תביעת תאונת עבודה: נפילה עקב החלקה או התקף אפילפטי

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 34121-11-12 20 אוגוסט 2015 לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם נציג ציבור (עובדים) - מר יאיר טבת נציג ציבור (מעסיקים) - מר שמעון בינון התובע: גבריאל סגרון, ת.ז.-069235257 ע"י ב"כ עו"ד צבי שוורץ הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד שלמה שפירא פסק דין

תביעת התובע להכיר בפגיעה בראשו כ"תאונה אישית", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי: "תאונה כהגדרתה בסעיף 150 לחוק היא ארוע פיתאומי שבו גורם חצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התיפקוד. מעיון בפרטי תביעתך ועפ"י בדיקתי, אוטם מוחי אשר ארע לך בתאריך 2.6.12 לא נגרם ע"י גורם חצוני כלשהוא, אלא כתוצאה ממחלה טבעית". הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי ופרופ' ויויאן דרורי מותנה כמומחית יועצת רפואית מטעם בית הדין כאשר היא התבקשה לבחון את שאלת הקשר הסיבתי רפואי בין הפגיעה מיום 2.6.12, לבין מצבו הרפואי של התובע.

בהחלטה מיום 26.3.15 אושרה בקשתו, למומחית הועברו שאלות הבהרה והיא מסרה תשובותיה כדלקמן: "ש. בחוות דעתך את קובעת כי התובע סבל מדימום מוחי כתוצאה מחבלת ראש והינך בוחנת מספר אפשרויות שגרמו לנפילת התובע ולקרות החבלה (התקף אפילפטי, התעלפות, ארוע מוחי, נפילה מתוך שינה ללא סיבה). עם זאת, אינך בודקת בחוות דעתך אפשרות כי הסיבה לנפילת התובע היא תאונת החלקה (בהתאם לטענת התובע, כפי שצוינה בסעיף 3.ד לכתב המינוי - החלטה מיום 2.3.14).

לפיכך, נא התיחסותך - האם קיימת סבירות כי חבלת הראש נבעה כתוצאה מתאונת החלקה ללא כל קשר לארוע אפילפטי? אינני יכולה לשלול בודאות שמר סגרון החליק ונפל, אבל אדם יחסית צעיר ובריא שנופל בגלל החלקה, ללא הפרעה בהכרה קודמת לנפילה, אמור להשתמש במנגנוני הגנה (לתמוך עם הידיים) ולא סביר שתגרם לו חבלת ראש משמעותית".

...

בהצטרף לאמור העולה מחוות הדעת הרפואית שלפיה האפשרות הסבירה ביותר היא שהתובע נתקף בהתקף אפילפטי, הגם שלא ידוע אצל התובע על קיומם של התקפים אפילפטיים נוספים, מצאנו כי ככל הנראה הגורם לנפילת התובע מקורו בגורם פנימי ולא בגורם חיצוני, כגון החלקה.

לאור כל האמור, משלא הרים התובע את הנטל להוכיח כי הגורם לנפילתו הוא גורם חיצוני, לא מתקיים אצל התובע היסוד התאונתי הנדרש ולא ניתן להכיר בנפילתו כ"תאונה אישית" מכוח הוראות סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

אשר על כן - התביעה נדחית.

ביתר דיוק – האם כטענת הנתבע, התובע נפל מאופניו בשל פירכוס על רקע מחלת האפילפסיה, או שכפי שטוענים הוריו של התובע – הוא נפל מאופניו וכתוצאה מהנפילה, ארע גם פירכוס/ התקף אפילפטי.

בהקשר זה קובעת ההלכה הפסוקה כי "נפילה בשל סיבה פנימית גרידא, ללא כל תרומה של גורם חצוני... בלא שה'דרך' תרמה תרומה כל שהיא לנפילה" - אינה בגדר תאונת עבודה (דב"ע לט/0-107 המוסד לביטוח לאומי - סוזן סמסון, פד"ע יא 141 (1979); עב"ל (ארצי) 146/97 אפרים רחמים - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 29 (1999)).

" אמנם ניתן לקרוא את המסמך כפי שמבקש הנתבע, אך בהיתחשב בפיסוק הלא מוצלח של הטקסט שנירשם ובשים לב לכך שהפגיעה המרכזית היא הפרכוס על רקע אפילפסיה קיימת ולא הפגיעות הנוספות עקב הנפילה, ניתן לקרוא את הדברים גם באופן התומך בגירסת התובע.

