כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תיווך במקרקעין: מחלוקת על זכאות לדמי תיווך

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

סעיף 9(א) לחוק המתווכים קובע: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה". סעיף 14(א) לאותו חוק קובע: "מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
האם העובדה, שלא נעשה הסכם תיווך בכתב – על כך אין חולק – דייה כדי לגרום לדחיית התביעה? הפסיקה תמכה בדעה, כי דרישת הכתב לפי חוק המתווכים היא דרישה מהותית ולא ראייתית, שבאה לקבוע מתכונת קשיחה וקוגנטית בכל הקשור לדמי תיווך, ולכן, בהיעדר הסכם תיווך בכתב ("הזמנה בכתב" בלשון חוק המתווכים), המתווך אינו זכאי לדמי תיווך, ודין תביעתו להדחות.
בבית המשפט חזר על עדותו זו. אין מחלוקת שקיים הסכם תיווך שהוצג על ידי התובע (נספח 4 לתצהירו) שם חתום משה לוי ליד נכס אחר, ואילו באשר לנכס נשוא התביעה קיים קו. התובע כאשר נישאל באשר למסמך זה העיד כי משה רשם קו זה בשורת החתימה וסרב לחתום.
...
לא שוכנעתי שהתובע היה הגורם היעיל וכי היה המתווך מטעם הנתבעים, העובדה ששימש כמתווך מטעם המוכר עדיין אינה גוררת המסקנה שהוא ניהל המו"מ מטעם הנתבעים, כאשר הנתבעים הביעו דעתם שאינם מוכנים לחתום על הסכם תיווך.
סוף דבר – התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות לנתבעים בגין ניהול הליך זה בסך 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ‏ה' חשוון תש"פ, 03 נובמבר 2019 תא"מ 13269-11-17 נטו תיווך במקרקעין בע"מ נ' וזנה תיק חצוני: 506858-09-17 בפני כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר תובעים 1. נטו תיווך במקרקעין בע"מ 2. ורד ישראל נתבע צחי וזנה פסק דין
דיון והכרעה סעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין קובע כדלקמן: מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך.
לעניין השאלה האם הייתה התובעת הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב - אין מחלוקת, כי התובעת היא זו שהציגה את הנתבע ואישתו בפני גב' מועלם, והנתבע הודה בחקירתו מפורשות, כי לולא הייתה גב' מועלם מתחרטת והיה נחתם הסכם שכירות בינואר 2017, היו התובעים זכאים לדמי תיווך.
...
באופן תיאורטי בלבד, לו הייתה גב' מועלם מסכימה לפנות את הדירה בחודש ינואר 2017, ולו מר זילברמן היה מסרב להשכיר את הדירה לנתבע לאור מעורבותה של התובעת, ולו היה הנתבע מסרב לשלם דמי תיווך מסיבה זו, או אז יתכן והייתה קמה רלוונטיות כלשהי לתצהירו של מר זילברמן ולטענות המועלות שם. מכל האמור לעיל עולה, כי התובעת עומדת בדרישות סעיף 14(א) לחוק המתווכים, ובהתאם זכאית לתשלום דמי תיווך מלאים.
סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,925 ₪.
בנוסף, ישלם הנתבע הוצאות משפט בסך של 750 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,750 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרה שהמתווך היה הגורם היעיל לקידומה מדוע שלא ייהנה מפירות עמלו? על רקע זה פסקה כב' השופטת, כתוארה אז, חיות בע"א 5876/06 אינטגראציה אנכית בע"מ נ' ראדה תעשיות אלקטרוניקה בע"מ (פורסם במאגרים; 2009 בפיסקה 17 לפסק הדין) כי "נידרש מתווך להוכיח התקיימותם של שני תנאים עקריים בתובעו דמי תיווך: (א) קיומו של הסכם תיווך, מפורש או משתמע (ב) היותו הגורם היעיל לקשירת העסקה". עיננו הרואות מדובר בגישה גמישה יחסית.
דמי תיווך (א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20; (2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9; (3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
לא ידוע על מחלוקת כלשהיא שהתעוררה.
...
אכן, מסקנה זו יכולה לעורר קשיים מעשיים.
מקובלת עלי טענת הנתבעות כי לא גובשה הסכמה על אודות זהות הצדדים להסכם; שיעור דמי התיווך; ולגבי סוגיות מהותיות נוספות.
מזווית הראייה של התובעים דמי התיווך מגיעים לכל אלה, והם יתחלקו בהם בהתאם לסיכום פנימי ביניהם.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ביהמ"ש תביעת מתווך במקרקעין לתשלום דמי תיווך.
סעיף זה קובע שלושה תנאים מצטברים לזכאותו של מתווך לדמי תיווך: "מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
לכן, המחלוקת היתמקדה בשאלה האם היה התובע הגורם היעיל שהביא להתקשרות הנתבעים בעיסקה.
...
עוד טענו, כי יש לדחות את התביעה משום שאין זה מספיק לצורך קבלת דמי תיווך לפי חוק המתווכים להחתים את הלקוח, אלא יש להיות הגורם היעיל בעסקה, עניין שלא התקיים במקרה נשוא התביעה.
הוצאות התוצאה היא שמצד אחד מרבית התביעה התקבלה ומצד שני, ביהמ"ש דחה התביעה נגד נתבעים 2 עד 4.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב בן לשלם לתובע כלהלן: הסך של 96,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

להלן טעמיי לכך; במהלך הדיון התברר כי התובעים הגישו תביעה כנגד גורביץ' בגין אי תשלום דמי תיווך, וכי בתביעתם (ת"ק 21384-03-22) ניתן פסק דין, אשר נותן תוקף להסדר גישור ולפיו גורביץ' ישלמו לתובעים סכום בסך של 22,280 ₪ בגין דמי תיווך עקב קניית דירת הנתבע, שבלב המחלוקת.
ההלכה בעיניין ע"א 3384/16 עמית מזרחי נ' אהוד מרקוביץ מגדירה מתווך כגורם היעיל באופן הבא: " ככלל, מתווך זכאי לדמי תיווך אם היה "הגורם היעיל" שהוביל לכריתתו של חוזה מקרקעין, וזאת בנסיבות שבהן נחתם חוזה תיווך כדין בינו לבין הרוכש.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה.
" אני סבור שלפי אינדיקציות רבות יש לקבוע שהתובעים היוו הגורם היעיל בקשירת חוזה בין הנתבע לבין גורביץ'; ראשית, נחתם חוזה תיווך בין התובעים לבין הנתבע ביום 20.2.21 וזאת לשם תיווך במכירת הדירה לקונים פוטנציאליים.
מכל המקובץ, מורה כי הנתבע ישלם לתובעים סך של 18,574 ₪ אשר יישאו ריבית והצמדה מעת הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו