תביעת תשלום משכורת על התקנות של מתקין

על כן, גם אם מדובר בנזקים מתמשכים, הרי שעה שהנזקים צפויים וברורים, כוח התביעה קם כבר במועד ההפרה, או במועד סיום יחסי העבודה בפועל, ולכל המאוחר במועד הראשון שבו לא שולם השכר על פי המקובל בין הצדדים, דהיינו יום 1.9.2012.

" לטענת המערער, נוכח הוראת סעיף 11 להסכם הבכירים לא חלות עליו הוראות חוק הגימלאות, ובכלל זאת הוראת סעיף 43(א) לחוק הגימלאות שבה נקבע כי "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית הדין איזורי ...". כמו כן לא חלות עליו תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור) התש"ל – 1970 (להלן – התקנות) שהותקנו מכוח סעיף 43(ב) לחוק הגימלאות, שבהן נקבע כי המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה או נציב שירות המדינה הוא 60 ימים ממועד ההחלטה.

...

לאור האמור, אנו קובעים כי לא היה מקום לסלק על הסף את תביעתו של המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת, ויש להחזיר גם עניין זה (ולא רק את עניין דרגת הפרישה) לבירור בבית הדין האזורי.

במכלול נסיבות המקרה, ונוכח העובדה שהטענות בבקשה להארכת מועד חופפות בעיקרן את טענות המערער האחרות, אנו סבורים כי יש מקום לאפשר למערער להעלות גם טענה זו. כללו של דבר: אין מקום לסילוק על הסף של תביעותיו של המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת ודרגת פרישה, ובית הדין האזורי ידון בהן לגופן, כמפורט בסעיפים 44 ו- 45 לעיל, וככל שיקבע כי מדובר בערעור על החלטת גמלאות, ידון בבקשתו של המערער להארכת מועד להארכת מועד להגשת ערעור גמלאות.

סוף דבר הערעור מתקבל חלקית, ומבוטלת קביעתו של בית הדין האזורי בעניין סילוק על הסף של תביעת המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת ודרגת פרישה, ושל תביעת המערער לפיצוי כספי בגין אופן הטיפול בפניותיו, ובית הדין האזורי ידון בהן כמפורט לעיל.

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקותה של המבקשת, הגב' עליה אבו אל חוף (להלן: "המבקשת") מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, המכללה האקדמית לישראל ברמת גן (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

כב' השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין ציין, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטירחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.

סוף דבר ההסתלקות מבקש האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

רקע המשיבים, אזרחי מדינת "סין", הגישו ביום 27.05.21 נגד המשיבה הפורמלאית, גור עוז לבנייה בע"מ (להלן: גור עוז), תביעה לתשלום זכויות המגיעות להם, על פי הטענה, בגין תקופת עבודתה אצל גור עוז וסיומה ובכלל זה: שכר עבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה, פיצוי בגין מתן תלושי שכר, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, פדיון חופשה שנתית, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (חלק מהתובעים) וחלף הודעה מוקדמת.

הפסיקה שפירשה את סמכותו של בית הדין להטיל ערובה לפני התקנת התקנה, דרשה כי נתבע המבקש לחייב תובע להפקיד ערובה להוצאותיו יראה כי מדובר בתביעה מופרכת (עע 1242/02 אבו נאסר – St. Peter in Gallicantu, (מיום 6.7.03)).

...

אשר לדעתי- לאחר שעיינתי בבקשה, תגובת המשיבים ובכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואנמק- ראשית, המשיבה הפורמאלית, גור עוז לבנייה בע"מ, איננה חברה בהתאחדות הקבלנים, לא נטען ולא הוכח שהיא חברה, ועל כן אין לוועדה הפריטטית כל סמכות לדון בתביעות המוגשות כנגדה ולהכריע בהן.

לאור כל המקובץ, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר- הבקשות נדחות.

לשאלה, מדוע לא לקח את התלושים השיב: "הם נתנו אותם". לשאלה, מדוע לא עיין בתלושי השכר על מנת לוודא שמשלמים לו את המגיע לו, השיב התובע "אני לא הסתכלתי בתלושים". לשאלה אם ראה כי קיבל שכר יומי בסך 200 ₪ השיב התובע כי קיבל תלושים לאחר שנה.

הכלל שנקבע בתקנה 116א(ב) לתקנות, אינו גורע מסמכותו של בית הדין לפי תקנה 116א(א) לתקנות, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע "אם נראה לו הדבר". בפסק הדין המנחה לעניין יישום הוראות תקנה 116א לתקנות (ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אחמד אבו מוחסן - קבוץ בית הערבה (נבו 11.02.2021) נפסק, כי יש להביא בחשבון את מאפייני התובעים עליהם חלה התקנה, הנמנים עם אוכלוסיות העובדים המוחלשות ואת מאפייני העסקתם המקשים על מימוש זכויותיהם, וכן את טיב הזכויות הנתבעות, ככל שמדובר בתביעה לתשלום זכויות קוגנטיות.

כן נפסק כי הרף של "ראשית הראייה" שעל התובע להראות אינו מחייב הצגת ראיות תומכות בכל רכיבי התביעה, אלא די בהצגת ראשית ראייה להצגת תביעתו באופן כללי, בכפוף להוראות החוק והפסיקה בעיניין נטלי ההוכחה בהתייחס לרכיבי התביעה הנתבעים; החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק ותוצאת הפרתן; הוראות רלוואנטיות אחרות (כגון: איסור תשלום שכר כולל בגין רכיבי שכר מסוימים); היחס בין "ראשית הראייה" לבין סכום התביעה ושאלת ההתיישנות.

...

לסיכום- המסמכים שהציג התובע בהליך אינם מבססים ראשית ראייה לכל הרכיבים הנתבעים, אך כאמור, המחלוקות בעניין הפרות הנתבעת את חובותיה הרישומיות, לרבות המשקל שיש ליתן לדו"חות הידניים שהציגה הנתבעת בעניין שעות העבודה והמנוחה של התובע-עשויים להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת, באופן שיש בו להראות "ראשית ראייה" לחלק מרכיבי התביעה שנתבעו.

אגרה: לאחר שחלקה הראשון של אגרת התביעה שולם על ידי המבקשת במועד ההגשה ולאור האמור בתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), התבקש בית המשפט להורות כי המשיבות ישפו את המבקשת בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה בשיעור של 5,566 ₪ (בתוספת הצמדה); וכי המשיבות יהיו פטורות מתשלום חלקה השני של האגרה.

בהמשך לכך, נעדרה כל היתייחסות בהסדר הפשרה בנוגע להסדרה עתידית לגבי משיבה 1, הגם שזו אינה לוקחת חלק ברכיב של הפצוי הכספי; וכן למועדי התשלום של שכר הטירחה והגמול, על אף הצורך בכך, בין היתר בכדי לתמרץ את באות כוח המבקשת לפעול על מנת שההסדר יבוצע בצורה הטובה ביותר לטובת חברי הקבוצה.

על כן, יש להקפיד כי אך טעמים כבדי משקל יכללו במסגרת "טעמים מיוחדים שירשמו" לפי תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות, שמה החריג יהפוך לכלל והתכלית של התקנת התקנות לא תקוים.

שכן, כפי שכבר קבעתי בעבר, יש להעניק את הפטור מתשלום אגרת בית משפט במשנה זהירות, אחרת החריג יהפוך לכלל ותתרוקן התכלית לשמה הותקנו תקנות האגרות [ראו למשל ת"צ (ת"א) 35104-04-20 סגל נ' ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (נבו 10.3.2022); ת"צ (ת"א) 46331-03-19 **** נ' סלקום ישראל בע"מ (נבו 18.3.2020)].

...

לפיכך, אני מורה כי מחצית משיעור שכר הטרחה תשולם בתוך 30 יום מהיום; המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם בתוך 30 יום מהמועד בו בית המשפט, יאשר על בסיס תצהיר המשיבות, כי אלו מילאו אחר כל הוראות הסדר הפשרה, לרבות הצגת אישור בדבר העברת הכספים לקרן.

בהעדר הוראה שכזו בנוגע להליכי תובענות ייצוגיות, אין זה ראוי להכניסה בדלת האחורית על בסיס התיבה של "טעם מיוחד". לפיכך, אני מורה כי המשיבות תשאנה בחלקה השני של אגרת בית המשפט וכן מאשרת הסכמת הצדדים ולפיה הן תשפנה את המבקשת בגין תשלום חלקה הראשון של אגרת בית המשפט.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה המוצע.