נרשם "פירכוס חדש" וכן "פירכוס כללי חדש עם נפילה וחבלת ראש", אך אין רישום פוזיטיבי שהפרכוס הוא שגרם לנפילה או שהפרכוס קדם לנפילה.

בהתאם לנפסק בענין זעאריר, משנקבע כי התובע נפל מהאופניים עקב סכוני הדרך, וכאשר הנזק בגינו הוגשה התביעה לדמי פגיעה הוא הנזק כתוצאה מהנפילה, אזי אין צורך במינוי מומחה/ יועץ רפואי ודין התביעה להיתקבל.

...

אך גם אם היה נקבע כי סביר יותר שהנפילה של המערער מן הטרקטור היתה אדיופטית, לא היה בכך כדי לשנות מהמסקנה, שלפיה בנסיבותיו של מקרה זה מדובר בתאונת עבודה.

בהתאם לנפסק בענין זעאריר, משנקבע כי התובע נפל מהאופניים עקב סיכוני הדרך, וכאשר הנזק בגינו הוגשה התביעה לדמי פגיעה הוא הנזק כתוצאה מהנפילה, אזי אין צורך במינוי מומחה/ יועץ רפואי ודין התביעה להתקבל.

סוף דבר - התביעה מתקבלת.

האם די בכך שהתובע סובל מהמחלה בה אובחן כדי לקבוע שכל סחרחורת או נפילה שיחווה נובעות מהמחלה? האם הדבר נתמך בספרות המקצועית? אם כן – אנא הפנה לספרות הרלוואנטית.

האם נכון כי ברישומים של בית החולים רמב"ם נרשם כי התובע סבל מחבלת ראש? אם כן, אנא הסבר מדוע קבעת כי התובע לא סבל מחבלות בעקבות הנפילה מגובה? תראה תשובה לשאלה ח. אם יש עדות לחבלת ראש בעקבות התאונה, האם ניתן לקבוע כי חבלת הראש לא היתה נגרמת אם היה התובע נופל מהקרקע ולא מגובה 1.5 מטר (גם אם סיבת הנפילה היא מחלתו)? לא הייתה עדות לחבלת ראש ממש שיכולה לגרום לחולה ללקות התקף אפילפטי כללי.

מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה בהתבסס על חוות דעת המומחה אשר שלל קיומו של קשר סיבתי רפואי בין ארוע הנפילה מהסולם לבין ההתקף האפילפטי בו לקה המנוח.

המומחה הגיע בעניינינו למסקנה ברורה וחד משמעית לפיה לא היתקיים קשר סיבתי בין הארוע התאונתי בו היה מעורב המנוח בעבודתו ביום 14.9.2014, הנפילה מסולם בגובה 1.5 מטר, לבין ההתקף האפילפטי בו לקה.

...

מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה בהתבסס על חוות דעת המומחה אשר שלל קיומו של קשר סיבתי רפואי בין אירוע הנפילה מהסולם לבין ההתקף האפילפטי בו לקה המנוח.

עוד טען ב"כ הנתבע כי לא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר בתיק ויש לדחות את בקשת ב"כ התובע.

לענייננו, לא שוכנענו כי התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקים מינוי מומחה אחר.

המומחה ביסס ועיגן את מסקנותיה על העובדות והחומר הרפואי שהוצגו בפניו ולא שוכנענו כי המומחה חרג מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין, או היה נעול בדעתו.

סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר לו בתאונת עבודה שארעה לגירסתו ביום 6.10.17, כאשר לטענתו נפל כתוצאה מהחלקה על נוזל או סבון.

(דגש ש.ש.) התובע מציין כי גם ב-2016 נפגע בתאונת עבודה כתוצאה מנפילת עגלת אשפה וגם שם נגרם לו התקף אפילפסיה לדבריו המוסד לביטוח לאומי הכיר באותה תאונה.

