מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תיווך בגין עסקת מכירת משק חקלאי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בתביעתו עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו לבד מסכום הפצוי המוסכם גם את הסכום אותו חילטו הנתבעים כפצוי מוסכם בסכום של 72,000 ₪ וכן עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסכום של 14,000 ₪, הוא הסכום אשר הועבר למתווך שתווך בעיסקה.
יצויין באשר לסכום של 14,000 ₪, כי התובע אמור היה לשלם במעמד חתימת ההסכם כחלק מתמורת הדירה את הסכום של 100,000 ₪, מתוך סכום זה העביר עורך הדין אשר ייצג את הצדדים בעסקת המכר, עו"ד ירון יטיב, סכום של 14,000 ₪ למתווך זאת למרות שמלוא הסכום של 100,000 ₪ אמור היה להשתלם לנתבעים כחלק מהתמורה בגין ההסכם, כך שבפועל קיבלו הנתבעים רק את הסך של 86,000 ₪.
בהתאם להבנות שהושגו ולהסברים שניתנו טרם חתימת ההסכם, התובע אמור היה לשלם את כספי התמורה מתוך כספים שאמור היה לקבל בשל מכירת משק חקלאי שבבעלותו לאחר, אותם כספים אמורים היו להגיע לידיו של עו"ד יטיב והוא היה אמור לדאוג לתשלום התמורה מתוך אותם כספים.
בנוסף, סבורתני, כי על רקע הדברים האמורים, עו"ד יטיב ניסה לקיים את העסקה ולכן אף טען, במכתבו לעו"ד רשף, כי טענות הנתבעים בנוגע לביטול ההסכם אינן מדוייקות.
...
הנתבעים אמנם לא מכרו את דירתם עד היום, אך יש לזכור כי בסמוך למועד הגשת התביעה ביקשו ליטול משכנתא ונאמר להם כי אינם יכולים לעשות כן, בשל עיקול שרובץ על חשבונם כתוצאה מתיק הוצאה לפועל שנפתח על ידי התובע, כך שכבר בשנת 2017 ביקשו הנתבעים למכור את הדירה ועד היום בסופו של דבר לא עשו כן, כך ששיקוליהם עימם ואינם רלוונטיים לעצם ביטול ההסכם.
לאור כל האמור, מסקנתי היא, כי הנתבעים ביטלו כדין את ההסכם שבין הצדדים, עקב הפרתו על ידי התובע וממילא זכאים היו לחלט את הפיצוי המוסכם והתובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו מאת הנתבעים.
התביעה לפיכך נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התביעה על-פי כתב התביעה, בין הצדדים בוצעו מספר עיסקאות, שבמסגרתן נמכרו לחברה, באמצעות הנתבע, כבשים וטלאים, שתמורתם שולמה בהמחאות של החברה.
עדים וראיות במסגרת שמיעת הראיות, העידו מטעם התובעת, התובעת בעצמה (תצהיר עדותה הראשית סומן ת/1); עמי טל - בעלה של התובעת, עבד כשכיר אצלה, אך ניהל במשותף עם התובעת משק החקלאי בשם מסחרי "טל-טלה משק כבשים" (עדות התובעת עמ' 7 ש' 10) (תצהיר עדותו הראשית סומן ת/2); בנימין שטראוס - בעלים של משק חקלאי שמכר כבשים לנתבע וקבל שיקים המשוכים ע"י החברה (תצהיר עדותו הראשית סומן ת/3); מיכאל מורגן, בעלים של משק חקלאי שמכר כבשים לנתבע וקבל שיקים המשוכים ע"י החברה (תצהיר עדותו הראשית סומן ת/4).
מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו (תצהיר עדותו הראשית סומן נ/2); ארז הלפנד - ביצע עיסקאות מול החברה, בתיווך הנתבע, להובלת מזון לבעלי חיים (עמ' 30 ש' 22 עד ש' 26) (תצהיר עדותו הראשית סומן נ/1).
כבר אומר, הסבריו של הנתבע כי חתימותיו ע"ג השיקים שניתנו בגין עיסקאות קודמות, ניתנו כאישור לכך שהחברה הסמכה אותו למלא את פרטי השיק החסרים, אינם משכנעים, בלשון המעטה, חסרי הגיון, ובבחינת לעג לרש.
...
משכך, דין התביעה להתקבל.
הנתבע ישלם לתובעת את הסך של -.
בנוסף, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 50,000 ₪ לחיוב הנתבע בתשלום דמי תיווך בגין נכס שרכש.
מכל מקום, אין מחלוקת בדבר נוכחותו של מר יהודה אביטבול בפגישה למו"מ שנתקיימה בין הנתבע למוכרי הנכס, כך שגם מכוחם של דיני השליחות עדיין תהא זכאית החברה התובעת שבבעלותו לדמי תיווך בגין עסקה שבוצעה על ידו כמתווך באמצעות מי מטעמו.
בהזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים: (1) שמות, כתובות ומספרי זהוי של המתווך ושל הלקוח; (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3) תאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975.
בהתאמה, הדיעה הרווחת בפסיקה הינה, כי דרישת הכתב לפי חוק המתווכים הינה דרישה מהותית ולא ראייתית [תא (ת"א) 28763-07-14 רוני מאנה נגד תעשיות מזון תנובה- אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ (ניתן ביום 10.2.2015, פורסם בנבו) על כלל אזכוריו].
