תביעת תקיפה בבית משפט לתביעות קטנות

יישום ההלכות הנ"ל על ענייננו יישום ההלכות הנ"ל על נסיבות המקרה שלנו מובילות למסקנה, לפיה במקרה שלנו מדובר בתקיפה עקיפה מותרת של מעשי ומחדלי המישטרה הנטענים, וראוי לאפשר את בירור התביעה שבנידון לפני בית המשפט לתביעות קטנות.

...

אני מעמיד את הוצאות הליך זה על סך מופחת של 2,500 ₪ בלבד (בהשוואה לשיעור ההוצאות הראשוני שחשבתי לקבוע ולאחר שעיינתי בהתייחסויות שני הצדדים בסיכומיהם לסוגיית ההוצאות), כאשר על הנתבעת לשלמו לתובע, ללא קשר לתוצאות התביעה שתתברר.

איני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה ראוי להעביר הדיון בתביעה לבית משפט השלום.

איני סבור שראוי למנוע מהתובע את יתרונות המסגרת הדיונית המיוחדת שאותה בחר, ואיני סבור שהתביעה מורכבת במידה כה חריגה, עד שהמסגרת הדיונית שבית משפט זה מאפשר אינה מתאימה, מה גם ששני הצדדים מיוצגים למעשה באופן מספיק וראוי ומסייעים לצדדים ולביהמ"ש בעשיית המשפט בתיק זה ובבית משפט זה. אני קובע דיון חדש בפניי ביום 13.10.21 בשעה 14:00.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 32945-01-22 פיקרסקי ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד תובעים 1. נחמה פיקרסקי 2. שרגא פיקרסקי נתבעת אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ צד ג' 1 צד ג' 2 כספי טורס בע"מ משה קורנגוט פסק דין

תובעים תוקפים עמדה זו בהליך זה ובהימ"ש מעדיף את עמדת הנתבעת על פני עמדת התובעים.

...

עם כל ההבנה לקושי שהתובעים חוו, נראה כי טענותיהם לגבי ביטול הטיסה של חברת אמריקן ארליינס אינן יכולות להיות מופנות כלפי הנתבעת, מה גם שהטענות בנושא זה לא פורטו ולא הוכחו ואמריקן איירלנייס אינה צד בהליך זה. א. אשר לטענת ההטעיה, הטענה לא הוכחה כנדרש והיא נדחית.

התביעה נדחית.

משנדחתה התביעה לפיצוי בגין ביטול טיסה נדחית גם התביעה לפיצוי לדוגמא.

בגין דחיית התביעה ישלמו התובעים, ביחד ולחוד, הוצאות לנתבעת לצד ג' ללצד ד' בסך של 500 ₪ כל אחת.

הנתבעת ציינה כי התובע התקין מצלמות אבטחה בפתח הבניין על מנת שייטיב לארוב לה ולאימה, ואילו רצה התובע להוכיח את תביעתו ואת התקיפה הנטענת, יכול היה להציג את סירטוני המצלמות לבית המשפט, אולם העדיף שלא לעשות כן כדי שלא תחשף אלימותו שלו.

דיון והכרעה מדובר בתביעות קטנות בהן גבולות סדרי הדין והראיות הם בעלי גמישות מסוימת, אולם עדיין על תובע ותובעות שכנגד לעמוד בנטל ההוכחה וההכרעה אמורה להנתן על פי ראיות בעלות משקל שיש בהן ראיה מספקת לנטען ושהוגשו לתיק בית המשפט ולא ניתן להסתפק בטענות ובראיות אשר לא מוכח די הצורך הקשר בינן לבין מי מהצדדים.

...

לסיכום, האמור ביחס לתביעת התובע, יפה גם בהקשר של התביעה שכנגד.

בהיעדר ראיות מספיקות, מצאתי כי גם דינה של התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר, דינן של התביעה והתביעה שכנגד להידחות.

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ‏ט"ו אב תשפ"ג, 02 אוגוסט 2023 ת"ק 58389-08-22 רייך נ' שרמן ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה אסתי שחל תובע אורן רייך נתבעים 1.זאב שרמן 2.רחל שרמן פסק דין

התביעה בגין עוולת התקיפה סעיף 23 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן: "תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישירין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו". בעוולת התקיפה, כביתר העוולות הנזיקיות ובכלל, רובץ נטל ההוכחה והשיכנוע על כתפי התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ובשים לאופייה של עוולת התקיפה - עוולה בעלת גוון פלילי - יש להזהר ולדרוש נטל שיכנוע גדול יותר (ראו, ת"ק (ת"א) 39246-05-22 סופיוב נ' עיון (נבו, 28.7.2022), וההפניות שם).

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה, אין זה סביר להניח כי התובע חש אותה שעה כי לנתבע הכוונה והיכולת לפגוע בו. יתרה מכך, מתמלול השיחה עולה כי התובע המשיך לשוחח עם הנתבע על אף הדברים, ובכך יש לחזק את המסקנה כי התובע לא חש כי הנתבע אכן מתכוון לפגוע בו. אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעים סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות המשפט אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לתובע, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא 03 ספטמבר 2023 ת"ק 21321-10-22 כספי נ' משרד הבריאות. בקשה מס' לפני כב' השופטת הבכירה, רחל קרלינסקי מבקשת מדינת ישראל משיב צבי כספי החלטה

ודוק ,המבקשת לא טענה כי העניין המפורט בתביעה מנוי בתוספת השלישית לחוק בתי משפט לענינים מנהליים תש"ס -2000 ,אלא מיקדה את המחלוקת בעיניין מהות התביעה ועד כמה היא הולמת תקיפה עקיפה ,שאז גם לדידה ,תוכל לבא בכתלי בית משפט זה. רבות דובר באבחנה שבין תקיפה ישירה לתקיפה עקיפה ונקבע כי בתקיפה ישירה הסעד המבוקש הוא קביעה שאין להחלטה תוקף או שיש לשנותה.

...

לטענת המבקשת, עניינה של תביעה זו הלכה למעשה היא השגה על ההחלטה המינהלית והגם שבסופו של דבר נתבע סעד כספי, ואין חולק שזה אכן הסעד הנדרש, הרי שלצורך פסיקת הסכום הנתבע שומה על בית המשפט להידרש לבירור טענותיו של המשיב כנגד ההחלטה המינהלית ובירור זה הנו תנאי לכך שתקום לו הזכות לפיצוי הנתבע על ידו.

מסקנה זו אינה ישימה לכאן.

בהקשר זה יוער כי כתב התביעה מצביע לכאורה על מחלוקת עובדתית באשר למקור ההוצאה הרפואית ,לכן נושא זה אינו בא להשיג על תוקפה של ההחלטה ועל כן דין טענה זו להידחות גם כן. זאת ועוד ,המבקשת הייתה ערה לפיצול שיתחייב מבקשתה כך שתחילה יהיה על המשיב לפנות בערוץ המינהלי בתקיפה ישירה ורק לאחר מכן להגיש תביעתו לפיצוי והפנתה לרע"א 6607/19 מדינת ישראל נ יעקובוב (12.2.20) אשר הבהיר כי גם אם יפוצל הדיון ,ברב המקרים מיצוי ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים יביא לסיום ההיבט הכספי ללא צורך בדיון נוסף.

מכל הטעמים דלעיל הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.