בהתאם לתיק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי, התובעת הגישה תביעה לגימלת סיעוד לראשונה לאחר תאונת הדרכים, התובעת נבדקה מספר פעמים ונקבעה לה זכאות לגימלת סיעוד בשיעור של 91% החל מחודשיים לאחר התאונה ובעת שנכנסה הרפורמה בסיעוד, נבדקה התובעת ונקבעה לה זכאות ברמה 1.
בחישוב הפצוי, יש להיתחשב בכך שבתקופה הראשונה שלאחר התאונה כשלושה חודשים, בהם לא קיבלה התובעת תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי, הייתה בנכות מלאה בהתאם לחוות דעת המומחה ונזקקה להעסיק עזרה סיעודית מלאה.
כמו כן, ניתן להניח במידה רבה של וודאות, כי חלק מתגמולי המוסד לביטוח לאומי, בגין סיעוד, היו מתקבלים ממילא נוכח מצבה של התובעת שאינו קשור לתאונה או בשל הידרדרות במצבה בעתיד ואלו הפצוי החלקי שנפסק, נפסק בגין מצבה של התובעת בגין תאונת הדרכים בלבד, מתוך הנחה שזהו הפצוי הראוי מעבר לסכומים שמתקבלים מן המוסד לביטוח לאומי.
...
בנסיבות אלה סבורה הנתבעת שאין לפצות את התובעת בראש נזק זה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין, סבורני, שיש לפסוק לתובעת סכום גלובלי בשל הוצאות רפואיות סבירות והוצאות ניידות להן נדרשה בתקופה לאחר התאונה ולהן תדרש בעתיד.
סוף דבר
אחר כל האמור לעיל מתקבלת הערכת הנזקים הבאה:
פיצוי בגין עזרת צד שלישי - 80,000 ₪
פיצוי בגין הוצאות רפואיות, נסיעות והוצאות אחרות - 20,000 ₪
נזק לא ממוני - 20,350 ₪
סך כל הפיצוי - 120,350 ₪
סך כל הפיצוי עומד על 120,350 ₪ לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עורך דין כדין ואגרה כפי ששולמה.