אולם בכך לא די. במסמך בית החולים מיון אורתופדיה מיום 6.10.17 (נספח לתצהיר התובע) סיבת הפנייה מפורטת כך "בן 24, חולה אפילפסיה ידוע, פנה עקב התקפי אפילפסיה לפי דבריו נפל על גב, עכשיו, מתלונן על כאבים בגב". אין בסיבת הפנייה אמירה על נפילה בעבודה או על החלקה עקב נוזל.

...

אף הסימפטום של פירכוסים (ע' 7 ש' 11 ) מפי זכי שהיה עקבי בעדותו ומאשר את דבריו לחוקרת ,( ע' 7 ש' 18 ) שנראה ונכתב כאמור ,מחזק את המסקנה כי הנפילה הייתה פועל יוצא של מחלת האפילפסיה.

התובע(באחת הגרסאות) הודה בתדירות הנפילות במהלך עבודתו כ"הרבה "משך 4 שנים , ובמסמך הרפואי צויינו נפילות ואף פגיעה ישנה בחוליה T8 אותה ניסה התובע לזקוף חלקית לנפילה זו. כאמור יש להעדיף את המסמכים בכלל, ונוכח ריבוי גרסאות התובע בפרט. אף מטעם זה דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

בטופס ה"תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (נספח א' לסיכומי התובע) תאר התובע את הארוע: בעת עבודה במחלקת ירקות עם שואב אבק התחשמלתי מכבל חשוף של השואב" המעסיקה חתמה על טופס זה. ב"טופס דיווח על תאונת עבודה" שהגישה המעסיקה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פקוח על העבודה, בריאות וגהות בעבודה (עמ' 22 לכתב התביעה) ציינה המעסיקה: "העובד ניקה שאריות של בצל מהרצפה ותוך כדי העבודה עם שואב אבק שכולו מפלסטיק, ככה שאין סיבה להיתחשמלות, העובד נראה עומד ומסתכל כלפי מעלה ועיניים מתגלגלות וקצף בפה התכווצות של היד והרגל רעידות ונפילה ארצה". עוד נרשם כי התובע טופל על ידי מד"א. ההוספה של המעסיק על היות השואב מפלסטיק, אין בה להוריד מאישור המעסיק שהארוע היתרחש"תוך כדי העבודה עם שואב אבק".

בחקירתו החוזרת אישר מר אבוחצירא כי חתם על טופס התביעה של התובע למוסד לביטוח לאומי, אולם טען כי בנגוד לדברים שנרשמו בטופס "כתבנו שהארוע נבדק כמצלמות והעובד קיבל מעין אפילפסיה כזו ונפל על הריצפה, זה לא מהתחשמלות הכל מתועד במצלמות, אפשר לראות איך הוא עומד על השואב ותוך כדי הוא נופל על הריצפה והיתה גם אחות שטיפלה בו שם והיא אמרה לי שזה אפילפסיה. האחות אמרה שאם הוא היה מתחשמל הוא היה עף 20 מטר" (עמ' 6 שו' 12-15)(גדש ש.ש.).

] לאחר ששקלנו את מאזן ההסתברויות הנידרש בפסיקה , מצאנו כי התובע הוכיח נפל ונחבל תוך כדי עבודה, בעת שאחז שואב אבק ודחף את ידולהוציא דבר שנתקע, ופונה ע"י מד"א מהעבודה עקב נפילה זו לקבלת טפול רפואי.

הנתבע טען כי ככל שהתובע נפל, היה זה כתוצאה מהתקף אפילפטי ולא כתוצאה מהתחשמלות משואב האבק.

...

אף טענות אלו של הנתבע נדחות.

] לאחר ששקלנו את מאזן ההסתברויות הנדרש בפסיקה , מצאנו כי התובע הוכיח נפל ונחבל תוך כדי עבודה, בעת שאחז שואב אבק ודחף את ידולהוציא דבר שנתקע, ופונה ע"י מד"א מהעבודה עקב נפילה זו לקבלת טיפול רפואי.

נוכח הפסיקה, לטעמנו סיבת הנפילה הוכחה אבל אף לו היה מצב שסיבת הנפילה " לא התבררה די צורכה" כמילות המחוקק , עדיין יש למנות מומחה רפואי, אשר יבחן את הסבירות לכך שהנפילה הייתה מטעמים אדיופטים, לרבות התקף אפילפסי, כטענת הנתבע, לעומת האפשרות שהתובע התחשמל, כטענת התובע שהוכחה.