תביעת תאונת עבודה: קשר סיבתי בין אירוע לבבי לאירוע בעבודה

התביעה נדחתה ביום 02.12.2020 בנימוק "עפ"י חוות דעת רופא המוסד – לא מיתקיים קשר סיבתי בין אוטם בשריר הלב שאירע לך לבין הארוע מיום 27.11.2019. לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה." דיון והכרעה היריעה המשפטית סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, (להלן: "החוק") קובע כדלקמן – "בחוק זה, במבוטח -

...

שוכנענו כי השיחות האחרונות עם עו"ד ברלינר וחבריו גרמו לתובע לחץ חריג וחשש אמיתי כי הוא עלול להישאר בלי ייצוג משפטי.

אשר על כן, אנו קובעים כי התובע היה במתח החל מקבלת הודעת וואטסאפ מעו"ד ברלינר מיום 26.11.2019 בשעה 16:39 ועד לשיחתו עם חברו אלכס ביום 27.11.2019 בשעה 17:37 בה שוחחו על המצב הקשה בו הוא נמצא.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובע הרים את נטל ההוכחה לקרות ארוע חריג בעבודתו ביום 10.5.2019, ולכל הפחות שוכנענו כי מיתקיים ספק בדבר חריגות הארוע, אשר מצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הארוע בעבודה לבין הארוע הלבבי בו לקה התובע.

טענה נוספת שהועלתה על ידי המוסד היא כי עם הגשת התביעה להחמרת מצב בעקבות הארוע הקודם מיום 11.11.2009, מוצו זכויותיו של התובע בגין הפגימה הנטענת במסגרת הליך זה. אין בידינו לקבל טענה זו. העובדה שהתובע הגיש תביעה להחמרת מצב בעקבות דחיית תביעתו על ידי המוסד בגין הארוע מיום 10.5.2019, אין בה כדי למנוע מהתובע לממש את זכותו ולעתור כנגד דחיית תביעתו בדרישה להכיר בארוע מיום 10.5.2019 כתאונת עבודה.

...

טענה נוספת שהועלתה על ידי המוסד היא כי עם הגשת התביעה להחמרת מצב בעקבות האירוע הקודם מיום 11.11.2009, מוצו זכויותיו של התובע בגין הפגימה הנטענת במסגרת הליך זה. אין בידינו לקבל טענה זו. העובדה שהתובע הגיש תביעה להחמרת מצב בעקבות דחיית תביעתו על ידי המוסד בגין האירוע מיום 10.5.2019, אין בה כדי למנוע מהתובע לממש את זכותו ולעתור כנגד דחיית תביעתו בדרישה להכיר באירוע מיום 10.5.2019 כתאונת עבודה.

לאור כל האמור, מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את קיומו של אירוע חריג בעבודה, ויש למנות מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מצבו הרפואי.

במהלך אותו יום התובע חש זעם רב כלפי בנו אשר לא הגיע לסייע לו בעבודה בהתאם לסיכום עמו.

לפנינו תביעה להכרה בארוע חריג כתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

מסגרת נורמאטיבית סעיף 79 לחוק קובע כי תאונה עבודה היא "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". כדי שארוע לבבי יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח כי נגרם בעקבות "ארוע חריג", כדוגמת מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (היתרגזות או התרגשות) יוצא דופן שהתרחש בסמוך לקרות הארוע הלבבי (דב"ע מו/0-139 יצחק – המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.5.1987).

עוד נפסק כי "אם קיים ספק בדבר חריגות הארוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, זאת לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין הארוע בעבודה ובין האוטם הלבבי בו לקה המבוטח" (עב"ל (ארצי) 14882-12-12 יחיא – המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.10.2014).

...

אין בידינו לקבל נימוק זה, שכן לא הוגשה כל בקשה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות אף שבתחילת ישיבת ההוכחות העלה התובע את האפשרות שתוגש בקשה כזו.

] המסמכים הרפואיים לכל האמור לעיל יש להוסיף את סימני השאלה שעלו מהתיעוד הרפואי ומעדותו של התובע בנוגע אליהם.

סוף דבר לאור הסתירות בעדויות התובע ועדיו, העדר מהימנות דו"ח החבלה והקשיים שעולים מהמסמכים הרפואיים, לא נתנו אמון בגרסתו של התובע ולא שוכנענו כי התרחש אירוע חריג ביום 15.7.23, ובהתאם לכך התביעה נדחית.

עוד טען להעדר קשר סיבתי בין הארוע הנטען והמוכחש לבין ארוע לבבי בו לקה התובע ולחילופין טען כי השפעת הארוע הנטען על מצבו הרפואי של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו התחלואתי.

בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונה בעבודה, על המבוטח להוכיח היתרחשות "דחק נפשי בלתי רגיל" או "מאמץ מיוחד" בסמוך לפני קרות האוטם, כיוון שרק אם יוכח ארוע כזה ניתן יהיה לקשור בינו לבין השינוי הפיזיולוגי הפנימי הפתאומי של אוטם שריר הלב (ראו עב"ל(ארצי) 45597-05-13 אריה כהן – המוסד לביטוח לאומי (26.6.2016) וכל המובאות שם).

עוד נפסק כי אם קיים ספק בנוגע לחריגות הארוע, ימנה בית הדין מומחה רפואי, על מנת שלא לחסום את דלתות בית הדין בפני המבוטח בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין הארוע בעבודה ובין האוטם הלבבי בו לקה (עב"ל(ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ (16.1.2003)).

בטופס תביעתו לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, ציין התובע כי ביום שקדם לארוע, דהיינו ביום 12.8.2018, "שימשתי כמתגבר ברציף בתחנת לוד. היה עומס נוסעים קצוני אשר גרר חיכוכים חריפים עם נוסעים. היה צורך לעבור במהירות בין רציפים, דחיפות עם נוסעים על מנות לסגור דלתות ולהוציא רכבות בזמן. הרגשתי רע מאוד ומותש פיזית ונפשית. הלכתי לישון בתחושה רעה. למחרת, ביום הארוע, שוב תגברתי ברציף תחנת לוד. במהלך הריצות ברציפים, ויכוחים עם נוסעים, קללות ולחץ אדיר, חשתי לא טוב, לחצים בחזה, כאבים, קשיי נשימה וחוסר תחושה בגפיים. הוזמן אמבולנס, פינוי לבית חולים, ביצוע א.ק.ג, מיד הכנסה לחדר ניתוח ובצוע צנתור – התקף לב + סטנד". אין חולק כי ביום 13.8.2018 בשעה 08.03 היתקבל התובע במחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא וכשעה לאחר מכן עבר צינתור ואושפז (סיכום אישפוז, נספח א' לכתב התביעה).

...

לטעמנו סתירה זו לא מהותית ומה שמהותי ממנה היא העובדה כי ביום האירוע, התובע החל את משמרת התגבור בבוקר בשעה 06.00 וכבר בשעה 07.20 לערך חש בלחץ וכאבים עזים בחזה וכבר בשעה 08.03 התקבל במרכז הרפואי אסף הרופא.

התובע הגיש תביעה להכיר בארוע הלבבי מיום 21.2.2021 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

המומחה התבקש להשיב אם התובע עבר ארוע לבבי, והשיב בחיוב: "כן, ראה תשובה לשאלה א' (הכוונה לסעיף 10.1 לעיל – ק.כ)". לאחר מכן בחן המומחה אם קיים קשר סיבתי בין הארוע החריג לארוע הלבבי שעבר התובע.

] הלכה היא כי על מנת ש"ארוע חריג" יוכר כתאונת עבודה כמשמעה בחוק, על המבוטח להוכיח, ברמת היסתברות של מעל 50% שקיים קשר סיבתי בין ה"ארוע החריג" לבין הארוע הלבבי[footnoteRef:21].

...

טענות הצדדים התובע טען כי יש לקבל את התביעה על יסוד קביעות בית הדין בהחלטה מיום 12.9.2023 ועל יסוד האמור בחוות דעת המומחה.

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה.

מכאן, הגיע המומחה למסקנה כי כלל לא בטוח שתעוקת החזה ממנה סבל התובע הייתה מתפתחת לאוטם.

קביעות המומחה מובנות וברורות ולא מצאנו עילה לסטות מהן.

סוף דבר התביעה מתקבלת.