תביעת תגמולי ביטוח בגין שוד יהלומים בהונג קונג

התביעה שבכותרת היא תביעה לתגמולי ביטוח עקב שוד יהלומים נטען בהונג קונג (להלן: "השוד"), כאשר אחת מטענות ההגנה היא טענת מירמה, לפיה דיווחו התובעים על יהלומים שדודים, בו בזמן שאלה נותרו בידיהם ונמכרו על ידם לאחר השוד.

...

לפיכך, הופתעתי לגלות כי במסגרת בקשה להגשת מסמכים נוספים מעלים התובעים התנגדות להגשת תעודות ה-GIA כראיה, והתנגדות זו נדחית.

לאחר עיון במכלול הטענות בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה כי דיאגרמות אלה מהוות רשומה מוסדית, ולפיכך ניתן להגישן כראיה, אף שלא באמצעות נציג ה-GIA.

איני מקבל את טענת התובעים כי העובדה שגמולוגים מטעם ה-GIA ביצעו את בדיקות היהלומים, מביאה לכך שהמסמכים הנוספים מהווים חוות דעת.

המסמכים בהם מדובר עתה הם דיאגרמות של יהלומים שנבדקו ב-GIA, כשעל דיאגרמות אלה סומנו על ידי עובדי ה-GIA סימונים שונים המאפיינים את היהלומים שנבדקו, וזאת על מנת שניתן יהיה להפיק בסופו של דבר את התעודה המבוקשת על ידי הלקוח.

איני מקבל את טענת התובעים כי אמירת ב"כ ה-GIA בישראל כי "על בסיס דוחות GIA המבוקשים לא ניתן כלל להוכיח או לשלול טענה של הונאת ביטוח", שוללת הגשת המסמכים הנוספים.

איני מקבל את טענת התובעים כאילו קביעתי בעבר כי יש להגיש מסמכים מסוימים של ה-GIA באמצעות עורכם משליכה גם לגבי המסמכים נשוא הבקשה הנוכחית.

בין הצדדים מיתנהל הליך של תביעת תגמולי ביטוח עקב שוד נטען של יהלומים בהונג קונג.

...

לפיכך, איני מקבל את הטענות של התובעים כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך ליתן הוראות למעבדה הפועלת בחו"ל, שהרי באופן רגיל, היו התובעים זכאים לקבל את היהלומים לרשותם מהמעבדה, וכל הוראה שתינתן, ככל שתינתן, תתייחס לרכוש של התובעים.

עניינה של תביעה זו הוא בשוד יהלומים בהונג קונג, ובתביעת תגמולי ביטוח בסך של כ-10 מיליון דולר בגינו.

טענה לפטור מתשלום תגמולי הביטוח בשל רשלנות רבתי ופזיזות של פולק הנתבעות טוענות כי היתנהלותו של פולק עלתה כדי רשלנות רבתי, וכן גילה הוא פזיזות ואי אכפתיות לתוצאה, בכך שהחליט להפגש לבדו עם זרים שאין לו כל מידע לגביהם, והובילם לקומת המשרד בה אין אף אדם מלבדו, כשבמשרד יהלומים בשווי רב. לכן יש לפטור את המבטחות מתשלום תגמולי הביטוח.

...

נזק תוצאתי מוערך בסכום של 100,000 דולר נתבע על ידי התובעים בגין אי תשלום תגמולי הביטוח תוך זמן סביר, אך משהתוצאה היא כי אין על הנתבעות לשלם דמי ביטוח כלל, הרי גם התביעה בגין רכיב זה דינה להידחות.

סיכום על בסיס האמור לעיל בפסק דין זה, תביעת התובעים נדחית.

התובעים ישלמו ביחד ולחוד לנתבעות את הוצאות המשפט, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 750,000 ₪.

כרקע לבקשה יצוין כי עסקינן בתביעת ביטוח שהגישו התובעים בשל שוד יהלומים שהתרחש בהונג קונג, כאשר הגנת הנתבעות מבוססת בעיקר על טענות מירמה שהן מעלות, הן לגבי עצם היתרחשות השוד, והן לגבי דיווח של התובעים אודות יהלומים שנשדדו, אשר נטען כי היה דיווח כוזב, באשר לטענת הנתבעות הוברר כי יהלומים בשווי רב לא נשדדו, אלא נמכרו על ידי התובעים לאחר השוד.

ר' למשל, רע"פ 8873/07, 10573/08 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.1.11) שם נקבע, בין היתר, כי "...לא ניתן להטיל באופן מלאכותי חיסיון על מסמכים באמצעות מיעון עורך הדין על תיכתובות". בצד אלה יש לזכור את הוראות סעיף 23 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), וזו לשונו: "23. (א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו". חובה זו של המבטח אינה תלויה בדבר אחר, ובמקום אחד אף נקבע כי "...במסגרת חובת המבטח "לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו", חייב המבטח גם לברר את גובה הנזק שניגרם למבוטח", וכי "אם מתברר שהמבוטח אכן זכאי לקבל תגמולים עבור הנזק שניגרם לו, אך הוא לא הוכיח את נזקיו, יפוצה המבוטח על פי הראיות שאספה המבטחת במסגרת הפעולות שביצעה היא על פי חובתה "לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותה", במסגרת החובה שהטיל עליה המחוקק בסעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח"[ע"א (חי') 3116/04 כרסנטי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 18.1.106)].

...

המסקנה היא כי יש להמציא את מכתב עו"ד חן לעו"ד שפר מיום 11.5.10, למעט שתי השורות האחרונות העוסקות בנושא שכר הטרחה.

סעיף 2.22 – הנחיות משרד ב"כ הנתבעים למר וונג הנזכרות בדו"ח United Adjusters מיום 22.7.10 – עיינתי בחומר שצורף, ובאתי לכלל מסקנה כי הוא נהנה מחיסיון עו"ד – לקוח.

מקובלת עלי הטענה כי בהיות תכתובות אלה ממועדים שלאחר הגשת התביעה, וב"כ הנתבעות הם הכותבים או המכותבים, חלים עליהן שני החסיונות שנזכרו לעיל, ואין להמציאן.

בחודש פברואר 2002 הגישו גרטלר ויהלומנים נוספים שמבחינתם סחורתם אבדה בהונג קונג עקב מעשה השוד, תביעה נגד מזכרת במוסד לבוררות שליד בורסת היהלומים ברמת גן (כתב התביעה בבוררות סומן ת/15), וביום 12/3/02 פסקו הבוררים כי על מזכרת לשלם לגרטלר סכום של 4,220,255$ (פסק הדין בבוררות סומן ת/16).

בדוחות אלה מציין השמאי סטטמן את טענתו של גרטלר שלפיה הוא נפל קורבן למעשה תרמית מצדו של מזכרת, ואולם הוא קובע כי לדעתו האירוע הבטוחי הוא מעשה השוד שבוצע בהונג קונג וכי גרטלר אינו זכאי לתגמולי ביטוח בגינו – מפני שהפוליסה אינה מכסה, מבחינה טריטוריאלית, אירועים ביטוחיים שהתרחשו מחוץ לישראל (ראו גם עדותו של השמאי סטטמן בעמ' 259 לפרוטוקול ש' 20 עד עמ' 261 ש' 2).

...

למרות ניסיונו של גרטלר להציג גרסה עובדתית עמומה לאירוע הנזק הנטען, שבבסיסה טענת תרמית שבוצעה לכאורה על ידי מזכרת לאורך זמן בישראל-ממכלול הראיות והעדויות שהובאו בפניי נראה כי הסיפור העובדתי שברקע התובענה הוא פשוט וברור.

סוף דבר 18.

התוצאה היא שהתביעה נדחית, וכך אני מורה.