מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תגמולי ביטוח חיים עקב מוות פתאומי

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות המבקשת המבקשת היתה בת זוגו של המנוח אשר נפטר, בפתאומיות, ביום 30.3.2019 והוא בן 54 בלבד (ר' סעיף 1 לבקשה).
טענות המשיבה טוענת המשיבה, כי כספי ביטוח החיים עקב פטירת חבר קופה או מבוטח, אינם באים בגדר הגדרת העיזבון ודיני הירושה אינם חלים עליהם.
(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו".
אין בהשערות שהעלתה המבקשת, ובכלל זה כי המנוח שכח שיש לו ביטוח חיים – טענה שאינה עולה בקנה אחד עם טענתה כי לקראת נישואיו למבקשת, שעתידים היו להתרחש אלולא התאונה המצערת, בחודש מאי 2019, בחר "לעשות סדר" בביטוחים שלו, ועל כן נפגש עם סוכן הביטוח וכתב כי יש לשקול את ביטול ביטוח החיים הקיים – או הטענה כי לא היתה לו כל כוונה להעביר למשיבה כספים ו/או זכויות, טענה שאין לה גיבוי או חזוק כלשהו, כדי להקים למבקשת, יש מאין, עילת תביעה ולו בשלב הלכאורי בו אנו מצויים.
...
סיכומו של דבר, לא מצאנו כי למבקשת עילת תביעה, ככל שהדברים נכונים לשלב זה במסגרתו כל קביעותינו הן קביעות לכאוריות, ואף לא הוכח כי מאזן הנוחות, אותה אבן בוחן המשמשת אותנו בבואנו להכריע בבקשות מעין אלה למתן סעד זמני, נוטה לטובת המבקשת.
על שיווי המשקל המתקיים בין מאזן הנוחות וזכות התביעה נכתב בפסק דינו של בית המשפט העליון: "אם המסקנה המשפטית מפרשנות החוק שוללת קיומה של עילת תביעה ראויה, כך שהמסקנה האופראטיבית היא שהתובע לא יכול לזכות בסעד שהוא מבקש בתביעתו, כי אז אין עוד צורך להיכנס לבירור עובדתי בסוגיית מאזן הנוחיות לצד מי הוא נוטה, ובשאלה אם עלול להיגרם נזק למי מבעלי הדין, מה טיבו ומה שיעורו". (ר' רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלי להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער ואח', פ"ד מה(4) 405, 415 (1991)) לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.
המזכירות תמציא החלטנו זו גם למשיבות 1 ו-3, אשר לא התייצבו לדיון.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 טענה כי המנוחה לא היתה עמיתה פעילה במועד הנכות ובמועד הפטירה, שכן חלפו למעלה מ-5 חודשים מאז ההפקדה האחרונה של דמי גמולים (להלן - ארכת הביטוח) ואילו הנתבעת 2 טענה כי פעלה כדין בכל הנוגע לשמירה על זכויותיה הפנסיוניות של המנוחה ולכן ככל שניגרם למנוחה או לשאיריה נזק, הנתבעת 2 אינה אחראית לו. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 24.9.2017.
כתב התביעה המתוקן הוגש, לפי הנטען בבקשה, "עקב מותה הפתאומי של המנוחה" ומסיבה זו לא נכלל בו החישוב הכספי, אך מדובר בהשמטה מקרית.
התובע השיב לתגובות וטען כך: בתיקים מסוג זה ממילא משולמת אגרה מינימאלית, גם אם היתה מוגשת תביעה כספית; אין מדובר בתיקון עילה או בתיקון סעד, אלא רק בכימות הסעד "שנתבע במפורש בכתב התביעה"; הטענה כי ידרשו תצהירים נוספים "הנה טענת סרק" שכן החישוב קבוע ממילא בתקנון; הטענה כי ידרשו חקירות נוספות לעדים שכבר נחקרו אף היא טענת סרק, שכן אין מקום לחקור את התובע על סעיפי התקנון ולא ידרשו חוות דעת אקטואריות נגדיות, שכן האקטואר מטעם התובע "מראש נסמך על טבלאות של קיצור תוחלת חיים הקבועות בתקנון"; התיקון יחסוך הליכים נוספים ולא יגרום נזק לנתבעות.
