מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תגמולי ביטוח בגין נזקי הצפה בדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית על סך 128,784 ₪, בגין תגמולי ביטוח על רקע ניזקי הצפה שנגרמו לדירת מגורים שהיתה בבעלות התובע.
...
סבורני כי הדין עם הנתבעת בנדון.
אינני מקבל את טענות הנתבעת בנדון.
סיכומו של דבר, אין בפיצוי אותו קיבל התובע מ- AIGכדי לשלול את זכותו לתגמולי ביטוח כפי שנקבע בפסק דין זה. סוף דבר נוכח האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 13,650 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק דין זה. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪; החזר חלק יחסי של האגרה בסך 1,000 ₪; החזר שכר עד בו חוייב התובע בישיבה מיום 9.8.20; והחזר חלקו של התובע ששולם לשמאי מר יהושע סדן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בימ"ש תביעת מבוטחים לתגמולי ביטוח בגין ניזקי הצפה נטענים.
המומחה ענה על כך בעמוד 16 משורה 21: "כאשר התקינו את הוויטרינות הוסיפו ציפוי על הבטון שהוא התפרק. אני מתכוון לתוך הדירה ולא בחוץ." לגבי הטענה השנייה, המומחה עומת עם הטענה שהוא לא בדק טענות לנזקים נוספים ודחה אותה בעמוד 19 משורה 25: "ש. תפנה אותי בחוות הדעת שלך לתמונה או היתייחסות למרכז הסלון?
...
התובעים לא קיבלו מסקנה זו. התובעים טענו שהמומחה מטעם בימ"ש אישר כי לא מצא בעיה באיטום ולכן יש לקבל התביעה.
לגבי הטענה הראשונה, בין אם הייתה שכבת מיקרוטופינג ובין אם לאו, איך בכך כדי לסייע לתובעים מרגע שהמסקנה העיקרית של המומחה הייתה שמים אינם אמורים לגרום הנזק הנטען לבטון.
סוף דבר בימ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעים הסך של 5,850 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגר נבו] (17.7.2016) קיבל בית המשפט את טענת המבוטחים בפוליסה דומה לפוליסה שלפניי, כי אירע מקרה הביטוח של הצפה ממקור חצוני, וכך בית המשפט מנמק: "לטעמי התשובה לשאלה זו הנה בחיוב וכי אכן נגרמה הצפה לדירת התובעת.
למען הסר ספק אבהיר, כי ככל שהפגם ברכוש נובע מרשלנות של גורם אחר, כגון הקבלן המבצע במקרה של בית, או יצרן הרכב במקרה של מכונית, שמורה הזכות של המבטחת לתבוע את נזקיה בתביעת שבוב מאותו הגורם, אולם כנגד המבוטח עצמו היא אינה יכולה להעלות טענה, כי הנכס שבוטח על ידה היה פגום ולכן היא אינה משלמת את תגמולי הביטוח.
לעניות דעתי, אין זה סביר לתת פרשנות לפוליסה כמוציאה מתחולתה נזקים באחריות צד ג'?! זוהי פרשנות שאינה סבירה, הרי המבטח נוהג לפצות מבוטחים בשל נזקים כדוגמת אלו שהבאתי ואינו טוען כי הם מוחרגים, ולאחר מכן, פונה בתביעת שיפוי למזיק.
לטעמי שאלת הקשר הסיבתי בין ההצפה לבין הנזק שזו גרמה, כאשר ברקע קיים בית עם ליקויי בניה, הנה שאלה המעוררת מחלוקת כנה, כך שאין מדובר באי תשלום תגמולי ביטוח "שלא היו שנויים במחלוקת". מכאן, כאשר לא מצאתי שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב, איני סבור שיש מקום לתשלומים מכוח סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח.
...
לאור האמור לעיל, ולאחר שעיינתי בתצהיר התובע לעניין ההוצאות וכן בקבלות שצורפו לו, אני סבור כי הוצאות אלו אכן נדרשו לשם ניהול ההליך.
אני דוחה את טענת הנתבעת ביחס לשכר טרחת המומחה מטעם התובעים, אינג' סיגורה, היות ואני סבור כי גם שכר הטרחה הנוסף ששולם לו על ידי התובעים, הינו הגיוני ונדרש לאור ההליכים שנוהלו וטיב המחלוקת בין הצדדים.
אבהיר, כי אני סבור שבנסיבות תיק זה ולאור ההליכים שנוהלו בתיק, מדובר בהסכם שכר טרחה ראוי העומד בתנאים שנקבעו בעניין מחצבות כינרת לעיל לתשלום מלא וריאלי של שכר טרחת עורכי דין התובעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע לפניי תביעה בסך 608,716 ₪ שהגיש התובע כנגד מבטחת דירתו, לקבלת תגמולי ביטוח בגין ניזקי הצפה שלטענתו נגרמו לדירה במהלך חודש 8/2017.
...
על אף שהוכיח התובע כי נשא בתשלום כלל ההוצאות לעיל, אני סבורה כי חלק ניכר מההוצאות שהוציא התובע לתשלום למומחה מטעמו לא היו מחויבות המציאות והן ודאי גבוהות מהסביר והנדרש לצורך ניהולו של הליך זה. חלקן אף נבע מהתנהלותו של התובע עצמו אשר החל בכינון נזקיו בעיצומו של ניהול ההליך, באופן שגרר אחריו הארכת ההליך וסרבולו.
סיכום התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 256,017 ₪ בגין נזקי אירוע הנזילה מ – 2017 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום, ובתוספת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ נוספים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' סתיו), שבו דחה בית המשפט בעיקרה תביעה שהגישו המערערים לתגמולי ביטוח בגין ניזקי הצפה, לאחר שקבע כי אין לחייב את המשיבה בתשלום עבור איטום בית המערערים, מאחר שלא הוכח כי ארוע ההצפה גרם לנזק באיטום קירות המרתף.
בפוליסה עצמה מוגדר "מקרה הביטוח" לעניין ביטוח מבנה הדירה בסעיף 2, כאשר ס"ק 2.10 כולל במקרה הביטוח "שטפון או הצפה ממקור מים חצוני". בעניינינו אכן הייתה הצפה ממקור מים חצוני, צנור בחצר, ונגרמו נזקים עקב מים שחדרו למרתף מפיצוץ בצנרת.
...
בנסיבות אלו אנו ממנים את המהנדס רפי מימון, מומחה בתחום האיטום, מרחוב אלכסנדר זייד 1ג' פתח תקווה, טל': 050-2507504, דוא"ל: maymonrf@netvision.net.il, כדי שיחווה דעתו בשאלות האלה: איזה סוג איטום היה קיים בבית בקירות המרתף החיצוניים עובר לאירוע הנזק? מה היה הגורם לחדירת המים? האם היה ליקוי באיטום קירות המרתף ואיזה ליקוי? האם האיטום שהיה קיים נפגע עקב ההצפה? מה עלות שיקום האיטום הקיים, ואיזה חלק מתוך העלות מספיק להשבת המצב לקדמותו? המומחה יהיה רשאי לפי שיקול דעתו לעשות לחפירות בשטח כדי לברר את טיב האיטום.
לא מצאנו להתערב בהכרעת בית המשפט בעניינים האחרים עליהם ערער המערער, וזאת הן מטעמי בית משפט קמא, הן משום שנראה כי נזנחו בערעור.
אנו מורים על החזרת התביעה לבית משפט קמא כדי שיכריע בתביעת המערער לעניין עלויות האיטום כחוכמתו, לאחר קבלת חוות דעת המומחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו