענה אשר הוגשה לבית הדין בטרם "הבשילו" התנאים להכרה, תוך היתחשבות באירועים ובתהליכים שהתרחשו תוך כדי ההליך השפוטי התלוי ועומד סופו להוביל לבזבוז זמן שפוטי יקר וכן לפגיעה במשאבים של הצד שכנגד כפי שהודגם היטב בהליך דנן שבו ביקשה המבקשת מעת לעת להגיש הודעות "עידכון", משהוברר כי רק לאחר הגשת הבקשה, המבקשת קיימה הליכי בחירות בהן נטלו חלק חברי העמותה (שגם על תוקפן יש מחלוקת) וכן נקטה בהליכים לתיקון התקנון של העמותה זאת בשעה שמדובר בעניינים שעומדים בליבת התנאים להכרה ב"ארגון עובדים".

...

על רקע האמור לעיל, יש להכריע בשאלה האם יש להכיר במבקשת כ"ארגון עובדים" לצורך ניהול הליך כנגד המדינה בגין זכויות שמוקנות לעובדי הוראה ואשר נשללות ממי שאיננו חבר בשני הארגונים הייציגים.

לנוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.

כמקובל בהליכים מסוג זה, והגם שלאחר התלבטות, לא מצאנו לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט.

לפנינו מונחת תביעתה העיקרית של גב' קדוש להמשיך את עבודתה כמבקרת הערייה תמורת שכר מבקרת על פי הוראות פקודת העיריות (נוסח חדש), התשכ"ד-1964 (להלן: "פקודת העיריות") ותנאי המיכרז, לשלם לה הפרישי שכר בגין התקופה בה לא קיבלה שכר מתאים ועוד כפי שיתואר להלן בפירוט.

במכתב זה נטען כלפי גב' קדוש ניגוד עניינים מוסדי בשל תפקידה הקודם וניגוד עניינים פרטי בשל פעילותה במטה הבחירות של ראש העיר.

...

לסיכום, מינויה של גב' קדוש נעשה במכרז פומבי, בהליך תקין ולפי כל הוראות הדין, כאשר עמדה בכל תנאי הסף לתפקיד ונבחרה כמועמדת המתאימה ביותר על ידי ועדת מכרזים.

היות שסעד הפיצוי בגין אי קיום שימוע כדין הינו סעד חלופי במקום בו יקבע בית הדין כי אין מקום להורות על המשך תפקידה של גב' קדוש כמבקרת - אין מקום לתתו במקרה זה. אשר לפיצוי בגין לשון הרע, לטעמינו לא עמדה גב' קדוש בנטל ההוכחה כי משרד הפנים פרסם את הדברים בעצמו או בכוונה לפגוע בה, בשמה הטוב ובמשרתה, ולכן - תביעתה לסעד זה נדחית.

סוף דבר: תביעתה של גב' קדוש מתקבלת, כדלקמן: א) גב' קדוש הייתה ועודנה מבקרת העירייה מיום מינויה ואילך.

המדובר בתביעה כספית, שעניינה אי תשלום עבור שירותי הנהלת חשבונות וראיית חשבון שספקו התובעים, רואה חשבון והחברה שבבעלותו, לנתבעת מס' 1, סיעת נהריה 1 בראשות ז'קי סבג (להלן: "הסיעה"), בתקופת מערכת הבחירות שהתקיימה לעריית נהריה, בשנת 2008.

שאם לא כך, נשאלת השאלה: אם לא סברה התובעת – שהיא חברת רואי חשבון ואשר אמורה להיות לה ידיעה מקצועית בהקשר זה – כי הסיעה היא בעלת אישיות משפטית נפרדת ומוגבלת מדוע דרשה התחייבות אישית של הנתבעים הנוספים כמפורט בסעיפים 18 ו – 19 לכתב התביעה? יותר מכך, לגבי נתבע מס' 4 נטען בכתב התביעה כי היה בא-כוח הסיעה ולגבי נתבע מס' 5 נטען כי שימש יו"ר מטה הבחירות של הסיעה.

בבג"ץ 823/90 סיעת בת ים 1 נ' מבקר המדינה נפסק כי סיעה, הפועלת ברשות מקומית היא אישיות משפטית.

מפי התובעים לא נשמעה כל טענה בדבר ניהול מערכת הבחירות במירמה או מתוך כוונה זדונית לשלול מהתובעים את שכרם" נדחתה התביעה האישית כנגד מועמד הסיעה לראשות הערייה.

...

הנתבעים הם הסיעה, שכאמור התמודדה בבחירות לעירייה, ראש הסיעה וחברים או בעלי תפקידים כאלה ואחרים בה. מלכתחילה הוגשה התביעה בסדר דין מהיר אולם על פי החלטת כב' השופטת וינברגר מיום 26.2.2017 הועבר הדיון בה לפסים של סדר דין "רגיל". לאחר ההחלטה הנ"ל והגשת ראיות הצדדים היו אמורות הראיות להשמע בפניה, אולם עקב נסיבותיה אישיות הועבר התיק לטיפולי, כך שבסופו של דבר נשמעו ראיות הצדדים בדיונים שנערכו ב - 11.11.2019 וב - 15.12.2019, מועד בו העיד עד ההגנה האחרון הנתבע מס' 3, שלא היה בקו הבריאות במועד ההוכחות הראשון.