אם כן, הנתבע העיד כי במודעה שפורסמה ובעקבותיה הגיע לתיווך אצל התובעת פורסם למכירה משק בשומרה- תאור ההולם יותר את הנכס שבמחלוקת.
...
מועד תשלום שכר הטרחה אף הוא לא התיישב עם הדעת, כאשר הנתבע ומר אסרף מסרו עדויות סותרות בפרט בקשר לסיכום שביניהם בקשר לכך.
המוכרים לא הובאו לעדות כאמור ואי הבאתם פועלת לרעתו בנקודה זו. במצב דברים זה, נחה דעתי כי התובעת היא הגורם היעיל להתקשרות הצדדים בעסקה.
לאור המורם, הנני מורה על קבלת התביעה כך שהנתבע יישא בשכר טרחת התובעת על פי המוסכם בסך 2% מסך 1,300,000 ₪ בסך של 26,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום יוצמד למדד יוקר המחיה בתוספת ריבית של 5% לחודש מיום 18.11.2009 ועד היום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה במסגרתה מבוקש להצהיר כי חתימת הצדדים על זכרון הדברים ביום 7.11.17 (להלן: "זכרון הדברים"), למכירת הזכויות בנחלה מס' 37 במושב מבקיעים (להלן: "המשק"), מהוה "'עסקה במקרקעין' על פי סעיף 6 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969". מתוך שכך, מבוקש להורות על אכיפת זכרון הדברים ולחייב את הנתבע בתשלום הפצוי המוסכם.
עם זאת, בדעתה לוודא שכל דיספוזיציה בנחלה מס' 37 תעמוד בקנה אחד עם החלטות מועצת מקרקעי ישראל, נהלי הרשות והוראות האגף החקלאי הרלוואנטיות.
לפי הנטען, הנתבע מבקש לסגת מהעסקה בשל "שיקולים עיסקיים ולא עינייניים" (ס' 23 לכתב התביעה).
בחקירתו, התקשה התובע להבהיר מדוע לא ביקש מהנתבע כי יתקשר בעצמו לעוה"ד הקר וישאל אותו האם נותרו מסמכים ברשותו, שכן, אך טבעי כי אם אדם סבור ששכח מסמכים אצל עוה"ד שערך עבורו את העסקה, הוא לא יידרש לתיווך הצד האחר לחוזה לשם יצירת קשר עם עוה"ד. התובע אף ציין כי לא חשב על כך באותו רגע, וכי "לא נדלקה לי נורה אדומה" (עמ' 52, שו' 12-17).
...
במובן זה, חרף 'עצימת העיניים' מצד התובעים באשר למצבו של הנתבע, סבורני כי בנסיבות העניין השתת הוצאות לחובתם לא תאזן נכוחה בין תורת ההכרה שנגלתה בפניהם לבין תורת הרצון שהתפרשה בדיעבד.
חרף זאת, ולמרות שחלפה התקופה לפי נהלי רמ"י, לא מצאנו כי רמ"י מימשה עמדתה בתגובה, ואף ביקשה לא להצטרף כבעלת דין בתיק זה (ס' 25 לתגובתה).
אין הדבר גוזר מסקנה לפיה יש מקום להורות על אכיפת זיכרון הדברים, שכן, מערך היחסים שבין רמ"י לבין הנתבע אינו מקרין על מערך היחסים החוזי שבין התובעים לבין הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבוא לפני תביעת מר ישראל פרקר (להלן: "התובע" או "פרקר" או "המוכר"), לביטול הסכם למכירת משק חקלאי בו היתקשר עם הנתבע, מר אורי אביטל רפפורט (להלן: "הנתבע" או "אביטל" או "הקונה"), ולתשלום הפיצויים המוסכמים בסך 540,000 ₪, וזאת מן הטעם שהנתבע לא שילם את יתרת התמורה שנקבעה בהסכם.
תמצית העובדות כפי שהצהיר התובע, בסמוך לפטירתה של האם בשלהי חודש מאי 2014, הגיעו האחים להחלטה כי ברצונם למכור את הנכס, והחלו לפעול לשם כך הן בפנייה לשירותי תיווך, והן בבצוע שומה לנכס.
כפי שעולה ממכלול הראיות, בין הצדדים החלה מתגבשת הסכמה בדבר עסקה, אולם משדובר בנחלה חקלאית, לא ניתן היה לרשמה על שלושת האחים, ולפיכך, בחודש אוגוסט 2016, חתמו התובע ואחיו על הסכם חלוקת עזבון לפיו הזכויות בנכס תרשמנה על שם התובע בלבד, אולם התמורה הכספית בגין מכירת הזכויות בנכס, תחולק בין שלושתם [נספח א לתע"ר מטעם התובע; האח דורון חתום בנפרד].
...
[עניין אזימוב, פסקה 18 לפסק דינה של כב' השופטת חיות; ההדגשות שלי – נ.ע.] אם כן, סעד האכיפה יישלל רק כאשר בית המשפט יגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הצודקת ביותר בהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים [אזימוב, ע"א 256/89 פרץ נ' כובס].
כפי שצוין בהרחבה לעיל, סבורני כי עיקר האשם בתסבוכת בין הצדדים, הוא בחוזה אשר לא היה ברור באופן מספק, לרבות בטעויות אשר נפלו בו כשלכך יש להוסיף את תרומתם של שני הצדדים.
תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין ולא יאוחר מיום 7.10.2019 לפי המוקדם, ישלם הנתבע לתובע את יתרת התמורה בסך 2,900,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו