השוני בין המצבים הוא, בעקרו, בתחולת חוק חוזה הביטוח, וכנגזר מכך, האפשרות לבסס את תביעת המבטחת הזרה על סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח: כאשר חוזה הביטוח נשלט על פי הדין הישראלי, יכולה המבטחת הזרה לתבוע מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח; כאשר חוזה הביטוח אינו נשלט על פי הדין הישראלי, יכולה המבטחת הזרה להגיש תביעת תיחלוף מכוח העקרון הכללי של דיני עשיית עושר ולא במשפט.
...
במצב הדברים שנוצר, ובהינתן שהסיבה להיווצרותו נעוצה בפסיקות של הערכאות הדיוניות, ולא בשגגה שיצאה מלפני טבע וחברת הביטוח הזרה, סבורני כי יש לאפשר להן לבחור בין שתי חלופות: ראשית, המשך ניהול התביעה במתכונת שבה הוגשה (להלן: מתכונת הנאמנות); שנית, צירופה של חברת הביטוח הזרה להליך כתובעת נוספת, תוך ביסוס תביעתה על מנגנון התחלוף, כפי שיש להניח שהיה קורה אלמלא פסק דין VIG (להלן: מתכונת התחלוף).
משנתקבל הערעור העיקרי, ממילא דין הערעור שכנגד להידחות, על שני רכיביו.
סוף דבר
אם תישמע דעתי, יתקבל הערעור העיקרי וידחה הערעור שכנגד, כאמור בפסקאות 116-115 ו-120 לעיל.