הרחבת חזית בידי התובעים: בטרם אכנס לגופה של החלטה אקדים ואציין כי אני מקבל את עיקר טענות ב"כ הנתבעים בדבר הרחבת חזית בידי התובעים בסיכומיהם.

מסקנתי היא אפוא, כי גם ביחס לנתבעים אלה לא הרימו התובעים את הנטל להוכיח מעל למאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי את טענתם כי סבג ואלפסי התחייבו כלפיהם באופן אישי.

סיכומו של דבר: התביעה כנגד הסיעה, נתבעת מס' 1 מתקבלת ברובה, ועליה לשלם לתובע סכום של 45,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 7.9.2016, ועד יום התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט בסך 2,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 8,000 ₪.

בכתב האישום המתוקן נימנו שלוש שיטות שבהן מימנה העמותה את פעילות המפלגה: תשלומים לפעילי המפלגה; מימון יחסי ציבור עבור קירשנבאום; ודרישות נוספות מהעמותה בחודש דצמבר 2014, שלא מומשו.

הסכמתה זו של קירשנבאום ניתנה לאחר שנמסרה לה הערכה כי עלות העסקתו של קלגנוב במיזם תהא 200,000 ש"ח. במסגרת זו, פנה המערער לדהן ובקש ממנו שעמותת איילים תשתתף בעלות המיזם, באופן שהיא תשלם לעמותת השיט סך של 300,000 ש"ח. המערער הבהיר לדהן כי לאחר ביצוע התשלום תוכל עמותת איילים להפסיק לשלם את שכרו של קלגנוב.

שמטוב, שהייתה אמורה להישתלב במטה בחירות לכנסת של ישראל ביתנו כשנה מאוחר יותר חיפשה מקור פרנסה עבור תקופת זמן זו. עבור כך, על פי העובדות בתיק זה, ביקש הנאשם שוחד מעמותת איילים, שוחד שטרם היתקבל עת פרצה החקירה (סעיפים 80-88 לכתב האישום המתוקן).

פסיקה זו כוללת לדוגמה את עניינם של פקידה במחלקת גבייה ושומה בעריית ירושלים (רע"פ 4184/15 בקלה נ' מדינת ישראל (פורסם בתאריך 18.6.2015)) וכן את גזר דינו של קצין מישטרה אשר שימש ראש מחלקת תביעות במרחב חוף (רע"פ 2781/12 משולם נ' מדינת ישראל (פורסם בתאריך 8.4.2012)).

...

השופט נ' סולברג: דעתי כדעתו של חברי, השופט נ' הנדל; דינו של הערעור על הכרעת הדין – להידחות.

דינו של הערעור על גזר הדין – להידחות בעיקרו ולהתקבל במקצתו.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל, אליו הצטרף השופט נ' סולברג, ובניגוד לדעתו החולקת של השופט י' אלרון לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

בהתאם לכך, ביום 5.6.17 הגישה התובעת את התביעה שלפניי, ובמסגרתה עתרה לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצוי כספי ע"ס 1,000,000 ₪ בקשר עם תשעת הפרסומים המשמיצים, לכאורה, שפורסמו כנגדה במסגרת הכתבה.

עוד נטען במסגרת הכתבה גם כי התפקיד המקורי שיועד לגב' מור והוא מנהלת ארגון ואסטרטגיה, לא עבר את אישורו של משרד הפנים, בשל דרישות שכר.

ודוק: ברי כי אין בעובדת היותו של מר חייט פעיל במטה הבחירות של מר עובד נור (ככל שאכן היה פעיל) כדי להוכיח כי על רקע פעילותו זו נערך לו מיכרז "תפור", אולם ודאי ששאלת היותו פעיל במטה הבחירות עשויה להיות רלוואנטית לבירור התביעה.

...

עוד טענה התובעת כי הגם שפנתה לנתבעים עובר לשידור הכתבה (באמצעות ב"כ) בבקשה לעכב את שידור הכתבה לתקופה בת שבועיים, וזאת על מנת לאפשר לתובעת להפריך את הטענות הרבות והקשות שנטענו כנגדה במסגרת הכתבה, מיאנו הנתבעים להיעתר לבקשתה לעכב את שידור הכתבה ולמחרת היום, שודרה הכתבה.

סוף דבר התוצאה של הבקשות היא, אפוא, כפי שפורט לעיל.

גם הבקשות מושא החלטתי זו יכלו להיערך בצורה תמציתית בהרבה.

אני קובע את התיק לתזכורת פנימית ליום 9.7.18 לעיון במסמכים החסויים שיועברו ללשכתי וכן למתן הוראות להמשך.