תביעה לתשלום שכר עבור שירותי פקוח בנייה, 63,529 ש"ח סכומה.
נוכח סכומה התביעה עברה להתברר בסדר דין מהיר והתצהיר התומך בהתנגדות (ובעניינינו – התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק דין) הפך לכתב הגנה (להלן: "כתב ההגנה").
לטענתם, תיכתובת הדואר האלקטרוני שצרף התובע (נספח ג') מעידה על כך שלנתבע היו טענות בקשר עם עבודתו של התובע וכי הוא הודיע לו כי יקבל את המגיע לו "בכפוף לתשלומים ולאופן הפיקוח".
בסיכומיהם טענו הנתבעים שתי טענות חדשות: האחת - יש לדחות התביעה נגד הנתבע, שכן הוא אינו חב בחוב באופן אישי; השנייה – התובע חדל לעבוד בחודש מרץ 2017 (עובדה שאוזכרה לראשונה בתצהיר העדות הראשית), כך שלמעשה שולם לו כל המגיע לו עבור עבודתו.
...
לסיום אציין, כי לא נעלמה מעיני העובדה שהתובע לא צירף ראיות שיכול היה לצרף על מנת לתמוך בגרסתו (ראו עמוד 17 לפרוטוקול, שורה 24) ואף לא זימן לעדות את מר לבקוביץ, שהיה יכול לתמוך בגרסתו – דברים המשמשים לחובתו, אולם לא מצאתי שיש בכך כדי להוביל מסקנה שהתובע לא הוכיח את תביעתו ולא מצאתי שיש בכך כדי לשנות את מסקנתי, לפיה יש לבכר את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעים, מכל הנימוקים המפורטים לעיל.
בסיבות אלו יש אף לתהות: אם הנתבע כלל אינו מצוי בפרטים ולא היה מי שנתן לתובע הוראות (אלא מר לבקוביץ) כיצד יש בידו להעיד על פרטי המקרה? וכיצד מתיישבת טענתו שלא מגיע לתובע תשלום כלשהו עם אמירתו, כי לו היה מר לבקוביץ אומר לו לשלם לתובע את "שאר הכסף" הוא היה משלם?
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל התביעה מתקבלת במלואה ולפיכך: הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 63,529 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובע הוצאות משפט בסך של 1,600 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח.
הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