...
יחד עם זאת, ככל שהיתה מתקבלת הבקשה, לא היתה מניעה להתנות את התיקון בתשלום אגרה כדין ולכן לא מדובר בטעם העומד בבסיס החלטה זו. אשר לסוגיית ההוצאות – טענתו היחידה של התובע הינה כי לנתבעות הותר שינוי חזית מהותי ללא חיוב בהוצאות ולכן יש לגזור כלפיו גזירה שווה.
לפיכך, אין בידינו לקבל בשלב זה את הטענה לשינוי חזית.
סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זוהי תביעתה של אלמנה לתגמולי ביטוח חיים של אשהּ שנפטר וכן לשכ"ט הוצאות וריבית עונשית מיוחדת בשל עיכוב כספים שלא בתום־לב. רקע והליכים קודמים המנוח גיל דודי ז"ל, חקלאי, נפטר לפתע במהלך עבודתו ביום 17/09/18, והוא בן 36.
...
בית־המשפט נתן על־אתר פסק־דין חלקי, ולפיו תשלם הנתבעת לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, 2,122,915 ש"ח, הוא הסכום שבו הודה ב"כ הנתבעת, וכן ציין במסגרת פסק־הדין את מספר החשבון שאליו ישולם הסכום.
רק מחמת הספק יש מקום להקל עם הנתבעת ולקבוע כי רק עיכוב הכספים שלאחר יום 14/03/19 בוצע שלא בתום־לב. משכך, נעתר בית־המשפט לבקשת התובעת ופוסק לה שכר הטרחה בשיעור של 10%, וכן את יתר הוצאות המשפט, כאשר עליהן תתווסף הריבית העונשית האמורה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, רק לתקופה הנעלית מכול ספק.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפער בין סכום התביעה לסכום ששולם, בסך 1,993 ש"ח; שכר טרחה כפי שנדרש על־ידי ב"כ התובעת, בסך של 10% מסכום התביעה בתוספת מע"מ (ובסך־הכל 248,816 ש"ח) החזר אגרה בסך 26,561 ש"ח; הוצאות מסירה בסך 750 ש"ח; הפרשי הצמדה וריבית על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מוכפלים ב־20, כאמור בסעיף 28א לחוק חוזה ביטוח.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא ועובדות מוסכמות התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי פוליסת ביטוח חיים עבור תקופת אי כושר ונכות רפואית צמיתה בסך של 300,000 ₪.
במועדים הרלוואנטיים לתביעה הנתבעת ביטחה את התובע בפוליסת ביטוח חיים מס' 9248554 (להלן: "הפוליסה") הכוללת, בין היתר, כסוי למקרה של נכות מתאונה.
כן נקבע בחוות הדעת כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 30% בהתאם לסעיף 52(1)(9)(א) לתקנות המל"ל. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מטעם ד"ר מיכאל היימס, שאף הוא קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשל הפגיעה בעין שמאל בשיעור של 30%.
דיון בפסק דין מונא סלים דן בית המשפט בפוליסת ביטוח המכסה תאונות תלמידים ובאותו מקרה מצער המנוחה סבלה מדלקת ריאות נגיפית שבעקבותיה היא נפטרה באופן פיתאומי.
בדומה לפס''ד מונא סלים, גם בעניינינו המדובר בפוליסה המכסה ''תאונה''', מונח המוגדר בפוליסה כדלקמן: "ארוע חצוני פיתאומי אלים או בלתי צפוי שקרה במשך תקופת הביטוח שגרם במישרין ובלא קשר לגורמים אחרים, לפגיעה פיזית בגוף המבוטח. להסרת ספק מובהר בזה כי פגיעה כתוצאה ממחלה או כתוצאה מיצטברת של פגיעות זעירות (מקרוטראומה) או כתוצאה מהשפעת אלימות מילולית או כתוצאה מפגיעה פסיכולוגית או אמוציונאלית, אינה בגדר תאונה על פי ביטוח נוסף זה". מהמצוטט לעיל עולה כי קיים דמיון רב בהגדרת המונח ''תאונה'' בפוליסה נשוא התביעה ובפוליסת ביטוח תלמידים אשר נדונה בפס''ד מונא סלים.
...
בנדון מפנה הנתבעת לסיכום האשפוז של התובע בבית חולים רמב"ם, טופס התביעה וחוות דעת המומחה מטעם התובע.
לאור מכלול הנימוקים לעיל, אני דוחה את התביעה.
אני מחייב את התובע לשלם לתובעת, באמצעות בא כוחה, הוצאות משפט בסך של 5,850 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

עוד יוער, כי ביום 10.12.2019, נימסר לבית המשפט מטעם שירות המבחן כי הנאשם נפטר עקב נסיבות בריאותיות פתאומיות.
איסור זה מתייחס לכלל הגורמים המצויים במגע ישיר או עקיף עם שירות המבחן לרבות התביעה, הסניגור, בית המשפט וכיוצא באלה (ראו לעניין זה, גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי – כרך ג 170 (2011); וע"פ 5031/94 עו"ד סמדר בן נתן נ' מדינת ישראל (נבו, 13.10.2013)).
למעלה מן הצורך אציין, כי כלל לא נהירה לבית המשפט התועלת הממשית שתיצמח למבקשת מעיון בתסקירי שירות המבחן בעיניינו של הנאשם בתיק זה. המבקשת כנטען על ידה, מעוניינת לעיין בתסקיריו של הנאשם לצורך "בדיקת זכאות היורשים לתגמולים של פוליסת הביטוח החיים של המנוח", אך עיון בתסקירי שירות המבחן לא מעלה כי יש בהם כדי לתרום דבר למבקשת בעיניין זה (מעבר למה שכבר צוין בגזר הדין שניתן בעיניינו של הנאשם, אשר כנלמד מהבקשה, מצוי זה מכבר בידיה של המבקשת).
...
יוצא אפוא, כי ברירת המחדל שנקבעה בסעיף 191 לחוק סדר הדין הפלילי הינה, כי רק המאשימה ובא כוח הנאשם זכאים לעיין בתסקיר שירות המבחן, ואף הנאשם אינו זכאי לעיין בתסקירו אלא ברשות בית המשפט (ראו לעניין זה, בג"ץ 2754/94 יצחק לוי נ' שרת העבודה והרווחה, נ(4) 353(1996)(להלן: עניין לוי")), והלכה למעשה, נקבע כי על תסקיר שירות המבחן חל חיסיון (ראו לעניין זה, עבע"ח (מחוזי ירושלים) 15357-04-18 מדינת ישראל נ' נ׳ ו׳ )נבו, 20.04.2018)).
כנלמד מהוראות סעיפים 191 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 28 לתקנות סדר הדין הפלילי, הרי שישנו איסור שבדין לאפשר לצדדים שלישיים עיון בתסקיר, ומשכך, ומכל הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, ברי, כי דין הבקשה להידחות (וראו לעניין זה, רע"פ 9720/07 "כלל" חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל) נבו, 14.09.2011(; ת"פ (שלום י-ם) 1754-06 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' חיים צדוק (נבו, 17.02.2015); ות"פ (שלום י-ם) 42245-07-14 מדינת ישראל נ' פלוני (נבו, 26.02.2015)).
סוף דבר, לא מצאתי לאפשר למבקשת לעיין בתסקירי שירות המבחן, והבקשה נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו